כמעט ואי אפשר לצפות ב"מחוברים: פרק מלחמה". זה יותר מדי כואב

כמה שזה כואב. "מחוברים: פרק מלחמה" (צילום באדיבות HOT)
כמה שזה כואב. "מחוברים: פרק מלחמה" (צילום באדיבות HOT)

העונה הזאת של "מחוברים" כבר הייתה אמורה להיות באוויר, והפרק הזה לא היה אמור להיות חלק ממנה, אבל ב-7.10 השתנו התוכניות של כולם. התוצאה היא חצי שעה דחוסה של כאב עם יעל פוליאקוב, זיו קורן, מעיין אדם, גיא זוארץ וליהי טולדנו. ופתאום אפשר היה להבין מחדש את סוד הקסם של הפורמט

4 בינואר 2024

"אחרי החגים". הנה עוד צמד מילים שאף אחד כבר לא יזכור את המשמעות המקורית שלו. התאריך הכולל הזה, שאף אחד אף פעם לא ידע להגדיר, מקבל משמעות מצמררת במיוחד בשנה הזו. כי שנייה לפני "אחרי החגים" של 2023 העולם קרס. ביום אחד, 7.10, נשאבו לבור שחור הרבה מאוד דברים: תכניות, תקוות, חלומות, חיי אדם. יותר מדי חיי אדם.

>> בישול איטי: כך כמעט התאכזבנו מהעונה השנייה של "הטבח"
>> "ארץ נהדרת" מזכירה למה אנחנו פה: בגלל ממשלה שיצאה מדעתה

ובדרך, בקטנה ממש (ביחס לאובדנים האמיתיים בחיים), גם תעשיית הטלוויזיה היתה צריכה להתמודד עם הקריסה. הרבה מאוד פורמטים, הפקות, רעיונות, עונות שהצטלמו – ולעולם לא יראו אור. אחת מהסדרות האלה היתה "מחוברים", שאמורה הייתה לעלות לעונה ה-11 שלה ב-HOT. העונה אמורה לעלות מתישהו בהמשך השנה – כנראה מאוחר יותר החודש אם השמיים לא יפלו שוב – אבל פרק אחד ממנה יוצא לאור כבר עכשיו.

ובפרק הזה, כל חמשת גיבורי העונה – גיא זוארץ, יעל פוליאקוב, מעיין אדם, זיו קורן וליהי טולדנו – מתחילים מאותה נקודה. מאותו בור בזיכרון. 7.10, 06:29 בבוקר. כל אחד מהם מתעורר כמו שכולנו התעוררנו – ממש לא בזמן, טרוטי עיניים משינה שלא הושלמה עד עצם היום הזה, ובהלם. הלם מוחלט. כל התכניות והחיים והסיפורים שהיו אמורים להצטלם – נגדעו באחת. "מחוברים" לא רק תיעדה מציאות חיצונית, היא היתה חלק מהסיפור עצמו – הפרק הזה לא היה אמור לצאת לאור בכלל, כי כל מה שמתרחש בו לא היה בתסריט של אף אחד. כל אחד מהגיבורים נזרק אל המציאות הזאת בלי שהתכוון, בלי שרצה, בלי שהיה מוכן לשום דבר מזה.

החמישיה הזאת – צלם עיתונות מחוספס, משפיענית רשת מדליקה, קומיקאית הורסת ונוירוטית, מגיש טלוויזיה מוכר וזמרת רגע לפני פריצה – היא אקראית. אקראית כמו הפורמט הזה, שאיתנו מפה לשם כבר 14 שנה, שנועד לחבר על המסך אנשים שלא היו יכולים להיפגש כמעט בשום אצטלה אחרת. ובבת אחת, ברגע אחד, פתאום הם נראו דומים. דומים מאוד, אפילו דומים מדי.

זה היה תיעוד נטול פילטרים. לא במובן הגרפי – את הגופות שזיו קורן צילם טשטשו, תודה לאל – אבל בהחלט במובן הרגשי. זו היתה חצי שעה דחוסה של כאב, לא מפורמט ולא עטוף באריזה של חדשות או תכנית תחקירים. זה היה אמיתי עד העצם. וזה מה שהפך את הפרק כמעט קשה לצפייה.

והרי זה מה ש"מחוברים" יודעת לעשות, או מתיימרת לעשות לדעת המבקרים: לספק תיעוד של מציאות חיים. לפחות במובן הזה קל היה להאמין שזו המציאות – פשוט כי הכרת אותה ממקור ראשון. גם אתה קמת בשש וחצי בבוקר הרוס, גם אותך זה תפס בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון, גם אתה נטרפת מדאגה ופרצת בבכי. מתישהו.

כל סצנה בפרק, גם אלה הפחות מפורשות, קיבלה סאבטקסט פסיכי. הרגע שבו יעל פוליאקוב מסבירה לילדות שלה שהן במדינה בטוחה ושהן בבית מוגן – כשבחוץ, בדיוק השטיח נשמט מתחת למילים האלה בדיוק (ואיך אפשר להגיד "בית מוגן", כשהבית כבר לא מוגן?). הדיאלוג הכביכול מחויך בין יעל בר זוהר לגיא זוארץ על הילד הנוסף (שמתחיל בכלל מאמא שכולה שרוצה איזשהו רמז להמשכיות החיים). הרגע שבו מעיין אדם מציבה בדיקת היריון חיובית על הקבר הטרי של אחותה, מפל ז"ל, שנרצחה באותה מסיבה ברעים.

לא קל לראות את הפרק הזה, בדיוק כי הוא מחזיר אותנו לאותה הנקודה. אותה הנקודה שממנה לא באמת התאוששנו, גם כמעט ארבעה חודשים אחרי. להלם ולחרדה ולפחד ולחיים שנזרקו, ועכשיו צריכים להתחיל מחדש. בדיוק כמו אצל כל חמשת הגיבורים של העונה הזאת.

"מחוברים: פרק מלחמה" (צילום באדיבות HOT)
"מחוברים: פרק מלחמה" (צילום באדיבות HOT)

יש משהו מאוד בעייתי בפורמט "מחוברים" כפי שהתפתח לאורך השנים. גדולים ממני כבר כתבו לא מעט על החיטוט הפולשני, על הפורנוגרפיה הרגשית, על מניפולציות העריכה. אבל לפחות ברגע הזה היה לפורמט ערך אמיתי, בעולם האמיתי, כי הוא נתן פיתחון פה אמיתי לכל אלה שנשארו מאחור. מעיין אדם וגיא זוארץ אמנם איבדו קרובים (אדם את אחותה, זוארץ את אחיינו) אבל רוב המתמודדים בפרק – היו מאלה שמסתובבים קצת נבוכים מאז ה-7.10. אלה שלא היו קשורים ישירות לקטסטרופה. הרוב הגדול.

ודווקא הפרק הזה נותן להם מקום – למתבוננים מהצד, לאלה שחוו את החרדה לא באופן ישיר אלא עקיף. אלה שפחדו שמשהו יקרה ומשהו עדיין לא קרה. אלה שמרגישים כבר תקופה ארוכה שמול כל הגבורה המדהימה שמקיפה אותנו, הם לא ממש גיבורים. הפרק של "מחוברים", נדמה לי, בא לספר את הסיפור של מי שהמלחמה נפלה עליהם סתם כך. שחוו את המקום הפחות שורף, אבל הלא פחות מפחיד.

לא ברור מתי תעלה העונה הזאת של "מחוברים", אבל נראה לי שבפרק אחד אפשר היה להבין את סוד קסמה, כשהיא במיטבה. כי כשהיא במיטבה, היא מצליחה להזכיר לך שאתה לא לבד. שהמבוכה והחרדה והפחד – כל התכונות האלה שאנחנו מתביישים בהן ביום יום, מחביאים מאחורי פסאדות של "הכל בסדר, יחסית למצב" – הן אנושיות לגמרי. וכשהן מופיעות על המסך, הן מזכירות שאולי זה גם קצת בסדר לא להיות גיבור. סתם להיות בן אדם.
"מחוברים: פרק מלחמה" – הפרק יעלה בבכורה היום (חמישי, 4.1) ב-HOT VOD ו-NEXT TV וביום ראשון ה-7.1 ב-HOT3