מה לעזאזל מעניין בני נוער בזמנם הפנוי? יש לנו תשובות

מה בני נוער שגרים תחת קורת הגג שלכם עושים מאחורי דלת החדר שאסור לכם לפתוח? לא רק סמים ומין בלתי מוגן

משחק מחשב – פורטנייט

הלהיט התורן במסכים של בני הנוער והשטן התורן בקרב ההורים הוא המשחק "Fortnite – Battle Royale". בגדול מדובר במשחק פשוט: השחקן נוחת בנקודה כלשהי באי בודד ומנסה לשרוד. הוא צריך לאסוף תחמושת וציוד ולבנות מחסה. אה, וגם לחסל עשרות מתחרים. הוא מוצלח כל כך שילדים יושבים מולו ימים שלמים – במחשב, בקונסולה ובסמארטפון, וקונים (אם ההורים מספיק פתיים לתת את כרטיס האשראי לשימוש לא מוגבל) עוד ועוד ציוד. באנגליה דיווחו בחודש שעבר על ילדה בת 9 שנכנסה לגמילה כי היא הייתה מכורה כל כך שעשתה על עצמה צרכים כדי להמשיך לשחק (עוד על פורטנייט בעמ' 60).

מתוך "פורטנייט"
מתוך "פורטנייט"

עוד כתבות מעניינות:
מועדון הגלישה לנערים בסיכון עתיד להיסגר
אלה עבודות הקיץ של בני הנוער בחופש הגדול
המקומות שבהם בני הנוער משביעים את הרעב

כוכבי רשת – היוטיוברים טיילור מלכוב ובן זיני

לילדי העשור הקודם היה "השיר שלנו" ו"רנינט", לדור הזה יש יוטיוב ו"בן וטיי טודיי". הפאוור קאפל טיילור מלכוב ובן זיני (היא בת 16, הוא בן 21) משחרר סינגלים משותפים, מדגמן ומצלם סרטונים עם כותרות דרמטיות כגון "טיי הפשיטה אותי מול כולם!", "אני לא מאמינה שבן עושה לי את זה לפני הופעה מול 20 אלף איש!" ו"איך הגענו לבאקה אל גארבייה". לעמוד המשותף והרשמי שלהם יש יותר מ־101 אלף מנויים, שמפציצים כל סרטון שלהם בתגובות מלאות אהבה ואימוג'יז, וזהמפצה על הטוקבקים הארסיים שהשניים ספגו כשהרומן נחשף עקב הפרש הגילים ביניהם.

טלוויזיה – שכונה

סדרת הנוער האהובה סיימה את דרכה ממש החודש, אחרי שלוש עונות ו־150 פרקים וממשיכה להיות מדוברת מאוד. הסדרה שודרה בערוצים ניקולדיאון וטין ניק בהוט ומציבה במרכז את הפערים בין השכוניקים העניים ובין הפרביליגים האמידים מהיישוב נרקיס, אך כמו בכל סדרה של גיורא חמיצר ("השמינייה", "החממה" ו"האי") גם כאן יש אלמנטים פנטסטיים (ספציפית – מסעות בזמן). הסדרה הכתירה כוכבות וכוכבי נוער כגון עומר גולדמן, תותי ניניו, טום יפת וליאנה עיון ואפילו עשתה היסטוריה כשלראשונה בסדרת נוער מקומית הוצג סיפור אהבה בין שתי נערות, כולל סצנת נשיקה.

"שכונה" (צילום: באדיבות טין קין)
"שכונה" (צילום: באדיבות טין קין)

אופנה – בגדים מהזבל

לי אדלקורט – שנחשבת לאחת מפרשניות האופנה המוערכות בעולם – נוהגת לומר שבשנים האחרונות החלו אנשים להתייחס לבגדים כמו אל קונדומים ולהשליך אותם לאחר שימוש אחד בלבד. הבגדים שמיוצרים בבנגלדש או בסין נמכרים במסות ובמחירי רצפה ברשתות האופנה המהירה, עד שבעליהם מואסים בהם ומשאירים אותם על ספסלים או גדרות חיות ברחבי העיר. טוויסט משמח בעלילה המוכרת הזאת נרשם בזמן האחרון בדמות טרנד ששולח יותר ויותר בני נוער לאסוף את הבגדים האלה ולהעניק להם צ'אנס נוסף. עם זאת ייתכן שהמילה "טרנד" היא עלבון למה שעשויה להיות תגובת נגד בלתי נמנעת לשובע מעורר הסלידה שמאפיין את צרכנות האופנה של השנים האחרונות.

בגדי יד שניה בשקיות זבל (צילום: shutterstock)
בגדי יד שניה בשקיות זבל (צילום: shutterstock)

ספרות – מפוצלים

אחת מסדרות הספרים המוצלחות ביותר היום בקרב בני נוער היא "מפוצלים" מאת ורוניקה רות. כמו ב"משחקי הרעב", גם עלילת "מפוצלים" מתרחשת במציאות דיסטופית – החברה מתחלקת לחמישה פלגים המבוססים על תכונות דומיננטיות, באופן דומה להליך המיון ב"הארי פוטר".

מחקרים העלו שהליך מיון ובחירה הוא מוטיב המופיע בהרבה ספרי נוער, שכן הוא מקביל להליך הבניית הסובייקטיביות והאישיות המתחולל בקרבם באותם גילים ממש. כמו כן "מפוצלים" שואבת את הצלחתה מהעולם המפוקח והממושטר שהיא מתארת, המתחבר למוטיבים שנכחו גם ב"משחקי הרעב" וגם בסדרת הספרים "שקרניות קטנות". העולמות הבדיוניים הללו מהדהדים את היומיום של בני הדור ה־Z המשופע בטכנולוגיות המפקיעות מהם את פרטיותם ובאותה מידה נתפסות כהכרחיות וכמהותיות לשגרת חייהם.

"מפוצלים" הסרט. צילום: יח"צ
"מפוצלים" הסרט. צילום: יח"צ