מטפלים בחיות הבר

בין שני תאי השירותים בבר הטנג'יר, מקדמת את פני הנכנסים כרזה ועליה מלכה-קלפים מצויירת. היא משגיחה על המקום מבעד לאמנת "לילה טוב". עמית רביב, הבעלים, מסביר למבלה שמתעניינת, שבעזרת הכרזה "הטנג'יר מצהיר שבמקום הזה אנחנו מקפידים על יחס מכובד כלפי המבלות, ומעודדים את מי שנפגעה לפנות להנהלה".

זה יום ראשון, ליין ה"ליידיז נייט". "רצינו לעשות משהו מיוחד, שימשוך קהל גם בימי ראשון. בהתחלה דיברנו על ערב של שתיה מוזלת לבנות שיוצאות עם חברות שלהן, ואז התגלגלנו עם זה הלאה ואמרנו 'יאללה, בואו נהפוך את זה לקטע שבנות יבואו להרצות'", אומר רביב. "כך התחיל החיבור עם 'לילה טוב', כשיוזמות האמנה באו להרצות אצלנו".

"אמנת 'לילה טוב' כוללת הדרכות של מרכז סיוע או שדולת הנשים בנושא הטרדות מיניות באופן שמותאם ספציפית לחיי הלילה: דגשים על סיטואציות שנובעות משתיית אלכוהול, מצבים של שיכרות וסם אונס. ההדרכה שעוברים בתי העסק מגובה גם באספקט המשפטי, של מה מותר ואסור למקום לעשות בחסות החוק", מסבירה תמר מרים גומל, מיוזמות האמנה. "בעצם זו דרכם של בתי עסק לקחת אחריות על בטחון הלקוחות שלהם".

הבלוק. צילום: יח"צ

"כדי לקבל את התקן של 'לילה טוב', המועדונים נדרשים לעבור את ההדרכה הזו פעם בחצי שנה, ולמנות אחראי המרכז את הפניות ומטפל בהן. הדבר השלישי שהמקום נדרש לעשות הוא להציב שלט שמכריז: במקום הזה מגלים אפס סובלנות להטרדות מיניות, ואם את או אתה (חשוב לציין שהאמנה פונה לשני המינים) מרגישים שמישהו מטריד אתכם, אתם מוזמנים לפנות לאיש צוות, ולדעת שהנושא יטופל".

מאיפה הגיע הרעיון של האמנה?
"הכל התחיל מפוסט בפייסבוק של גילי רון, בליינית ותיקה, בו היא תארה מספר הטרדות שחוותה ביציאה לבוטלג, וכמה שנמאס לה, כי זה כל הזמן קורה. הפוסט הזה ממש תפס תאוצה כי הרבה אנשים הזדהו איתו, והוא הגיע גם לבעלי המועדונים. החלטנו לעשות משהו בעניין, אז התארגנו כמה נשים ועשינו מפגש ספונטני באנה לולו שביפו. למפגש הזה הגיעו בליינים, בלייניות, די-ג'יים ובעלי מועדונים, והתחלנו לחשוב ביחד איתם איך מתמודדים עם התופעה הזו של הטרדות במקומות בילוי. ב'הטרדות' אנחנו מתכוונות לדברים הכי קטנים, כמו גברים שתופסים לנו את המרחב כשאנחנו רוצות לרקוד, דרך נסיונות לא נעימים להתחיל עם בחורות שכוללות נגיעות למיניהן, ועד מקרים באמת קיצוניים סטייל סם אונס, אלנבי 40 ודברים כאלה. מטרת היוזמה היא ליצור סביבה בטוחה, ולהעלות את המודעות. בשורה התחתונה המקרים האלה קורים וגם ימשיכו לקרות, הרעיון הוא שיהיה נוח לפנות ולהתלונן בסיטואציות האלה. לא קל להתלונן. זה לא נעים וזה מביך. שלא לדבר על כך שאת יוצאת לבר במטרה לרקוד וליהנות, ופחות בא לך להפסיק את הכיף, ויש תחושה של 'טוב, אני אתחיל לעשות עניין עכשיו?'".

והשינוי מורגש?
"כן. אני בתור אחת שיוצאת הרבה למועדונים וברים רואה את השינוי, מקרים מטופלים", אומרת גומל. "לדוגמה, לפני כמה חודשים יצאתי למסיבה. היה די צפוף באותו יום, לבשתי שמלה מאוד קצרה, ופשוט מישהו נעמד מולי ותפס לי באיברים המוצנעים. אז קלטתי איך הוא נראה, פניתי לאחד מאנשי הצוות, הצבעתי עליו ואמרתי לו מה קרה. זהו, מהשלב הזה לא הייתי מעורבת בזה יותר. מנהל המשמרת שעבד במקום תפס אותו לשיחה ופשוט הוציאו אותו עם מאבטח מהמקום".

רננה הלפרין, עד לאחרונה ברמנית במועדון הבלוק בו מיושמת האמנה, מספרת אף היא על שינוי מורגש: "יש בבלוק מדיניות של אפס סובלנות כלפי הטרדות מיניות, וזה דבר שמדהים לראות מהצד של הבר. עבדתי כבר במספר מקומות בילוי, והבלוק הוא המקום היחידי שבו אם קראתי למאבטח ואמרתי לו שמישהו מציק או מטריד הוא לא שאל שאלות ומיד הוציא אותו החוצה. זה משהו מיוחד, כי זה הולך נגד הלך הרוח של המועדונים, של 'הלקוח תמיד צודק'. מבחינתנו, מוזיקה היא דת והבלוק הוא בית המקדש, ולכן המועדון יעשה הכל כדי שלא תיהרס לך החוויה של המוזיקה. הרעיון הוא לא רק להביא את התקליטנים הכי טובים, אלא לייבא לארץ את כל תרבות המועדונים, ושהכל יתפקד כמו שצריך. אז זה התחיל מזה שאסור לעשן ברחבה, המשיך בזה שאסור להכניס סמארטפונים ולצלם כדי לא להרוס את הווייב, ועכשיו נכנסנו לעניין של היוזמה.

כיום, בעקבות 'לילה טוב', כל מי שנכנס למועדון, לפני שעולה לרחבה מקבל הרצאה שמבהירה מה מקובל ומה לא בין גברים לנשים במועדון, שאסור להטריד וצריך לקחת מרחק. ברחבה עצמה יש שומרים שבודקים שלא מעשנים, מצלמים, וכמובן מטרידים, כך שאם קורה משהו לא טוב תמיד יש למי לפנות. עבורי זה היה מדהים, החוויה הזו שיש מישהו שנותן לך גב לא משנה מה".

גם כאן אצלנו, בחוג הצפוני, אימצו את היוזמה מיד ומדגישים ש"חשוב לנו שהלקוחות שלנו ירגישו בנוח ויהיו שלמים לגבי הביטחון העצמי שלהם ובעיקר – ההנאה שלהם. זה חשוב במיוחד כאשר מדובר במקום שמוכר אלכוהול. שהלקוחות ידעו שהם באו לחוג כדי ליהנות, והם בכלל לא צריכים להתעסק בזה. הצוות במקום עבר סדנאות, ואחת מהעובדות במקום מוגדרת 'קצינת הטרדות מיניות' ומרכזת את הפניות בנושא. זה מאפשר לנו לשמור על אווירה טובה, חופשית וכיפית, שיש בה יש אינטראקציה ונוצרים קשרים, אבל גם יודעים איפה עובר הגבול".

הבלוק. צילום: יח"צ

אז לאן היוזמה חותרת להגיע?
"מעבר לרצון לטפל במקרים פרטיים, אנחנו מנסות להתמודד עם התופעה כולה ולהביא שינוי שהוא יותר כולל ומחלחל", מסכמת גומל. "הרבה חברות שלי מרגישות שכשהן יוצאות הן לוקחות סיכון שאולי הדברים לא ילכו כמו שצריך, ובמקרה כזה הן יצטרכו להתמודד עם זה לבד. זו מציאות שבעלי המועדונים מודעים אליה, אבל נראה שלפעמים הם מעדיפים להתעלם. ברור שכשמדובר במקרים חמורים בעל המועדון יקרא למשטרה, אבל אנחנו מדברים על המקרים שהם לא מספיק חמורים. לתחום האפור הזה, לתרבות הזו, אנחנו מקוות לתת מענה בעזרת היוזמה. אנחנו מקוות שמהמקום הזה, שבו את מרגישה מוגנת ובטוחה, יוכלו גם לצמוח כיף ואווירה סקסית-חיובית. אנחנו לא נגד להתחיל עם בנות או נגד פלירטוטים, אנחנו גם לא נגד מין מזדמן ולא נגד סטוצים. אבל הנקודה היא שבין אם אנחנו בוחרות לצאת רק כי בא לנו לרקוד ולשמוע מוזיקה, ובין אם אנחנו יוצאות כי בא לנו להזדיין הלילה, שניהם לגיטימיים, אבל אף אחד מהם לא נותן את הרשות לכל אחד לבוא לגעת או להציק. אז כן להתחיל, אבל לעשות את זה עם מודעות. צרו קשר עין, תראו אם אני בעניין, או שפשוט תתנו לי לעשות את הצעד".