די נו, לא באמת

להקת הגראז'־דייב Western Union היא הדבר הכי היסטרי מדרום לאלנבי שאתם עוד לא מכירים

להקת Western Union. צילום: גוני ריסקין
להקת Western Union. צילום: גוני ריסקין

ללהקת Western Union יש את מה שכל להקת אינדי צריכה: טקסטים מתוחכמים אך נגישים, כריזמה מטרידה ובלתי מוסברת, שלושה נגני קאזו מהבכירים בתחום ודיי ג'וב בדואר ישראל. בשלושת הימים שבהם הם פעילים, הספיקו חברי הלהקה להכניס שיר לפלייליסט הלילה של קול הקמפוס, לחתום בלייבל השבדי Tirken ולחמם את ועדת חריגים באוזןבר. עם זאת חברי הלהקה, שישה במספר, לא נותנים להצלחה לעלות להם לראש. "גם כשאנחנו על הבמה, אנחנו נשארים עם הרגליים על הקרקע", מספרת דנית, אחת משש סולניות הלהקה. "אני תמיד מזכירה לעצמי שמחר בבוקר אחזור לחלק חבילות מ־Asos".

חברי הלהקה נפגשו במקרה במסגרת עבודתם בסניף יהודה הלוי־שינקין. ג'יי־מי – סולן ונגן קלידים, בס וחצוצרה – שמע במקרה את דנית ואת אלן רבים על איזה מהאלבומים של הסטרוקס הוא יותר אובר רייטד והרגיש שיש פה פוטנציאל. "הצטרפתי לשיחה כשונא נלהב של להקות פוסט־פּאנק ריבייבל, וישר הצעתי להם להקים להקה משלנו", הוא נזכר. "אמנם אף אחד מהם לא מנגן על שום כלי, אבל זה מעולם לא הפריע ללהקות ליצור משהו חדשני".

וחדשנות היא אכן התכונה הבולטת ביותר של הלהקה, שמזוהה עם המצאת הז'אנר הלוהט גראז'־דייב, שהפך בשבוע האחרון לדבר הכי נכון בעיר. "אנחנו לא אוהבים להיצמד להגדרות", מעידה מרישקה, סולנית ונגנית תוף מרים, "אבל אנחנו כן מכירים בכך ששינינו את העולם עם המוזיקה שלנו".

ג'יי־מי: "במקור רציתי שננגן קאברים לביטלס בג'יבריש, אבל כל חברי הלהקה שונאים את הביטלס. הם לא הבינו שזה בקטע אירוני".

אסתי: "יש דברים שלא צוחקים עליהם".

עכשיו, כשכבשתם כל פסגה מוזיקלית בישראל, יש תוכניות לפרוץ גם מעבר לים?

דנית: "מעולם לא תכננו להצליח פה. התוכנית הייתה לצבור עדת מעריצים כל כך גדולה כדי שכשיזמינו אותנו לנגן באינדינגב נוכל לסרב בהפגנתיות".

יסמין: "בחודש הבא אנחנו יוצאים לטור של 24 שעות במזרח אירופה. נופיע בין היתר בקרואטיה, בסלובקיה ובמולדובה, שם נופיע במגורי הסטודנטים בבית הספר לרפואה, לצד הלהקה המקומית האדירהEverything Sucks Besides Us. שם חם מאוד בסצנת הפוסט־שוגייז".

יצא לכם שם של להקת הופעות מדהימה. ספרו לנו על רגע אחד בלתי נשכח.

אלן: "הייתה כמובן ההופעה הראשונה שלנו בלבונטין לפני יומיים, שכבר הפכה מאז לקאלט והקסטה שעליה הקלטנו אותה היא סולד אאוט בארץ ובעולם".

אסתי: "ואחרי שחשבנו שיותר מרגש מזה כבר לא יהיה, הגיעה ההופעה השנייה שלנו בלבונטין, אתמול. זוכרים איך ג'יי־מי בעל את החור בעמוד על רקע סולו קאזו של 45 דקות?".

יסמין: "אני מרגישה שמאז כבר התבגרנו, אנחנו במקום אחר".

עד כה הופעתם עם שירים של אחרים בלבד, מתי תתחילו ליצור מוזיקה משלכם?

ג'יי־מי: "החלטנו שזה לא משהו שנעשה בעתיד הקרוב. כל הלהקות בעולם יוצרות מוזיקה משלהן וזה פשוט נראה לנו קל מדי. ביום שנעשה את מה שכולם עושים, נלך הביתה".