מה רואים הלילה: הסדרה שלימדה את נטפליקס. והפעם בקוריאנית

מה נטפליקס למדה מ"בית הנייר"? היא למדה שהיא יכולה לקחת סדרה טובה מארץ שאינה דוברת אנגלית, להפיק לה עונות חדשות, להפוך אותה ללהיט גלובלי חסר תקדים לסדרה שאינה דוברת אנגלית ואז לשכפל את ההצלחה על פני הגלובוס. והנה התוצאות של השיעור הזה מגיעות: בשנה הבאה תעלה הסדרה "ברלין", ספין-אוף שיעקוב אחר סיפורו של אנדרס דה פונויוסה, הידוע בסדרה בכינויו "ברלין". ובשבוע שעבר קיבלנו את הסדרה בעלת השם המחרמן "בית הנייר: קוריאה – אזור כלכלי משותף", שהיא סוג של רימייק קוריאני של העונה הראשונה. מכאן זה יכול להתפשט כמו מגיפה.

ההצלחה הדרמטית של הכמעט-רימייק הקוריאני שעלה בשבוע שעבר לשרתי נטפליקס מבטיחה כמעט בוודאות שנראה בשנים הבאות רימייקים נוספים של הסדרה בשווקים נוספים שנטפליקס מעוניינת בהם, כי מתברר שהנוסחה עובדת גם כשמשכפלים אותה לשפה ומקום אחר. במקרה של "בית הנייר: קוריאה", היא מתרחשת בעולם מדומיין שבו דרום קוריאה וצפון קוריאה מתאחדות והטוויסט הזה נותן לה מספיק רקע מקורי משלו כדי לברוח מההשוואות למקור הספרדי. נקודות הדימיון רבות, אבל הסדרות שונות מספיק כדי שהמתח ימשיך לעבוד.

כמו רוב ההפקות הקוריאניות של נטפליקס, גם כאן הרמה גבוהה ביותר, הקאסט מצוין ומכיל גם כמה פרצופים שבוודאי מוכרים לחובבי תרבות קוריאנית, כולל פארק האי סו מ"משחקי הדיונון" וקים יון ג'ין מ"Lost". שש הפרקים הראשונים של העונה מספקים את הסחורה ביג טיים, עם תיבול קוריאני שנותן לסדרה טוויסט בטעם קימצ'י, ובעיקר עושים חשק לחלק השני של העונה שמועד עלייתו עוד לא נודע. יש לנו כמה רעיונות לנטפליקס לגבי רימייק ישראלי אבל את רובם גנבנו מ"מתחת לאף".

>> "בית הנייר: קוריאה", שישה פרקים, עכשיו בנטפליקס