המילון המוש: לקסיקון הסלנג הטינאייג'רי מהדורת 2016

אהלן שלום, דוך הביתה, אל תצא כבאי ימושפל, יאללה פוצץ. רגע, איך קוראים את זה בכלל? זה לא קשה, זה דווקא קלללללללל

פצחו את הקוד.
פצחו את הקוד.
1 בספטמבר 2016

אהלן שלום

מילת ברכה

צימוד שמקורו בסרטוני "דיבוב מצחיק". גרסה חגיגית ל"היוש" הישן והלא טוב ולפעמים הכרזה בסגנון "התחלנו", שמגיעה קומפלט עם סלפי נאה או תמונה של מוצר נחשק או נוף יפה.

[tmwdfpad]

אש

תואר

אם לצטט את אחותנו הקטנה: "סבבה עם התלהבות". ניתן לשימוש כסופרלטיב ("גמר התעמלות אמנותית היה אש"), כתחליף למאוד ("אני בסטלה אש") או כתשובה חיובית ("אחי, זורם על פיצה. אש").

ב־ס־דר

מילת הסכמה

מילת הסכמה אשר במסורת הטינאייג'רית עתיקת היומין משלבת אדישות עם בוז וזלזול, מוגשת לרוב בתוספת גלגול עיניים מופגן. הפה אומר בסדר, הלב מתכוון "נו שיהיה, ווטאבר".

דוך

תואר הפועל

כפי שכולנו למדנו בפרסומת המיתולוגית של אחלה: ישר, ובמקרה זה גם מיד. שימוש לדוגמה: "ראיתי אותה, אבל הלכה דוך לשיעור אז לא דיברנו", "הולכת לעבודה ואז דוך לבריכה עם הנסיכות".

חוויה

שם עצם, (נ')

משימה מאתגרת, רגע קשה בחיים, מעין גרסה מרירה ל־YOLO: "בגרות בספורט היה נוראי, בא לי למות אבל בקטנה, חוויה".

חחח

קריאה

חחח נמצא בשטח עוד מימיו הראשונים של ה־ICQ, אך בשנים האחרונות השתלט על מוחם של הנערים ומעורר אי נוחות קשה בבני 20 ומעלה. חחח מופיע כפתיחה או סיומת למשפט, לפעמים גם כפסיק: "חחח מה קורה", "מה הקטע עם זה? חחח", "בשיעור מתמטיקה חחח לא מבינה כלום".

חיב"ס

תואר

חי בסרט. לבני נוער יש חיבה מפתיעה לראשי תיבות, עם או בלי הגרשיים.

חיימי

כינוי

קיצור לכינוי החיבה הנפוץ בקרב חוגים מסוימים, "חיים שלי". תגובה מקובלת בתמונות באינסטגרם או בפייסוש, לצד "מהממת!", "נסיכה" ו"לפרופיל".

חמוּר

תואר

כמו "מקרה חמור", לא כמו ההוא מ"שרק". בדומה ל"בן זונה", מדובר במילה מעליבה בפוטנציה שהפכה לחיובית: "היית בהופעה של טיים אימפלה?" "יואו, ההופעה הכי טובה שראיתי, הם חמורים!".

חש/ה

תואר

כפי ששרה עדי ביטי בשיר הפריצה שלה: "איך היא חשה ת'עצמה, לא חושבת על מה יגידו עליה". החש הוא אדם מתנשא, שחצן או סתם בעל ביטחון עצמי מופרז, תכונה שבני נוער נוטים לדחות כאשר היא לא מגיעה מהעומד/ת בראש שרשרת המזון החברתית. שדרוגים נוכחיים אפשריים: חשחשון, חושחש.

י

כינוי

המילה "יא" הייתה פשוט ארוכה מדי, אז בני נוער השמיטו את הא' והרווח: "ימאניק", "ימושפל", "יאפס".

כבאי

שם עצם, (ז')

אדם מוריד ומבאס שמכבה את האווירה ("למי אכפת מהמתכונת במתמטיקה? בוא למסיבה, אל תהיה כבאיייי").

לסנאפצ'ט

שם פועל

לעשות צילום מסך לפרסום בסנאפצ'ט למטרות פרסום באינסטה/פייסוש/טוויטר. פוסט סנאפצ'ט מכונה לעתים "סנאפ", אך אין פועל מקובל לפרסום ("לשלוח/לפרסם/לעלות בסנאפצ'ט").

מושפל/ת

תואר

התפתחות של "פדיחה". בעידן הרשת החברתית אפשרות של השפלה היא איום ממשי ומפחיד, כך שהמילה נאמרת גם בהקשר של ביקורת עצמית ("עוד פעם דפקתי בורקס כמו המושפלת שאני"), כעקיצה לחבר ("האמת יצאת מושפל") או כעלבון חריף ("כמה מושפלת אפשר להיות").

מכשיר

שם עצם, (ז')

בחורה שווה במיוחד. כן, זה נורא, אבל לא יותר נורא מ"חתיכה" או "כוסית".

נדיר

תואר

מצוין, או סתם טוב. בדומה לאינפלציית השימוש ב"גאוני", "נדיר" יכול להיות כל דבר, גם משהו שגרתי לגמרי: בילוי עם חברה, מנה במסעדה או פרק לגמרי בסדר בסדרה אהובה.

נודר

פועל

נשבע 2.0. זוכרים את יפתח שנאלץ להרוג את בתו בגלל נדר? את תפילת כל נדרֵי הדרמטית ביום כיפור? שכחו מכל זה, כי "נודר" של היום מתחיל בהבטחה אגבית ("ים השבוע נודר") ונגמר במילה נרדפת לבאמת ("נודר שאין חמודות כמוך").

נסיך/כה

תואר

אדם שהדובר חפץ ביקרו ("וואי, אורי ששון כזה נסיך" / "מזל טוב, נסיכה יפה ומרגשת שלי"), גם כאלה שלא נפלו תחת ההגדרה בעבר, כמו מורים וגורמי סמכות למיניהם ("בשיעור נהיגה עם אברם הנסיך שלי").

פוצץ

תואר

נגמר, מיצינו, משהו שכבר התפוצץ. מתאים לציון סיומן של פעילויות קטנות והתקפלות הביתה, בסגנון חלאס ("יאללה, פוצץ?". "כן, בוא הביתה"), או לסיכום אגבי וקליל של אירועים גדולים ("אילת 2016 פוצץ", "פוצץ המבחן בספרות").

פצוע/ה

תואר

מכוער/ת. מגיעה לעתים קרובות בליווי עלבונות נוספים כמו מושפל/ת, מושפע/ת או מסכנ/ה. אין להתבלבל עם "פצוע/ה קשה לא יודעים מה יש לו/ה" – ציטוט מהסרט "צ'ארלי וחצי" המתאר מצב של השתטות, בלבול, דיכאון או טמטום.

פיפי

תואר

למרבה הצער והגועל, זהו (עדיין) התחליף הנפוץ ביותר ל"מצחיק מאוד". דוחה מלכתחילה, אך נעשה דוחה אפילו יותר כשנאמר בתצורת "אני פיפייייי".

קל

תואר

בערך מה שזה נשמע. לפעמים נאמר לצורכי עידוד עצמי לקראת משימה קשה ("בגרות בהיסטוריה בקל"), או זלזול במלאכה לא מאתגרת ("נגמר בצפר ועכשיו עבודה קלללל").

שחנ"ש

שם פעולה, (נ')

שיחת נפש, צורת בילוי פופולרית וצורך קיומי בסיסי בקרב בני ובנות 12־18. נאמר לא פעם בציניות, בליווי צילום מסך של שיחה תקועה ומבאסת.