שיחות על אלוהים עם אנשי דת: הרב אבי זרקי, המוהל הראשי לתל אביב
"חוזרים בשאלה מגלים בתל אביב שהם חיו בבועה ואין להם מושג איך העולם עובד". הרב אבי זרקי, 48, רב צפון תל אביב והמוהל הראשי לתל אביב־יפו
הרב התל אביבי אבי זרקי – שמשמש גם שוחט, מוהל, חזן ויו"ר ומייסד התנועה להגינות משפטית שמציעה פתרונות של מחלוקות מחוץ לבתי המשפט – הוא איש של סיפורים. לרוב השאלות הוא משיב בסיפור שנגמר במוסר השכל כלשהו, ועם כמה שזה נשמע טרחני – איכשהו יוצא לו מעניין ואפילו כיף. ייתכן מאוד שהדיקציה המדויקת שלו והדיבור התשוקתי על ענייני יהדות הם מה שהופך את העסק למהנה (כדי לקבל מושג חפשו אותו ביוטיוב מתארח ב"לונדון את קירשנבאום" ומסביר להם על הלכות השחיטה היהודית באופן שעושה חשק לאחוז מאכלת).
אתה חרדי שגר בלב תל אביב וחבר של הרבה חילונים ומפורסמים, אפילו זכית לכינוי "המוהל של הסלבס". האם תל אביב היא מעוז החילוניות וההפקרות או שמא העיר בכלל מתחזקת?
"אני רואה תנועה דו צדדית בעיר. מצד אחד יש הרבה חוזרים בשאלה מכל רחבי הארץ – בני ברק, מאה שערים ואיפה לא – שעוברים לתל אביב ומגלים פה, כחילונים, עד כמה הם חיו בבועה ואין להם באמת מושג איך עובד העולם שמחוץ לדת ולישיבה. מצד שני אני רואה גם הרבה מתחזקים תל אביבים, זו בהחלט מגמה. לא סתם יש יותר מ־500 בתי כנסת פעילים בעיר".
ואתה מבסוט ממגמת ההתחזקות, אני משער.
"כל עוד אדם מתחזק בתורתו ואמונתו – כן, זה נחמד וחיובי. אבל ברגע שהמתחזק מקצין ובשם ההתקרבות לדת מתנתק ממשפחתו, מפרק נישואים או מנתק קשר עם ילדיו – אז המטרה הוחטאה לחלוטין ואז זה דבר מסוכן ולא בריא שאני בהחלט מתנגד לו".
יש אלוהים? נמק.
"ברור. אמונה היא דבר שמעל השכל, ולכן הביטחון שלי בכך שיש אלוהים אינו שכלתני אלא תחושתי. ההבדל בין היהדות לנצרות והאסלאם הוא שהאמונה בשתי האחרונות מתבססות על התגלות של האלוהים לאדם אחד – ישו ומוחמד – בזמן שביהדות ההתגלות המשמעותית ביותר שלו הייתה מול העם כולו במעמד הר סיני. זה נכון שאלוהים התגלה למשה ואברהם ביחידות, אבל זה היה לפני שעם ישראל נחשב 'עם'.
עוד אנשי דת (ואתאיסט אחד) מדברים על אלוהים:
האב גבראב מהכנסייה בנווה שאנן
השיח' סטל סלימאן ממסגד נוזהה
הנזיר הבודהיסטי לירן קוצ'ק כץ
הכומר האורתודוקסי נאסר קונסטנטין
האודיטור הסיינטולוגי ספי פישלר
הרב אליהו פרץ של קהילת סיני
האתאיסט עמיר שנבל
"היה לי אבא שלמדתי ממנו המון, חזן ספרדי מהגדולים בעולם שידע לחזן גם בסגנונות בוכרי, יווני וטורקי, יהודי בשם אמנון זרקי. אבי היה איש חסד עצום. משפחתי גרה זה שנים בצפון הישן וזה אזור שבו אנשים שבאים לבית כנסת מחפשים להתפלל מהר ולחתוך, ואבי לא אהב את זה. הוא חיפש בית כנסת שבו מתפללים באטיות וביסודיות, ולכן בשלב מסוים הוא הדרים לאזור הרצל, מצא שם בית כנסת נטוש והחיה אותו. הוא ארגן מניין מבעלי עסקים באזור ושכנע אותם להגיע כל בוקר להתפלל לפני העבודה. כך הוא עשה 17 שנה עד שיום אחד אני מקבל טלפון מאיכילוב, על הקו עובד סוציאלי שמספר לי שאמנון זרקי נפגע בתאונת דרכים עת שרכב על אופניו מצפון העיר לדרומה ומצבו אנוש. מיהרתי לבית החולים והספקתי לראותו, ומיד התפללתי שאלוהים יגאל אותו מייסוריו וייקח אותו. תוך עשר דקות הוא נפטר. כשישבנו שבעה ניגש אליי אברך שאבי הביא לאותו בית כנסת בדרום העיר וסיפר לי שבמקרה, בבוקר שבו הוא נהרג, הוא החליט לצלם אותו מתפלל שחרית. צפיתי בקטע ודמעתי, ואז חשתי את האמונה חזק מאי פעם. הידיעה שזו תפילת השחרית האחרונה שלו ושרצה הגורל והוא צולם דווקא ביום האחרון לחייו – מילאו את לבי באמונה אדירה".