מה רואים הלילה: נטפליקס מחזירה את הערפדים שגידלו דור שלם

איזה כיף לחיות: סדרת הקאלט/טראש/גילטי פלז'ר הדפניטיבית של העשור השני של האלף מגיעה העבר לנטפליקס במלואה, שמונה עונות ופאקינג 171 פרקים של רומנטיקה ערפדית לנוער, והדבר הכי סקסי שקרה לנו כשהיינו בנות 13. "יומני הערפד", שעלתה בסתיו 2009 לאוויר הכבלים ברשת CW (המתמחה כבר עשורים בסדרות פופיות לצופים צעירים מאזורי התפר של אימה/פנטזיה/מד"ב), מגיעה עכשיו למגה-בינג' נוסטלגי שש שנים בלבד אחרי סיומה, מה שאומר שאנחנו מתקרבים ליעד המילניאלי/זילניאלי הנכסף של רגשות נוסטלגיים לדברים שקרו בשבוע שעבר.

"יומני הערפד", לטובת מי שפספס את התופעה, מבוססת על סדרת רבי המכר של ליסה ג'יין סמית' והיקום העצום שבנתה סביבה. כמו הספרים, גם הסדרה היא מיקס מנוער היטב של דרמת נעורים, דרמת משולש רומנטי בכיכובם של שני אחים חתיכים, ומעשיה על טבעית רוויית אימה-לייט והרבה דם מלאכותי. דור שלם של ילדים גותיים גדל על הקיטש הנהדר הזה, שבמרכזו אלנה גילברט (נינה דוברב המצוינת, שלא התקדמה מהתפקיד הזה לשום מקום מעניין), נערה יתומה שמתאהבת שני אחים, סטפאן ודיימון סלבאטורה, שהם גם ערפדים למרבה הצער, ואת השאר אתם כבר יכולים לכתוב עם ChatGPT.

צריך לומר ש"יומני הערפד" שורדת לא רע בכלל את מבחן הזמן, בעיקר כי לא עבר כל כך הרבה זמן, ודי ברור מדוע הפכה לתופעה חובקת עולם: כל הקלישאות עובדות. הפקה אפקטיבית, בלי שחקנים גדולים אבל עם עלילות הדוקות ומפותלות שמשחקות ברגשות הנוער הבוהה ופורטות על כל הנימים הפסיכולוגיים שלו בכישרון רב. בניגוד ל"דם אמיתי" שנהנתה במקביל מפופולריות גבוהה, "יומני הערפד" היא לא סדרה סליזית וגם בצפייה מודעת של עידן #MeToo היא לא מייצרת יותר מדי רגעי קרינג'. לפחות לא יותר ממה שיצרה במקור.
>> "יומני הערפד", שמונה עונות 171 פרקים, עכשיו בנטפליקס