מילקשייק למתקדמים

אף שהיא לא הזמרת הגדולה בעולם, האלבום החדש של קליס יעשה לכם שמח

קליס. צילום: Getty Images
קליס. צילום: Getty Images
1 במאי 2014

"Kelis – "Food

אני לא בטוח למה, אבל העובדה שקליס רק בת 34 הצליחה להפתיע אותי. זה אמנם לא גיל פעוט במיוחד לכוכבת פופ בעולם מלא בבוגרות גנון, אבל הרושם הוא שקליס איתנו כבר נצח. מה גם שכוכבת פופ הוא אולי כינוי קצת מעליב בהקשר של קליס, זמרת שנהנתה תמיד מהילת איכות מסוימת של כוכבות שוליים כמו רובין, סולאנג' נואלס או רושין מרפי, גם כשטבלה את ידה עמוק באסלות המצעדים או להבדיל דפקה הופעת פריצה באומן 17 – אפיזודה שמעידה מן הסתם על שאיפותיה האמנותיות ועל מעמדה בקיץ 2011.

אפילו "Flesh Tone", אלבומה האחרון שבו עטתה על עצמה פרסונה קלאברית, לא היה אסון אמיתי כמו ניסיון מעורר חיבה למדוד תחפושת אחרת. איכשהו אותו פסקול צ'יזי שמתחת לקול של מדונה הופך למוזיקת ספינינג לא אנינה במיוחד, נשמע אחרת על רקע הקול המלנכולי־צרוד של קליס. במהלך השנים היו לה מעט שיתופי פעולה עם מפיקים אלקטרוניים, וכשהאדם הנכון נכנס לתמונה – טימו מאס או ריצ'רד אקס למשל – העגמומיות הטבועה בקול של קליס יצרה פלאים של אלקטרוניקת סול משובחת. המגבלה שלה לכאורה – גרון קטן וצרוד שרוב הזמן נשמע כמו משאב בסכנת התכלות – היה ליתרון של קליס על פני אחרות. וזה עוד בלי שהזכרנו את הלהיטים המשובחים עם הנפטונז.

דייב סיטק, איש ,TV on the radio הוא החבר החדש במסדר שיתופי הפעולה הזה, והוא עוזר לקליס לבצע פנייה סגנונית נוספת -הפעם אל הסול, האפרוביט והפאנק השורשיים, שמקבלים את הטוויסט הסיטקי המוכר. תזהו את הצליל של סיטק בהקשות הפסנתר הקצובות של "Forever Be", ובשילוב בין כלי נשיפה ומיתר לביטים תעשייתיים כמו תקליט דמיוני של סקוט ווקר בהפקה של בריאן אינו. קליס, שבעצמה מזכירה לפעמים סקסופון צרוד, בקטע הכי טוב שאפשר, נשמעת נינוחה כשהיא צועדת בגרוב הזה בלי ההכרח להרקיד מועדון שלם על עקבים. כאמור, היא לא הזמרת עם הגרון הכי עמוק בעולם, וחסרונו של מנעד רחב יותר מורגש לפעמים על רקע התזמורים הנדיבים, אבל כשזה מגיע לבלדות שבורות לב כמו "Runner" ו"Change" אין כמו קליס בלכידת נואשות ובדידות באופן משכנע ומכניע לבבות. יש גם קאבר צנוע ל"Bless The Telephone" של לאבי סיפר – שיר שגם RJD2 כיסה פעם; ובקטע האחרון, "Jerk Ribs", ניחוחות של ג'אז אתיופי הופכים למסיבה אפריקאית בליווי אורגנית מהסוג שאפשר לשמוע בסמטאות נווה שאנן. כיף של אלבום.

השורה התחתונה: בפעם הבאה שהיא בארץ, טור משותף עם אסתר רדא נשמע כמו רעיון לא רע