שדרגו את עצמכם במועדון
בזמן שכולם עדיין נרגשים מכך שיש לאן לצאת, או מקסימום מתכננים עוד קוויקי בברגהיין, אתם כבר עם הראש בקונקריט הפריזאי, העיניים ברזידנט אדוויזור והרגליים במגפי צ'לסי, מקטרים כמתחייב ממעמדכם על הקהל הלא קשור
מועדונים / ליינים שחייבים לבקר בהם
ברגהיין
מה לא נאמר על המפעל לשעבר שהפך למועדון המדובר ביותר בקרב אוהבי האוס וטכנו איכותי? אולי אפילו יותר מדי מדובר. מה שכן, עם עובדות קשה להתווכח: הסאונד מעולה, הליינאפים מובחרים והאווירה סופר ייחודית. פלא שכל קלאבר שמכבד את עצמו פוקד על בסיס קבוע?!
Concrete
ליין מסיבות שבועי שהצליח להפוך את פריז לעיר ראויה לביקור עבור קלאברים. די.ג'ייז מובחרים, מועדון מרשים ומסיבות ארוכות במיוחד הם אלו שהצליחו להפוך את קונקריט לשם דבר תוך זמן קצר.
Throuw
המועדון האמסטרדמי שהודיע בינתיים כי יסגור את שעריו בשנה הבאה, היה עוד קודם לכן הראשון שזכה לאישור לפעול מסביב לשעון, והשאר היסטוריה. זהו בית הדפוס לשעבר שהפך למוקד העניינים באירועי ה"אמסטרדם דאנס איוונט", כמו גם בכל שאר השנה, עם די.ג'ייז רלוונטיים ועם קהל מחויב.
Corsica Studios
עדיין ניטשים ויכוחים בשאלה מיהו היורש של מועדון הפאבריק הלונדוני, שהפך בינתיים לאתר תיירות. מה שברור זה שאחד המועמדים המובילים הוא הקורסיקה סטודיוז, שלמרות אופיו הצנוע והעצמאי מושך אליו את כל צעירי העיר הנכונים.
Output
לקלאברים אין ממש סיבה להגיע לניו יורק – עיר שבעבר הייתה חוד החנית של חיי הלילה הבינלאומיים והיום ניחנת בעיקר במועדוני מיינסטרים ובקהל נובורישי. אבל אם כבר מצאתם עצמכם בעיר ועם חשק לרקוד, סעו לברוקלין לאאוטפוט, מועדון בינוני בגודלו אבל עם סאונד מצוין ודי.ג'ייז מעניינים.
ציטוטים שתשלפו בשיחות במועדון כדי להישמע מבינים
"אני ער משלשום אבל עשינו צ'יל באמצע".
"יש לו מיקסים מעניינים אבל הסלקשן קצת חוזר על עצמו. הוא בעיקרון יותר די.ג'יי של צהריים".
"היום האווירה חצי דרך. יותר מדי קהל לא קשור, כאילו כולם נחים אחרי החג או משהו".
"התחילו להביא ליינאפים חזקים. שאפו".
"זה טרק שיצא שנה שעברה בלייבל בוטיק גרמני. אבל זה היה בהוצאה מוגבלת. יש את זה רק לאספנים, אולי בדיסקוגס בשישים יורו".
פרטי לבוש שיעזרו לך להיראות בעניינים
ספטום והרחבות באוזניים, קעקועים
אדפטציה עכשווית לאופנת הפּאנק. מאפשרת להיראות בסטייל בלי להראות מאמץ (כי הקישוטים הרי קבועים ולא עמדתם מול המראה לבחור אותם). משדרג למראה קיצוני ומחויב יותר.
מגפי צ'לסי/ נעלי ספורט שחורות
אף קלאבר שלוקח את עצמו ברצינות לא יגיע למועדון בנעליים פתוחות או נעלי עקב. חבל גם להשקיע בצבעים או בעיצוב מיוחד – הנעליים עתידות להתלכלך וממילא אף אחד לא מביט למטה.
חולצות טי שחורות גזורות
סימן ההיכר של תרבות הטכנו רייב שמשמעותו: לשמור את זה פשוט ומינימליסטי. כי להתגנדר זה תרבות הצריכה וזה פוי. מובן שמאחורי ההצהרה הזאת עדיין מצופה מכם לרכוש את חולצות הטי בבוטיקים יוקרתיים דוגמת אקנה.
מברשת שיניים ומסטיקים
קלאברים מנוסים יקפידו על היגיינה אישית לאורך יציאה ארוכה. אם החלטת שאתה רוצה להתקרחן כמה ימים זה עדיין לא נותן לך לגיטימציה לבאס אנשים אחרים עם ריח פה קשוח.
תיק שרוכים
מי שבכל זאת מתעקש לבוא למועדון עם תיק, יעשה זאת עם תיק שרוכים שמכביד פחות על הגב וניתן לקשירה על כל עמוד מתכת המצוי לאזור ריקודכם.
זָקָן
שיער פנים ארוך ומסודר הפך להיות סימן היכר של קלאברים בכל העולם. מדובר בסמל שכמו אומר "אני יודע מה הקודים ואני עובד על להיות מגניב כבר הרבה זמן". יקל עליכם בכניסה למועדונים ובפתיחת שיחה עם קלאברים אחרים.
מה שחייבים לדעת על סמים
אקסטה
לכדורי האקסטזי הרבים תכונות שונות, תמהיל שונה וחוזק שונה. האתר Pill Reports מפרט את הרכבה של כל כמוסה על פי מראה, וכן את ההשפעות הנלוות לנטילתה.
MD
אבקת הקסמים המומלצת למתחילים בגזרת הסמים עלולה לגרום לתופעות לוואי וקיים גם סיכוי שתמצאו את עצמכם מהלכים בתחתונים בלבד במועדון מלא. נסו לברר על איכות הסם מהספּק, נטלו בזהירות, שתו עם הרבה מים והמתינו לפחות שעה עד לנטילת כמות נוספת.
קטמין
דיס־אצוציאסטיביות, תחושת רדיפה, מחשבות מורבידיות ועילפון הן רק כמה מהתופעות המדוברות בהקשר של שימוש מופרז בקטמין. למרות הנטייה הגופנית לפתח סיבולת לסם, יש להיזהר בכמויות.
LSD
סם הזיות חזק שעבר הסוואה לסם מסיבות עקב מחירו הנמוך. לא מומלץ לשימוש בפעם הראשונה בין כותלי מועדון. מי שבכל זאת מתעקש, ידאג למלווה מנוסה שיוכל לכפכף אותו בעת הצורך.
GHB/GHL
מי שהחליט להשתמש בסם הנוזלי בעל המוניטין המפוקפק, כדאי שיבדוק היטב את ההנחיות המומלצות בנוגע למרווחי הזמנים בנטילה, משקל גוף וערבוב עם חומרים שונים כמו אלכוהול או וויד. לשימוש לא נכון עלולות להיות תוצאות חמורות. סרטוני יו טיוב ואתרים רלוונטיים רבים יוכלו לתת מענה בנושא.
חמישה סרטים וספרים שיעזרו לכם להכיר את תרבות הקלאבינג
"אנשי המסיבות"
סרט הקאלט של מייקל ווינטרבוטום הוא בבחינת מאסט לכל מי שמחשיב עצמו בליין. הסרט מתאר את פריחתה של תרבות הרייב בבריטניה לצד הריטואלים הנרקוטיים ההרסניים של הרכבי הפּאנק הגדולים שנות ה־70 ושנות ה־80.
Energy Flash: A Journey through Rave Music and Dance Culture
ספרו המדובר של סיימון ריינדולס, שזכה לאחרונה לעוד הוצאה מחודשת, נחשב בעיני צרכני מוזיקה אלקטרונית וקלאברים כתנ"ך של הדאנס מיוזיק. דרך ראיונות עם כל השמנה והסולתה של הדי.ג'ייז ומעצבי התרבות, מסקר ריינדולס את הקמתן של הסצנות החשובות, השפעתם של הסמים על תרבות המסיבות ומסווג את שלל הז'אנרים האלקטרוניים לפני סצנות.
They Call It Acid
דוקומנטרי של הבמאי גורדון מייסון המתאר את גסיסתה של אותה תרבות רייב בסוף שנות ה־80 בעקבות הממשל התאצ'ריסטי הידוע לשמצה, שהשקיע כוחות רבים בחיסול כל אותן מסיבות אסיד המוניות.
Last Night a DJ Saved My Life
צמד עיתונאים העונים לשמות ביל ברוסטר ופרנק ברוטון סוקרים את ההתפתחות תפקידו של הדי.ג'יי לאורך המאה ה־20, כמוקד של כל התרחשות מסיבתית. הספר, שיצא ב־1999, התייחס לדי.ג'יי כפרסונה מסתורית ומסורה – מה שמאפיין היום רק אחוז קטן ממי שמחשיב עצמו כדי.ג'יי – אך גם צפה את השתלטותם על תעשיית המוזיקה.
Berlin Sampler
ספרו החדש יחסית של הסופר הצרפתי ת'יאו לסור מתמקד במסלול שעשתה המוסיקה בהיסטוריה הגרמנית הסבוכה. הספר מספר כיצד היוותה המוזיקה כלי פרופגנדה אנטי מלחמתית ומשקיע חלק ניכר בהסבר על עלייתה של תרבות הטכנו.
מגזיני מוזיקה מקוונים שחייבים לקרוא
למרות נטייתו הקבועה לטרחנות ושימוש מפורז במילות תואר, רזידנט אדוויזור עדיין נחשב למגזין האלקטרוניקה המוביל בעיני כל מי שצורך את חדשות המוזיקה שלו ברשת, ועושה זאת באמצעות פיצ'רי וידיאו מתוקצבים, סטים שבועיים של מיטב האמנים הרלוונטיים, ראיונות עומק וביקורות שנונות.
גרסה נגישה יותר לעיתונות מוזיקה מקוונת, אך לא פחות מעניינת: גם בפאקט אפשר למצוא מיקסים מעולים, חדשות, ביקורות ופיצ'רים; אבל באוריינטציה יותר פופית, מיינסטרימית ורוחבית – וכל זה בלי לאבד את האדג'.
מגזין בריטי אלטרנטיבי וקטן יחסית המלווה בליין מסיבות למביני עניין שמתקיימות בלונדון ובלידס. העיצוב הנקי והמחוכם תופס את העין כבר במבט ראשון, וסדרת הפודקאסטים שלהם מכילה רשימת אמנים מרשימה.
הזרוע התוכנית הנלווית לאתר ההורדות המצליח. כתבות מצוינות, ביקורות מעניינות ופודקאסטים מובחרים – הכל בטעם ובצבע רעננים ולא מתאמצים.
גם אם הוא שטותי וצהבהב לעתים – פאלס רדיו עדיין נחשב למגזין ששווה לשמור בפייבוריטס. הנימה הנלהבת המלווה את הפוסטים והתמהיל הרענן בין ידיעות רציניות לכותרות סתמיות משווים למגזין איכות חביבה וקלילה.