מהירות הקול

הרבה לפני שהטכנו כבש את אירופה והפך לסוג של כת של צעירים רבים ושל אופנה המגובה בסגנון לבוש, בדמויות מפתח ובמוקדי עלייה לרגל, הוא היה סגנון חדש וצעיר באירופה, שטפטף אט אט אל חנויות תקליטים מקומיות עם סחורה שהגיעה מארצות הברית. רק האמיצים שבין המפיקים, בין אם מתשוקה לז'אנר או בין משום שהשכילו לזהות את פוטנציאל הקרוסאובר האדיר שבו, בחרו להרים את הכפפה ולהתחיל ליצור את האינטרפרטציה האישית שלהם לסגנון. אחד מהם הוא הדי.ג'יי והמפיק ההולנדי יוכים פאפ, המוכר יותר בכינוי ספידי ג'יי.

 "עד 1987 עוד הייתי ממש בקטע של היפ הופ. אבל המעבר לטכנו לא היה כזה דרמטי", הוא מספר. "גם אז נמשכתי יותר לצדדים האלקטרוניים של המוזיקה – סינת' פופ ואלקטרו היפ הופ, למשל. כשהתחילה להגיע המוזיקה משיקגו ומדטרויט האוזן שלי כבר הייתה מוכנה לאלקטרוניקה, אבל עדיין לא ממש לאבסטרקטיות ולמינימליות של הטכנו. זה הדהים אותי". גם את העבודה עם ציוד הפקת המוזיקה הוא גילה עוד לפני המעבר הסגנוני: בתקופת ההיפ הופ הוא היה עושה ניסיונות בציוד דל, מנגן תקליטים ועליהם מפעיל מכונת תופים, עושה ניסיונות עם טייפ קלטות ועוד. לכן כשביקש לרכוש לעצמו עוד מכשירים – לפני גל ההתעניינות הנוכחי בציוד אנלוגי ישן – הצליח לעשות זאת בזול.

עם כמה חברים שנדבקו גם הם בקדחת הטכנו, יצר פאפ קשר עם לייבלים, בתקווה שישלחו להם פרומואים של המוזיקה שהם מוציאים. "מהצד השני היו בדרך כלל אנשים כמונו, מאוד חביבים, שנורא שמחו לשמוע שהלייבל הגיע עד לרוטרדם". אחת משיחות הטלפון האלה הולידה קשר עם ג'ון אקויוה, שבדיוק ייסד עם ריצ'י הוטין, אז עדיין בראשית דרכו בהפקת מוזיקה, את הלייבל Plus 8. אקויוה שאל את פאפ אם יוצרים מוזיקה בסגנון הזה גם בהולנד ופאפ מיהר לשלוח לו שתי קלטות עם 40 מהטרקים שהספיק להפיק עד אז. יומיים לאחר מכן צלצל אליו אקויוה ואמר שמבין שתי הקלטות יש כבר שלושה ריליסים שהוא יודע בוודאות שהוא רוצה להוציא בלייבל.

וכך ב־1990 הפך "Pullover", אחד מקטעיו המשלב מקצבי טכנו עם צלילי אלקטרו, ללהיט. באותו זמן, נולד גל הטכנו השני ופאפ היה מהשמות המובילים את התנועה. "בהתחלה זו הייתה סצנה קטנה, לפני שניגנו האוס וטכנו במועדונים. היינו עושים מסיבות בבתי ספר ובדיסקוטקים קטנים. אבל כשזה התפוצץ, באזור שנת 89', התחילו מסיבות גדולות בברלין, בלונדון וברוטרדם. זה היה מרגש, כי זה עדיין היה מאוד אנדרגראונד ואנשים היו מגיעים מרחוק מאוד בשביל המסיבות האלה. זו הייתה כמו חברה סודית, עם מוזיקה חדשה, סמים חדשים, הכל היה חדש בעצם".

באופן טבעי החל פאפ להופיע בלייב עם הציוד שהיה מביא מאולפנו. אולם בניגוד לדי.ג'ייז רבים שנצמדו לוויניל ולחומרה בחזית עיקשת למהפכה הטכנולוגית בתחום, הוא החליט לזרום ולאמץ את השינוי וכשעבר לתקלט ("השתעממתי, לא היו לי מספיק טרקים משלי") החל מתקלט עם אבלטון וטרקטור: "טכנו היא מוזיקה מאוד טכנולוגית. אני לא בלהקה – אין לי כלים או מישהו שיעשה איתי את העבודה. זה רק אני והציוד. אז אני מנסה לדחוף אותו לקצה, להכיר אותו יותר. חלק מהכיף של לעשות מוזיקה אלקטרונית זה לשנות הכל. וכל הזמן יוצאים דברים חדשים שמאפשרים עוד ועוד".

אבל פאפ לא השתמש בתוכנות רק לייעול האחסון המוזיקלי שלו, אלא ככלי מוזיקלי לכל דבר. שיטת התקלוט שלו היא כזו המשתמשת במה שמכונה "DJ Tools", מרכיבים מוזיקליים בודדים שמעובדים היטב, שנוצרו על ידי מפיקים שונים ופורקו כדי שהוא יוכל לבנות מהם טרקים שונים וחדשים בכל סט. כלומר, במקום לנגן טרק שמישהו אחר יצר במלואו, הוא מפרק ומרכיב שכבות ואלמנטים, דבר המוסיף לתקלוט שלו אלמנט חי וחד פעמי. "יש מכנה משותף לכל מה שאני עושה וזה אימפרוביזציה. כיוון שאני מגיע מרקע של הופעות לייב, אני לא די.ג'יי שגרתי. תמיד יש לי דחף לעשות כמה שיותר מניפולציות על המוזיקה ולכן לא נעים לי לנגן תקליטים של אנשים אחרים, כי זה מרגיש לי כמו שקר. חשוב לי שתהיה לי שליטה על הכל".

בקיץ האחרון שיתף פאפ פעולה עם המפיק האיטלקי לוסי, לוקה מורטלרו, מהכישרונות הטריים של דור הטכנו החדש. את האלבום שנוצר בעקבות העבודה המשותפת הוציאו תחת השם Zeitgeber. השילוב בין הסאונד המחוספס של פאפ לגישה המלודית והרכה יותר של מורטלרו, יצר סאונד חדש ומעניין שפאפ מסרב לפרק למרכיבים: "הדבר המוזר בשיתופי פעולה הוא שאתה לא מבין מה נבע ממי מהצדדים", הוא אומר. "השילוב הזה יוצר למעשה ישות שלישית חדשה לגמרי. מה ששנינו הסכמנו עליו ללא עוררין הוא שהאלבום היה יצירה שוויונית. כשיש קליק בחיבור בין שני מוזיקאים, העבודה ביחד הופכת כמעט חסרת מאמץ".

 אתה מרגיש שאתה זקוק לאינטרקציה עם מוזיקאים אחרים?

"אני אוהב לצפות באופן שבו אנשים אחרים ניגשים טכנית או מוזיקלית לדברים. עשיתי בעבר גם מוזיקה לסרטים ולמופעי מחול (הוא גם שיתף פעולה עם הדי.ג'יי והמפיק כריס ליבלינג, נ"ג). שיתופי פעולה מלמדים אותך הרבה על עצמך כי אתה למעשה משתקף באדם אחר".

העובדה שפאפ מצליח גם לאחר 20 שנה לשמור על יושרה אמנותית ולא פחות מזה – על רלוונטיות, אינה מובנית מאליה. יוצרים רבים שהתחילו לפעול במקביל לפאפ שינו את סגנונם לא פעם, רק בשביל לגזור עוד כמה קופונים של מסיבות המוניות באיביזה. כשאני שואלת אותו מה הוא חושב שהיה השינוי העיקרי שהתרחש במשך התקופה שבה הוא פעיל, נשמע שדווקא החזית הטכנולוגית ששיבח, היא לדעתו גם הקוץ באליה של הטכנו:

"בשנות ה־90 המוקדמות לא היה כסף ולא הייתה סצנה. לכן באופן טבעי גם לא היה משהו שמנע ממך לעשות בדיוק מה שאתה רוצה. כל רעיון חדש אז היה מהפכני, פשוט כי עוד לא נוסה בעבר. הדור החדש של המפיקים נותנים בעיקר ספין חדש על משהו שכבר קיים. כשאני התחלתי, טכנולוגיה הייתה עניין יקר וכיוון שהיית מוציא אלפי יורו על בניית סטודיו, גם היית חייב להיות ממוקד במטרה. היום יש הכל בהישג יד ואפשר ליצור מוזיקה אפילו בטלפון. זה אמנם הביא לעולם הרבה מאוד כישרונות חדשים אבל גם הרבה זבל. אז בעצם זה לא שיש יותר דברים כיום, אלא רק ווליום גבוה יותר".

ספידי ג'יי יתקלט בבלוק, חמישי (6.2) 23:30. עוד יתקלטו בבלוק טרנס פיקסמר, טל כהן ואנה, ובסקוואט יתקלטו פרוסיומר ופרטוק