חנות הספרים החדשה של תדר כל כך מודרנית שהיא מארחת תערוכת AI
ביקרנו ב"מטמון" - החלל החדש של התדר שמשלב ספרייה, חנות ספרים, סלון קריאה וחלל לאירועים קטנים - כדי להבין איך אפשר לערבב בין המילה הכתובה על הדף להשקות מוצרי AI. גילנו שהגשר צר מאוד, אבל העיקר זה לא לפחד כלל
בכל יום שעובר אנשים מעלים יותר ויותר חששות מהאפשרויות שבינה מלאכותית מציעה לנו. רק לאחרונה הוליווד עברה את אחת מהשביתות הגדולות שידעה, שבליבה עמדו אנשי תעשיית הקולנוע, ודרשו רגולציה סביב השימוש בבינה מלאכותית בתעשייה. אמנים רבים חוששים גם כאן, ביניהם לא מעט אנשי המילה הכתובה – סופרים, משוררים, מחזאים ותסריטאים, שמפחדים שלא רחוק היום בו מחשב יוכל לעשות בשנייה את מה שהם עושים בשנה.
>> יורד ביוקר: 25 מבצעי ההאפי האוור הכי משתלמים בתל אביב
דווקא בגלל החששות והפחדים האלה היה לי מוזר לקבל הזמנה לאירוע ההשקה של חברת Lightricks, שמשיקה את LTX Studio – פלטפורמה חדשה שנועדה להנגיש כלי AI בצורה נוחה לכל משתמש. זה לא היה מוזר בגלל התוכן, אלא בגלל הלוקיישן – חנות הספרים החדשה של בית רומנו, "מטמון", שהיא תוצר של שיתוף פעולה בין התדר לסוכנות השיווק מודוס, בית ספרים והאגם הגווע. הרביעייה הזאת התנקזה לחנות אחת קטנה, חמימה וביתית בבית רומנו, עם חלל המשמש ביומיום כסלון קריאה, ומדי פעם גם כחלל לאירועים קטנים. נגיד, ההשקה הזו.
כבר בכניסה למטמון ניתן לראות את ההיצע הנאה של חנות הספרים הביתית והקטנה – יש שם רומנים גרפיים, חוברות קומיקס, ספרי יד שניה, פאנזינים וכל צורה של אמנות מודפסת, איזוטרית ככל שתהיה. יש שם אפילו ספר מתכונים לפי סרטים. נדמה שה-DNA של כל השותפים ממש מתערבב כאן, וניתן למצוא בחנות ספרים שלא בהכרח תמצאו בסטימצקי או בפורת ספרים. אגף ספרי התיאטרון, לדוגמה, הוא מהגדולים שראיתי בארץ המוקדשים לתחום. ניתן למצוא פה אוצרות אמיתיים, או בהתאם לשם החנות – מטמון.
איתמר פלד, אחד השותפים של "בית ספרים", מתאר את החנות כבית לידע. "אנחנו רוצים לתת במה גם לפרינט, וגם לאירועים ותוכן שמטרתו להעשיר ולצלול ולחפור לתוך נושאים שבדרך כלל לא נותנים להם את הבמה", הוא מפרט. "מצאנו פה חלל שמשלב גם ספרייה, גם חנות ספרים וגם סלון קריאה, שמתפקד גם כחלל לאירועים קטנים – ממועדון שח ועד לקורסים והרצאות של AI ומוזיקה ואמנות". וכשמסתכלים על אותו סלון קריאה/חלל אירועים, זה די מדהים לראות כמה הוא גדול ביחס לחנות, וביום שלישי האחרון הוא הכיל מקומות ישיבה ובמת עץ קטנה, עליה שני כיסאות ומיקרופונים, בסיטואציה שהרגישה כאילו בכל רגע יפרוץ פה פודקאסט. זה קצת מה שלמעשה קרה, פשוט עם הנחיה של אביה פרחי, ששוחחה עם כל האמנים שהשתתפו בפרויקט.
הפרויקט עצמו, דרכו השיקו את LTX Studio, הורכב ממספר יוצרים שנעזרו בפלטפורמה כדי להגשים את החלום שלו, בעזרת AI. המעניינים במשתתפים היו המוזיקאים: שי טרא ליטמן, ועומר לוז. שי טרא הציג קונספט לקליפ, מה שכנראה היה הרעיון המשעשע מכולם – במיוחד כשהביע את הסלידה שלו משימוש בבינה מלאכותית. אחר כך קריין "הערות במאי" א-לה תוספות מיוחדות של DVD. החלום של לוז כבר לקח את זה צעד אחד קדימה, כשיצר קליפ מוזיקלי מאוריגמי, וניצל את הפלטפורמה עד תום. את היצירות ראינו במסכי טלוויזיה שעמדו בצד החדר עם אוזניות, בעוד שבצידו השני היה אפשר ממש להתנסות בפלטפורמה. זו באמת היתה פלטפורמת ה-AI הכי נוחה ונגישה למשתמש שנתקלתי בה.
הבחירה ב"מטמון" כלוקיישן לאירוע כזה ממש לא מובנת מאליו. אולי היא דווקא מסמלת את הגשר העדיין רעוע בין ה-AI לאמנות, שלאחר האירוע התחבר לי יותר. לפתע זה נראה לי כמו גשר בין העתיד המאיים של AI לבין האמנות והאדם היוצר. במהלך האירוע יונתן לוינטל, הסמנכ"ל של מודוס, אמר לי ש"כל מדיום חדש שיוצא הרבה פעמים מייצר חרדה מסוימת לשכבה מסוימת, והזדמנות אדירה לשכבה אחרת". זה בדיוק מה שקורה עם הבינה המלאכותית. היא משנה את העולם בדיוק כפי שרשתות חברתיות שינו את העולם לפני עשור וקצת. את הגשר המיוחד הזה תוכלו עדיין לראות במטמון, בתערוכה שמוצגת עד מחר (יום ו'). צעידה על הגשר הזה תהיה קלה יותר משחשבתם, ובלוקיישן שמחבר בין הישן לחדש בדרך התל אביבית.
"מטמון", בית רומנו, דרך יפו 9, קומה 2