מה רואים הלילה: יוצרת "הכלה מאיסטנבול" עושה את זה שוב

הרומן שלנו עם טלוויזיה טורקית הוא רומן היסטורי וארוך שנים, עוד מהימים שבהם המילים "סרט טורקי" היו אייקון תרבותי של עצב מתוק, משחק מוגזם ומוזיקה אדירה מלווה בנאמברים משוגעים של מיוזיקל. אחר כך הגיעו הטלנובלות הטורקיות, אחר כך "הכלה מאיסטנבול" שגעה את המדינה ורק לפני שנה התעלפנו כאן מ"אתוס", סדרת הדרמה הטורקית שהייתה אחד מהדברים הכי טובים בנטפליקס בשנה החולפת. עכשיו הגיע הזמן לעלות עוד רמה עם התוכן הטורקי שאנחנו צורכים ולתת את תשומת הלב הראויה למאסטרפיס הטורקי "המועדון", שארבעת פרקיו האחרונים נחתו השבוע בנטפליקס.

את "המועדון" ("Kulup" בטורקית) יצרה זיינפ גונאי טאן, מהכישרונות הבוהקים של הטלוויזיה הטורקית והמוח שמאחורי "הכלה מאיסטנבול" הפופולרית. מדובר בדרמה תקופתית איכותית ומושקעת בשני חלקים, שישה פרקים ועוד ארבעה פרקים, ובמרכזה מתילדה, אסירה משוחררת שעובדת באחד ממועדוני הלילה הנחשבים ביותר באיסטנבול ומנסה לבנות מחדש את יחסיה עם בתה. השחזור של שנות החמישים העליזות באיסטנבול, שהחלה להיפתח בעוצמה גוברת אל תרבות המערב באותן שנים, הוא לגמרי ברמת "Mad Men" לפחות מבחינה טכנית ועיצובית, אבל מה שמעניין במיוחד ב"המועדון" הוא הטוויסט הנועז שלה: היא עוסקת ביהודים.

כן, הקולנוע והטלוויזיה הטורקים ממעטים להודות בקיומם של יהודים, ופתאום דווקא בסדרת דגל כזו, יהדותה של הדמות הראשית היא חלק אינטגרלי ומרכזי מהעלילה. מטילדה היא בת למשפחה יהודית שנושלה מכספה והסיבה בגללה בילתה 17 שנה בכלא קשורה גם היא אולי למוצאה, והיא בכלל מתכוונת לעלות לישראל אבל נשארת באיסטנבול לטובת חידוש הקשר עם בתה. מאחורי כל זה עומדת נוסטלגיה לטורקיה קוסמופוליטית יותר שהתייחסה למיעוטים הלא-מוסלמים שלה באופן קצת יותר מכיל ומחבק, ומחאה אלגנטית כזאת היא בהחלט דבר נדיר בנוף הארדואני של טורקיה העכשווית. חשוב מכך, זו טלוויזיה יפה לעין ונעימה ללב. ולפעמים זה כל מה שצריך.

>> "המועדון / The Club", עכשיו בנטפליקס