מה ראינו בלילה: 5 סדרות וסרטים שעשו לנו את השבוע ליותר שמח
קרב בלתי אפשרי עם היאקוזה, חזרה לעבדות במדע בדיוני, משחק המחשב שעבר שלב והאבא הגנוב של כולנו. כן, שוב עבר עלינו שבוע גדוש ביותר מדי טלוויזיה ואנחנו כרגיל כאן כדי לסכם, למיין, לסנן ולדאוג שלא תבזבזו זמן
1. טוקיו וייס
זה תמיד רעיון רע להתעסק עם משפחות פשע, אבל במקרה של היאקוזה מדובר ברעיון רע במיוחד. אבל קשה לומר שזה עצר את העיתונאי ג'ייק אדלשטיין, שבשנות ה-90 הפך לכתב הפלילים הזר הראשון שהועסק בעיתון יומי גדול. אפשר רק לדמיין את סוג וגודל המטרה שזה צייר לו על הגב: גם זר, גם עיתונאי ועוד במדור הפלילים. אבל ג'ייק אדלשטיין שרד בשביל לספר את הסיפור שלו, והוא עשה זאת באוטוביוגרפיה "לילות טוקיו" (שיצאה גם בעברית) שם הוא מגולל שורה של עובדות מרתקות על העולם התחתון של טוקיו, מערכת היחסים שלו עם השלטון המקומי והארצי וגם חושף כמה דברים שייתכן שגרמו לבכירי יאקוזה לאיים על חייו (צריך לציין בהזדמנות הזו שיש גם לא מעט האשמות כנגדו שהוא הגזים או המציא חלק מהאירועים. זה לא הופך את הקריאה בהם למרתקת פחות, וזה ממש לא אמור לשנות במקרה של העיבוד הטלוויזיוני, אבל סתם, שתדעו).
אה, אז כן – העיבוד הטלוויזיוני. מדובר במיני-סדרה קולחת, מותחת ונוארית לאללה, בכיכובו של אנסל אלגורט ("בייבי דרייבר") – מצוין, גם אם הליהוק הוא מחמיא למדי לאדלשטיין האמיתי. את כל העסק הזה הפיק וגם ביים מייקל מאן הענק ("היט"), שהפעם האחרונה בה הוא עשה טלוויזיה אמנם לא הייתה מוצלחת ("מזל", דרמה על עולם הימורי הסוסים עם דאסטין הופמן, שהייתה אמורה להיות הפקת יוקרה ענקית של HBO ובפועל בוטלה בתום סוף העונה הראשונה, בין היתר בגלל החשיפה שסוסים נהרגו בצילומים) אבל זה לא אומר שאין לו טאץ' מופלא למתח, לשוטרים וגנבים, לערים גדולות ולדיאלוגים דרמטיים. שמונת הפרקים, שהם בעצם כל העונה הראשונה, עלו השבוע ל-VOD של הוט. מומלץ לאללה.
2. "אנחנו לא ניפרד לעולם"
תאהבו אותו, תשנאו אותו, תימשכו אליו – לא משנה איך אתם מרגישים כלפי יהודה בארקן ז"ל (כן, כולל ה-א'. זו היתה בקשתו), הוא חלק מאיתנו. יוצר הקולנוע יוצא הדופן השאיר כל כך הרבה חותמים על התרבות הישראלית, בין אם בסדרת סרטי "אבא גנוב", ביצירות קאלט כמו "נשיקה במצ"ח" או "חגיגה בסנוקר", וגם בסרטי המתיחות הנודעים לשמצה. ובארקן תמיד היה רק הוא, היפיוף המחוספס, השוביניסט המשופם, האדם שהגדיר במשך שנים רבות מה היא ישראליות אידיאלית, לטוב או לרע. לפני כשנתיים, בארקן סיים את דרכו בגיל 75 אחרי שנדבק בקורונה, וכעת הגיע הזמן להביט אחורה על חייו הכל כך צבעוניים.
הסרט "יהודה ברקן – אנחנו לא ניפרד לעולם" (ששודר השבוע ביס קולנוע ישראלי וב-HOT8, וזמין ב-VOD) צולל לעולמו וסיפורו של בארקן בדרך ייחודית, בליווי וייס אובר שמדמה את קולו ומציג בדרכו הלא-באמת-לוקחת-את-עצמה-כזה-ברצינות שלו את תחנות חייו של האיש, וגם את האגדה. בעזרת שורת ריאיונות של בני משפחה, שותפים ליצירה, חברים וקרובים נוספים, בונה הבימאי אלון גור אריה (שוודאי מוכר לכם מיצירות קומיות כמו "היפופוטם" או "המוסד") את דמותו של בארקן מחדש, עם כל החלקים המשמחים, מבלי להתעלם מהחלקים היותר קשים – הכישלונות, ההימורים, מערכות היחסים המפוקפקות עם נשים ובכלל, הסקסיזם הכללי שנטף ממנו. איך שלא תסובבו את זה, בארקן הוא דמות מרתקת, ושווה לצפות בדוקו-פוסט-מורטום הזה כדי להבין קצת יותר מה הניע אותו, וגם מה עצר אותו מלהפוך לגדול אפילו יותר.
3. Dragon Age: Absolution
"דרגון אייג'" הוא מותג משחקי תפקידים פופולרי מאוד מ-15 השנים האחרונות, המונה שלושה משחקים שהיו להיטים ענקיים במחשבים ובקונסולות, ועם משחק רביעי עתיר הייפ שמתקרב אלינו לאט לאט. אבל הוא גם עולם פנטזיה שלם, מפותח ומורכב, שעיקר העניין הוא בו הקרע סביב סוגיית הקסם. לעומת הרבה עולמות פנטזיה, כאן הקסם הוא לא רק כוח חשוב ומשמעותי, הוא גם מבוקר בקפידה על ידי מסדר הטמפלרים שנמצא במאבק מתמיד (ובסוג של סטטוס קוו בעייתי ושביר) עם הקוסמים.
אבל אתם לא באמת חייבים להכיר את העולם (למרות שזה כדאי) בשביל להנות מששת הפרקים הקצרים של Dragon Age: Absolution, שעבור הצופים שמגיעים לסדרה בלי היכרות מוקדמת, תרגיש כמו טבילת רגל זהירה אבל כיפית לתוך עולם ענקי. בסופו של דבר מדובר בסיפור פנטזיה קלאסי של כמה דמויות (עם מערכות יחסים מורכבות ועבר טעון, כמובן) שיוצאות לגנוב חפץ קסום, בקיצור – סיפור שוד קלאסי. רק עם קסמים וחרבות. וגם תראו איזה אנימציה יפה. מה יכול להיות יותר כיף מזה?
4. דיוויד לטרמן מראיין את ולודימיר זלנסקי
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שהפך מאז הפלישה הרוסית ברחבי העולם ממנהיג אלמוני לסמל בינלאומי של תעוזה והתנגדות הרבה להתראיין ולנאום, אז זה לא לגמרי חדש לראות אותו ולשמוע אותו מדבר. מה שמעניין כאן הוא דווקא לטרמן עצמו – קומיקאי, מנחה טלוויזיה, שרגיל לאולפנים של טוקשואו ופתאום מוצא את עצמו נוסע לאזור מלחמה ועושה עבודה של עיתונאי בחזית. הראיון עצמו מתקיים בזירה לא שגרתית – במקום "הכי בטוח באוקראינה", כפי שמתאר זאת לטרמן, מתחת לאדמה, על רציף ברכבת התחתית של קייב שהוסב לערב אחד לאולפן טלוויזיה.
צריך לזכור שזלנסקי החל את דרכו המקצועית כשחקן וקומיקאי, ולמרות שאין ספק שהוא חלם בעבר לשבת מול לטרמן כמרואיין, אין ספק שזה לא איך שהוא תכנן להגיע למעמד. ועדיין, הסיטואציה הנוכחית מוציאה ממנו משהו קליל, כאילו משהו מהעבר שהוא אפסן באיזו מגירה רחוקה. ברגעים בהם הוא מתלוצץ, או אפילו מספר בדיחה, פתאום הם שני קומיקאים שיושבים ביחד באולפן טלוויזיה, הדבר הכי טבעי בעולם. רק שיש מלחמה בחוץ, מעליהם, שמי יודע איך ומתי תיגמר.
5. Kindred
"Kindred", מבוססת על ספרה המונומנטלי של הסופרת אוקטביה אי. באטלר שיצא ב-1979, מיצירות המד"ב/פנטזיה החשובות של זמננו ואחת מהסנוניות הראשונות והמשפיעות ביותר של היצירה האפרו-אמריקאית בז'אנר. אתם יודעים, כאלה שבלעדיהם ג'ורדן פיל היה עדיין עושה מערכונים. במרכז העלילה סופרת צעירה שעוברת יחד עם בעלה מהעיר אל הכפר, ולפתע נשאבת ללא אזהרה מוקדמת מ-2016 אל המאה ה-19 ובחזרה שוב ושוב, ומוצאת את עצמה במטע שבו עובדים עבדים שחורים כמותה.
שם היא מגלה כמה אמיתות על אבות אבותיה המשפחתיים, תוך שהיא מנסה להבין מה לעזאזל קורה לה. רמז למתרחש אפשר לראות בשם הסדרה, מילה שאולי מוכרת לכם מהביטוי "נפש תאומה" (kindred spirit), אבל גם ניתן לתרגם כ"קשר דם" או פשוט "בני משפחה". כך או כך, למרות שיהיה לא פשוט למתרגמים של שם הסדרה לכשתגיע בעתיד (הלא ידוע) לדיסני פלוס, מסתמן שיש פה סדרת מד"ב מסקרנת שעוסקת בהיסטוריה האפלה של ארה"ב בראי מודרני.
Kindred, העונה הראשונה זמינה ברשת FX במלואה