מה רואים הלילה: המופרעים חזרו להתפרע בטלוויזיה בפעם ה-16

הירח זורח בצבעי דני דה ויטו. "פילדלפיה זורחת". צילום: פוסטר העונה ה-16
הירח זורח בצבעי דני דה ויטו. "פילדלפיה זורחת". צילום: פוסטר העונה ה-16

אין לנו מושג איך דווקא הסדרה עם הדמויות הכי מזעזעות על המסך הצליחה להפוך לסיטקום הכי ארוך בטלוויזיה (שלא עשוי באנימציה), אבל הסייקוז מפילדלפיה שוב כאן, ואפשר להיות בטוחים שהם רק דוחקים את הגבולות יותר ויותר

בשנים האחרונות הטלוויזיה (והסטרימינג) החלו להתרחק מקומדיות טהורות, ומייצרת בעיקר את ז'אנרי קומדיות הפיל גוד (היי "טד לאסו"), וכל מיני דרמות קומיות או קומדיות דרמטיות או מה שזה לא יהיה שג'ייסון סיגל עושה עכשיו. זה כיף, זה לפעמים אפילו מעולה, אבל לפעמים אנחנו מתגעגעים לקומדיות שגרמו לנו לצחוק בקול מול המסך במקום להסתכל באנמיות ולסנן "מצחיק" מתחת לשפם האירוני. אבל יש סדרה אחת לפחות שעדיין עושה לנו כאב בטן. והיא חוזרת (ל-Hulu, כרגע, אבל בהמשך השנה גם לדיסני+).

אף אדם עלי אדמות לא יופתע שאנחנו חולים על "פילדלפיה זורחת". הרי סיפרנו על זה לכל מי שרק היה מוכן לשמוע, ואז גם למי שלא. בשנה שעברה, למשל, בחרנו אותה בתור הסדרה הכי מצחיקה על המסך נכון להיום. בתכלס, עם חזרתם לעונה 16 (!) של הגאנג, לא נתפלא אם הם יכבשו את המקום הראשון הזה בשנית. בתכלס, איזה עוד תחרות אמתית יש להם? בדיוק, נאדה. וזה כנראה כי הם ריסקו את התחרות באמצעות איזה תוכנית מופרעת שכוללת לפחות 3 פשעים חמורים, ואיזה 40 חציות גבול של טעם טוב.

הקסם של "פילדלפיה זורחת" היא שעם כמה שהסדרה הזו דוחקת-עד-מנפצת גבולות ברמת הגועל, רשע, גזענות ופשוט עולב של הדמויות שלהם, כך הלב תמיד נשמר במקום הנכון. בעונה הקודמת, למשל, הם הצליחו לייצר אמירה יפה על זהות וסולידריות אנושית, כמו גם על האטימות האמריקאית. העונה הם הולכים לעשות מה שבא לכם, ולפי הטריילרים, זה יהיה מופרע, דבילי, פוגעני במידה הנכונה ועם הופעת אורח של בריאן קרנסטון ואהרון פול (לעד וולט וג'סי משובר שורות), אז בכלל יהיה כמו טריפ קריסטל מת', רק מצחיק.

הפרק הראשון של פילדלפיה זורחת שודר אתמול (7.6) בהולו. העונה ה-16 צפויה להגיע בהמשך ל-yes ודיסני+