עזבו טיפ: הייתי המלצר הכי גרוע, ויש לי כמה דברים לספר לכם

שלום אני אף אחד ואני אהיה המלצר שלכם. צילום: Shutterstock
שלום אני אף אחד ואני אהיה המלצר שלכם. צילום: Shutterstock

ליאור אביבי כל כך סבל בקריירת המלצרות הכושלת שלו, עד שיצר את ההצגה "מידן האחמ"ש", כנראה כדי להתמודד עם הפוסט-טראומה משבירת כל כך הרבה צלחות. ויש לו כמה דברים להגיד על העולם העבודה הכה מתישה של לשרת את הישראלים

זה תפקידו של המלצר, על פי ויקיפידיה: "עיקר תפקידיו באים לידי ביטוי בשיווק המאכלים הנמכרים במסעדה, במתן שירות בסיסי לסועד, באיסוף ההזמנות המבוקשות משולחן הסועדים, בהגשתם ובפינויים בסוף הארוחה. המלצר מלווה את הסועד מרגע בו ישב לשולחן ועד לסיום ארוחתו". תפקידו של המלצר, על פי ליאור אביבי: "לא לשבור את המסעדה, לא לשרוף את כולם ולקחת מספר מהבחורה בשולחן 7".

אני ליאור אביבי, שחקן, יוצר ומאלתר בהווה – ומלצר בעבר הלא רחוק. כאשר מדברים על מלצרות, חשוב מאוד להפריד בין המלצר הישראלי הממוצע למלצר העולמי הממוצע, שכן עבודת המלצרות בישראל מיועדות לרוב למשוחררים טריים, לסטודנטים ולשחקנים. המלצר העולמי הממוצע, לעומת זאת, הוא בהרבה מקרים גם איש משפחה מבוגר שמגיע לעבודתו עם הרכב האישי שלו אחרי שהוריד את הילד בגן. המלצר הישראלי הממוצע יגיע לעבודתו על אופניים חשמליים מתפרקים (ונאלץ לפדל, כי הוא שכח להטעין את הסוללה), אחרי שהוריד באנג בסלון וצפה ב"איש משפחה" בסדרות טיוי, כי הוא גר בתל אביב ואין לו כסף לשלם להוט.

בישראל לא יודעים להחזיק בכזו מקצוענות. מלצרים (צילום: shutterstock)
בישראל לא יודעים להחזיק בכזו מקצוענות. מלצרים (צילום: shutterstock)

המלצרות בארץ היא בעיקר עבודה בין עבודות, או בין לימודים, כך שרוב המלצרים פשוט לא נאמנים למקום עבודתם, ומחליפים מקומות עבודה כל חודשיים כמו מאמן כדורגל ישראלי בליגת העל.
לא כולם כאלה – יש את המלצרים הצהובים בעלי תודעת השירות, אשר מסוגלים להלביש על פרצופם פילטר של שמחה ושירותיות גם כשיהלי הקטן משולחן 4 שופך על הרצפה את השיקוי שהכין מקטשופ, עוגיות שוקולוד צ'יפס וספגטי בולונז מוקרם במילקשייק. אני לא כזה. אני הייתי המלצר הכי גרוע בכל מסעדה, בכל קייטרינג ובכל בית קפה שעבדתי בו. אפילו כשכל סגל המלצרים היה בהשפעת סמים קלים ואני הייתי אחרי ארוחת בוקר מזינה, עדיין הייתי עושה יותר פאשלות מאמא שלי כשהיא מנסה להכין טבית (אמא אני אוהב אותך, אבל די עם הטבית. סתם, את משתפרת ואשמח שתכיני לשישי, תודה. וכן, אני מחזיר קופסאות).

עבודת המלצרות הראשונה שלי הייתה במהלך שנות התיכון שלי, בקייטרינג חתונות. שם העיסוק העיקרי שלי ושל חבריי היה לגרום לאנשי השולחנות להביא לנו טיפ מכובד. ניסינו לפתות שולחנות בשיטות הזויות שישימו טיפ, "אהלן אני ליאור! מה שאתם צריכים אני שלכם! אני כאן על מנת להוריד לכם אבנים מהירח". בואו נגיד שאם תוך עשר דקות לא היה על השולחן שטר בתוך כוס של יין, הם היו עברו בעל כורחם לשירות עצמי. קרעתי את התחת במשמרת של 10 שעות, חטפתי צעקות מהחוגגים, מהטבחים, ממנהל האירוע ומהאיש המסכן ששפתי עליו קולה. לפחות השתכרתי עם חברים ואכלתי סטייק. קר.

יופי, וגם הפלת את העוגה. חתונה. צילום: Getty Images
יופי, וגם הפלת את העוגה. חתונה. צילום: Getty Images

אחרי הצבא התחלתי למלצר בבתי קפה. דילגתי מבית קפה אחד למשנהו כמו שאורלי לוי מדלגת בין מפלגות, בתקווה שהפעם יהיה יותר טוב. תקוותיי, כמו תקוותיה, התנפצו לרסיסים. וכמו התקוות, כך גם מאות צלחות שהופקדו בידיי, ואילולא קיפחו את חייהם, יכלו להספיק לסרוויס שלם בארוחת ראש השנה בבית חב"ד בקוסקו. בבית קפה, מפני שלפעמים יש רק מלצר או שניים, עיני הממונים פקוחות עליך לאורך כל המשמרת. שלא כמו בקייטרינג, שאתה יכול לברוח עם חבר, להשתכר, להלביש הומלס במדי המלצרות שלך ולשלח אותו לעבוד במקומך, ופה זה יותר קשה.

כל קשר ביני לבין מלצרות הוא מקרי בהחלט – אני לא אוהב לשרת אנשים, אני לא אוהב לקבל פקודות מאנשים, אני לא אוהב שמבלבלים לי את המח על שינויים במנה ואני לא אוהב להגיש מחבת שקשוקה ששוקלת כמו לול שלם. למה המחבת הזאת כל כך פאקינג כבדה? מה, היא עשויה מבטון?! תעשו משהו עם המחבת הזאת. פאק. באחד מבתי הקפה לא שרדתי אפילו שבוע, אחרי שהבעלים טען שאין לי תשוקה למקצוע. תשוקה? מה תשוקה אחי? תשוקה לניקוי חלונות ולשירת מקהלה של "יום הולדת שמח" לרבקה משולחן 39, שאח שלה שיקר שיש לה יום הולדת בשביל לקבל בחינם פאדג' בראוניז?

המלצר הכי גרוע בתל אביב. ליאור אביבי. צילום: ז'ראר אלון
המלצר הכי גרוע בתל אביב. ליאור אביבי. צילום: ז'ראר אלון

זו הייתה העבודה האחרונה שלי בתחום. תחום שבו למדתי כמה ביטויים שלא הכרתי לפני. ואלה שמות: בונים, פלור, בומציות, ואחרון חביב, אחמ"ש. בכל משמרת שאתה עובד, אתה מתפלל שהאחמ"ש שאתה אוהב יעבוד, ולא זה שאתה מפחד ממנו כמו. ישנם כמה סוגי אחמ"שים: החברמנים – איתם אתה רוצה לעבוד; האחמ"שים שלא מאמינים שהם אחמ"שים – איתם בכלל אתה רוצה לעבוד, כי הם מפנים יותר צלחות ממך; האחמ"שים המבוגרים – אלו שאתה מתפלל לא לסיים כמותם כשתהיה גדול; והסוג המסוכן ביותר, האחמ"ש שלוקח את עבודתו יותר מדי ברצינות – או בקיצור האחמ"ש הצהוב.

מידן האחמ"ש היא מונודרמה שמבוססת על החוויות שצברתי מעבודות מלצרות שונות, על האנשים שעבדתי תחתיהם ולצידם, ועל התחום הזה שלוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. ובעיקר על אחמ"ש אחד שהקצנתי לו את החיים. אה, ויהיה מצחיק אז בואו.

ליאור אביבי יופיע עם המונודרמה "מידן האחמ"ש" במסגרת פסטיבל תיאטרונטו, שיתקיים בתיאטרון יפו בין התאריכים 8-10.4. לרכישת כרטיסים