מה ראינו בלילה: 5 סדרות שהחזיקו אותנו ערים (וסרט שעשה לנו סיוטים)

מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" את המלצת הצפייה הלילית שלנו. אנחנו מכוונים מראש נמוך: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת – את זה אתם יכולים לעשות לבד – גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרקים בודדים שמראים פוטנציאל, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן עלינו בקבוצת הפייסבוק הסודית "הספוילר: מה רואים היום". לכבוד סוף סוף השבוע ולנוחותכן אנחנו מקבצים את כל ההמלצות במקום אחד לטובת בינג' סיום הסופ"ש המסורתי, מדורגות על פי מידת התעופה שלנו עליהן.

1. "במערב אין כל חדש"

"ביום שישי האחרון הגיע לנטפליקס עיבוד חדש לספרו הסמינלי של רמרק, וזה הסרט הטוב ביותר על המלחמה הגדולה מאז 'שבילי התהילה' המופתי", כותבת המבקרת שלנו, "הפעם מדובר בהפקה גרמנית, בבימויו של אדוארד ברגר שעבד עד כה בעיקר בטלוויזיה ("פטריק מלרוז"), והוא מתגלה כאן כבמאי מצוין, בעל תפיסה דרמתית וחזותית מגובשת. הסרט עוקב אחר פאול בוימר, תלמיד תיכון שנסחף כמו חבריו בנאומים הג'ינגואיסטים של המורה בבית הספר, ומזייף את חתימת הוריו כדי שיוכל להתגייס לצבא ולהצטרף למלחמה שנמשכת כבר שנתיים. בלשכת הגיוס הוא מקבל מדים שאליהם מחוברת תווית עם שמו של חייל אחר. אומרים לו שהמידה לא התאימה. פאול אינו מודע למה שאנחנו ראינו בסצנה קודמת – מדי החיילים שנהרגו בקרב נשלחים לתיקון במתפרה, שם מאות תופרות מאחות את חורי הכדורים, לפני שהמדים מועברים למגויסים החדשים. זאת תמונה מצמררת שמציעה זווית לא מוכרת של מכונת המלחמה. היא מספקת לנו דימוי פיוטי של מצבו הקשה של הצבא הגרמני ושל השקרים שהדרג הפיקודי הגבוה סיפר לחיילים בשטח". מיותר לציין שמדובר בסרט לא פשוט לצפייה, אבל זה לא מונע ממנו להיות הדבר הכי טוב שראינו השבוע.

2. "הלוטוס הלבן"

למי שטרם ראה את העונה הראשונה (רוצו, עכשיו), אפשר לתאר אותה בתור סוג של תשובה לשאלה "מה היה קורה אם 'יורשים' הייתה עושה כמנהג סיטקומים בניינטיז ויורדת לפרק ספיישל להוואי, רק שהפרק היה שישה פרקים, וכולם היו סותמים לרגע את הפה על עסקים ומדברים רק על רגשות?". זאת, פחות או יותר, החומרים מהם הייתה עשויה העונה הראשונה של "הלוטוס הלבן": אנשים עשירים מתנהגים לא יפה אחד לשני ולאנשים עניים יותר בריזורט יוקרתי בהוואי, ואז גם האנשים העניים מתנהגים לא יפה, גם לעשירים וגם אחד לשני. אף אחד לא יוצא נקי ב"הלוטוס הלבן", וזה ניגוד כל כך שלם ויפה עם הריזורט המצוחצח והמעוצב הזה.

עכשיו העונה השנייה כאן איתנו, והיא… קצת שונה, אבל אנחנו אוהבים את זה. " בעונה השנייה יש יותר דמויות סימפטיות… אם השתגעתם על הרובד הסאטירי של "הלוטוס הלבן", יכול להיות שתחושו פחות מסופקים למול העונה השנייה", כותבת המבקרת שלנו, "אני דווקא מעדיפה אותה על פני הראשונה, בגלל סיציליה ובגלל השחקנים, אם כי גם היא יכלה להרוויח מקונפליקטים פחות מסומנים ומנבירה עמוק יותר מתחת לפני השטח של הדמויות".

"הלוטוס הלבן" (HBO), ימי שני בהוט וב-yes

3. "פה גדול" (עונה 6)

כשהיא עלתה לעונה הרביעית שלה, כתבנו על "פה גדול" כך: "היא מעין יציר כלאיים טלוויזיוני שמצליח לחבר בין קומדיית נעורים, שיעור חינוך מיני מהאח הגדול המגניב, הומור של 'סאות' פארק' ומה שזה לא יהיה שעובר בראשו החולה של ניק קרול, כולל הקול הדבילי, ודווקא שם בנקודות החיבור נמצא הקסם שלה: העובדה שלמרות שהיא לא היתה אמורה להיות טובה, היא פשוט מצוינת". החדשות הטובות הן שגם בעונה השישית שלה, שעלתה בימים האחרונים לנטפליקס, כל זה עדיין רלוונטי. כי עם כמה שזו סדרה על התבגרות, זו עדיין סדרה מצוירת, מה שאומר שאנחנו כבר שש עונות פנימה אבל הגיבורים שלה בקושי התבגרו בשלוש שנים.

אבל אל תדאגו, אנחנו רחוקים מלהיות במצב דריכה-במקום כמו שקרה במרוצת השנים ל"איש משפחה" ו"משפחת סימפסון": ככל שהעונות מתקדמות הקול של היוצרים נהיה יותר ברור, יותר חכם ויותר מעודן מבלי לוותר על גרם אחד של וולגריות – וגם ככל שהילדים בסדרה קצת גדלים, כך גם היחס שלהם להתבגרות ולכל ההורמונים שהיא מביאה נעשה קצת יותר מורכב.
"פה גדול", עונה 6 עכשיו בנטפליקס

4. מבחר מהסטנדאפ החדש של נטפליקס

נכון, זאת לא סדרה, אבל תעשו לנו טובה – היינו בשיא הלחץ רגע לפני פרסום המדגם של יום שלישי ועוד לא ידענו כמה אנחנו נצטרך הסחת דעת. במקרה, בחודשיים האחרונים יצאו כמה ספיישלים ממש טובים בנטפליקס. האחרון שבהם הוא "Good Fortune" של פורצ'ן פיימסטר, סטנדאפיסטית צעירה למדי, שזה המופע השני שלה (הקודם, "Sweet & Salty", יצא לפני כשנה וחצי והיה מוצלח לא פחות). פיימסטר מדברת הרבה על הילדות שלה בבית די מסורתי בדרום ארצות הברית ועל בת הזוג שלה, ועל החיכוכים שנוצרו בין שתי הסוגיות האלו, אבל זה אף פעם לא נהיה סטנדאפ מהסוג הפוליטי-מטיפני-צדקני.

עוד ברשימה: ספיישל חדש ומצוין לפאטון אוסוולט, "We All Scream". אוסוולט, שהתאלמן לפני מספר שנים, שיחרר לאחר מכן ספיישל מדהים ("Annihilation") שדיבר בצורה מאוד חשופה על ההתמודדות עם המוות של אשתו, אבל למען האמת – למרות ש-"We All Scream" לא מגיע לפסגות הפואטיות של המופע ההוא, הוא כן חוזר לנושאים הקלילים הרגילים שלו, ובתכלס, בשביל ערב של בידור – עדיף ככה.

אחרון ברשימה הוא סאם מוריל, עם המופע החדש "Same Time Tomorrow" – סטנדאפיסט ניו יורקי ותיק ששיחרר עד כה צמד ספיישלים חינמיים ביוטיוב, שאחד מהם ("I Got This") גם נהיה ויראלי לאללה בימי הקורונה (הוא עלה ליוטיוב ממש שבריר שניה לפני וצבר עד היום 11 מיליון צפיות). עכשיו בנטפליקס הוא מקבל במה קצת יותר מהודקת, אבל זה לא משבש את הרוח הדי משוחררת שלו. מבין כל שלושת המופעים שכאן, המופע של מוריל הוא זה שהכי מעביר את התחושה שאתם רואים אותו ממש לייב במועדון. וגם לאחד מיוצרי "פה גדול" (ראו סעיף קודם), ניק קרול, יש מופע חדש וחמוד מאוד.

Fortune Feimster – Good Fortune, Patton Oswalt – We All Scream, Sam Morril – Same Time Tomorrow, Nick Kroll – Little Big Boy, עכשיו בנטפליקס

5. "דובאי בלינג"

"דובאי בלינג", להיט הדוקו-ריאליטי של נטפליקס, עוקבת אחרי חייהם היפים של עשרה מיליונרים ערבים וערביות בדובאי. מדובר בטראש ברמות שלא הכרנו, פצצת אסקפיזם אולטימטיבית שמוכיחה לכל מי שחושב שלא יכול להיות יותר גרוע – שתמיד יכול להיות יותר גרוע. כי בקרב עשיריית המיליונרים והמיליונריות יש מתחזה (הו לא!), כן כן, אחד מהם אינו מיליונר אמיתי והאחרים צריכים לחשוף אותו. תחקיר קצרצר חשף שרק ארבעה מהמשתתפים בסדרה הם מיליונרים אמיתיים, אבל למי אכפת מהעובדות, תנו לבלות. אנחנו מדברים כאן על טראש ברמות שטרם נצפו במחוזותינו. אנחנו מדברים כאן על אוצר בלום של טמטום לבנטיני, טמטום שכבר למדנו להכיר ולהוקיר ולהצביע לו בבחירות. למעשה, הדבר המרכזי ש"דובאי בלינג" עושה לצופה הישראלי היא להראות לו לאן עוד נוכל לשאוף ברמה הלאומית מבחינת וולגריות קולנית, נובורישיות מזויפת ועומק רגשי של סרטון טיק טוק.

מיותר לציין שמפחיד כמה שזה כיף.

"Dubai Bling", עכשיו בנטפליקס

6. "בלוקבאסטר"

יודעים מה מופיע במילון ליד ההגדרה "הרצחת וגם ירשת"? כרגע כנראה עדיין הסיפור ההוא מהתנ"ך, אבל ברגע שיוציאו מהדורה חדשה, לבטח יעדכנו אותה עם "בלוקבאסטר", הקומדיה החדשה של נטפליקס. כן, תנו לזה לשקוע רגע. נטפליקס, מפלצת הסטרימינג שחיסלה פחות או יותר במו ידיה את העסקים של בלוקבאסטר, רשת השכרת ה-DVD – או וידאו, אם אתם קשישים כמונו – מוציאה קומדיה המתרחשת ב"בלוקבאסטר האחרון על הפלנטה". הקונספט של הסדרה הולך בערך ככה: תראו אותם, איזה חמודים, מחזיקים מעמד למרות הכל (הכל: נטפליקס, אמזון, דיסני פלוס, הולו, יוטיוב, טורנטים. הבנתם ת'קטע) ועוד מנסים להסתדר אחד עם השני בעבודה.

אתם מכירים את הז'אנר: "מחלקת גנים ונוף", "סופרסטור", "ברוקלין 99" (הכותבים של שתי האחרונות גם חתומים על הסדרה הזאת) ובישראל, גם "קופה ראשית" מייצגת אותו נאמנה (זה לא שזה אומר שאלו סדרות נטולות אדג', אבל זה כן אומר שבסוף המטרה העליונה שלהן היא להוציא את הצופה עם תחושה טובה). "ברוקלין 99", בפרט, הייתה להיט ענק בנטפליקס ועכשיו היא רוצה להיט מקביל משל עצמה – וכאילו בשביל לנעוץ את הנקודה, גם מליסה פומרו (איימי סנטיאגו מ"ברוקלין 99") חולקת כאן את התפקיד הראשי עם רנדל פארק ("ויפ", "אנט-מן"). שימו לב גם לג'יי.בי סמוב המופלא (ליאון מ"תרגיע") בתור הבעלים של הקניון בו שוכן הסניף המסכן הזה.