מה אומרים לילדים עכשיו: 11 טיפים חשובים להתמודדות עם המצב
ילדים הם ברומטר רגיש במצבי חירום ומצוקה, ולהורים יש תפקיד קריטי לסייע להם לצלוח אותו במינימום טראומה. השירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית תל אביב-יפו הזדרז לפרסם כמה כללי יסוד ועצות חשובות שיעזרו לכם לעזור להם ברגעים הקשים. לגזור ולשמור
יותר מ-24 שעות חלפו מאז מתקפת החמאס על ישראל, וההלם והחרדה עדיין בעיצומם. בתל אביב ובכל גוש דן בוטלו הלימודים בכל מסגרות החינוך, ומאות אלפי ילדים ספונים בבתיהם, מושפעים מהמצוקה הלאומית ומתחושת החירום כמו כולנו – רק אחרת וקצת יותר.
בעיריית תל אביב-יפו החלו להיערך לטיפול בילדי העיר כבר אתמול בבוקר, והעמידו לרשות ההורים טופס פניות מיוחד לשירות הפסיכולוגי-חינוכי העירוני עבור הורים וילדים במצוקה. השירות עצמו הזדרז לפרסם מכתב להורים בשבת בבוקר עם מסרים מרגיעים ועצות להתמודדות. גם משרד החינוך פתח קו סיוע רגשי, המאויש על ידי אנשי המקצוע של השירות הפסיכולוגי ייעוצי שעומד לרשות תלמידים, הורים וצוותי החינוך (מספר הטלפון של קו הסיוע: 6552*, שלוחה 5)
"התעוררנו הבוקר לירי רקטות מרצועת עזה וחדירה של מחבלים בדרום", כך נכתב, "מצבי חירום מגיעים תמיד באופן מפתיע, זה טבעם, הם עשויים ליצור לחץ ודחק ולשבש את שגרת חיינו, אך יש מה לעשות כדי לעבור מתגובות של לחץ לתפקוד. באירועים כגון אלה ילדים ומתבגרים מושפעים מאוד מתגובות המבוגרים ועל פיהם הם מפרשים את המציאות. חשוב להעביר מסרים מרגיעים ומאוזנים, ולתת מידע ענייני המותאם לגיל הילד\ה ולשלב התפתחותו". אז הנה כמה טיפים חשובים מהשירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית תל אביב-יפו:
1. מקשיבים להנחיות פיקוד העורף
על המבוגרים להסביר לילדים ולמתבגרים את ההנחיות בצורה עניינית ורגועה ככול האפשר. חשוב שהמבוגרים יהוו דוגמה למילוי קפדני של הנחיות אלה. הילדים ירגישו יותר בטוחים ומוגנים, כשיראו שהוריהם והמבוגרים האחראים האחרים, עושים ככל יכולתם להגן על עצמם ועל ילדיהם. חשוב לתת לילדים מידע אמין – מותאם לרמת ההבנה ולקצב האישי של הילד. במצב הנוכחי, כפי שהוא היום, ניתן לומר לילדים צעירים עד גיל ארבע: "יתכן ותהיה אזעקה (שזה רעש חזק) ואז אחבק אותך ואקח אותך מהר לממ"ד/מקלט"; לילדים מעל גיל ארבע אפשר להוסיף ולהגיד כי "בעקבות מצב ביטחוני יתכן ויהיו היום אזעקות ואז נלך ביחד למרחב המוגן" וכו. ניתן לארגן ביחד את המרחב המוגן על מנת לאפשר לילדים תחושת שליטה ובטחון.
2. מספקים מידע והבניית המציאות
מומלץ לדבר על האירוע במילים פשוטות וברורות ללא דרמטיזציה מיותרת. חשוב להדגיש שכוחות הביטחון עושים את המיטב על מנת לשמור על ביטחוננו.
3. מפעילים ילדים ונותנים תפקידים
חפשו אחר פעולות של סיוע בבית שניתן להפקיד בידי הילדים. פעילות ותפקיד אחראי מחזקים וממתנים חרדה וחוויות של חוסר אונים.
4. שומרים על שגרה
חשוב לעודד את הילדים לשמור על שגרה ככל הניתן בהתאם להנחיות פיקוד העורף. שגרה מחזקת ומקנה ביטחון.
5. נותנים תשומת לב לילדים חרדים במיוחד
ילדים וגם מבוגרים מגיבים בצורה שונה, בעוצמה ובקצב אחר. יש ילדים רגישים במיוחד וחשוב שאתם ההורים תשדרו אמון ביכולת התמודדות של ילדיכם. חשוב להתאים את התגובה לצרכיו של כל ילד ולפנות לעזרה במידת הצורך.
6. שומרים על קרבה פיזית
נוכחות וקרבה פיזית הן הפעולות הבסיסיות ביותר להרגעת ילדים בכל גיל. חשוב לשמור על קשר עין, מגע יד, ישיבה קרובה, חיבוק וליטוף באופן המותאם לגיל. אין צורך בדיבור יתר ובהסברים חוזרים.
7.. מדברים בכנות אך בביטחון
חשוב לתת מידע אמין ופשוט. לומר לילדים "המצב לא רגוע" או "אנחנו נכנסים למקלט/ממ"ד כדי להגן על עצמנו", ולהוסיף מה נעשה על מנת לשמור עליהם ("אנחנו במקום בטוח עכשיו", "גורמי הביטחון פועלים" וכדומה).
8. מייצרים הסחת דעת בריאה
ליזום פעילות אקטיבית ומהנה שנעשית במשותף כמו משחק, מוזיקה, הכנת ארוחה. זה לא הזמן לנתח איתם את "המצב".
9. מונעים חשיפה לתכנים שאינם תואמי גיל
לשים לב לשיחות מדאיגות בין מבוגרים, לשמועות ומידע לא בדוק, ובמיוחד לנסות למנוע חשיפה מיותרת לחדשות ולדיווחים ברשתות החברתיות.
10. נותנים לגיטימציה לרגשות לא נעימים
מותר לפחד, לבכות, לרעוד. כל אלה תגובות גופניות טבעיות. זו הדרך של הגוף להרגיע את עצמו. אל תיבהלו מזה ואל תמנעו מהם לבטא את עצמם דרך הגוף, הרגש או המילים.
11. זכרו: אתם המקור לביטחון של ילדכם
הילדים, בכל גיל, מתבוננים עליכם, המבוגרים ותגובותיכם משמשות כ"משקפיים" דרכם הם מבינים את ה"מצב". שימו לב לתגובותיכם ובמידת הצורך פנו לסיוע.