מכונות מז"ל: לאן הולכים המהמרים כשמכונות הפיס נסגרו?

השעה היא 11 בבוקר, זמן פתיחת תחנת הפיס במתחם התחנה המרכזית, וכבר מתדפקים על דלתה כ־15 מהמרים מחוסרי עבודה יומית. א', מבקש מקלט מאריתריאה, מתבקש להשאיר את ילדו מחוץ לשטח החנות. הוא ממלא כרטיס קינו, הגרלת לוטו על ספידים שנערכת אחת לחצי שעה, בעוד הילד מחכה בחוץ. "אני ממלא קינו כל יום", הוא מספר בעברית שבורה. "אבל אני לא משתגע. יש לי חברים שמכורים לזה, ולהשיג את כל המספרים זה קשה, אולי בלתי אפשרי". ההגרלה מסתיימת באקורד צפוי של אכזבה, וא' ממשיך לשוטט עם בנו ברחבי התחנה. איש לא יכול להבטיח שהוא לא יחזור לשם גם בעוד חצי שעה.

המהמרים המתכנסים מדי יום בתחנה המרכזית מייצגים תת תרבות שהתפתחה בדרום העיר בשנים האחרונות בחסות הפיס. הדפוּקים והזרוקים של ג'ורג' אורוול, כבר לא מטביעים את יגונם בפאבים אפלים; משכנם העדכני הוא בתחנות שעד השבוע אפשרו להם לשרוץ לאורך כל היום בחברת מכונות המזל והגרלות הקינו הממכרות – המניבות כרבע מהרווח השנתי של הפיס, 573 מיליון ש"ח. את תפקיד הברמן, דמות חומלת לרוב הנקלעת לניגוד עניינים מצער, מגלמים מנהלי התחנות המתפרנסים מאחוזים נמוכים משווי ההימורים. את הרווחים הגדולים גוזרת המדינה.

השבוע, בתום מאבק שהוביל שר האוצר כחלון ושהחלה ח"כ מרב מיכאלי, הופסקה פעילותן של מכונות המזל והגרלות הקינו. כחלון ומיכאלי התבססו על מחקרים שהראו כיצד הפיס ממען את מכונות המזל לשכבות החלשות וממקד את התחנות בעיקר בשכונות מצוקה. תל אביב, בהיבט הזה, לא שונה מהמפה הארצית: מתוך 16 תחנות פיס תל אביביות שבהן מוקמו מכונות מזל, תשע שכנו בדרום העיר ורק אחת בצפונה. "לקוחות המתחמים נמצאים בשלבים שונים של בעיית הימורים וחלקם אף מגיעים למצב של התמכרות מלאה, נקלעים לחובות עצומים, מאבדים את בתיהם ואת כל רכושם, מפרקים משפחות ומאבדים אחיזה בשגרת חייהם", כתב אברום תומר מהאוניברסיטה העברית במחקר שכתב בנושא. זו גם התמונה שראתה ח"כ מיכאלי. "כשעשיתי סיבוב בתחנות", היא מספרת, "ממש ראיתי איך ביום קבלת הקצבאות המהמרים חוצים את הכביש מהביטוח הלאומי לתחנת הפיס כדי להמר".

בחזרה לדירות המסתור?

סגירת המכונות אמורה להביא בשורה, אלא שלא כולם מאמינים שכזו אכן תבוא בעקבות המהלך. מנהל תחנה בשכונת התקווה מעריך שעם סגירת המכונות, המהמרים ישובו להימורים הלא חוקיים ולדירות המסתור, שפעילותן צומצמה משמעותית בעידן מכונות הפיס: "זה כמו לבוא לרופא שיניים כשאתה צריך טיפול שורש ושיעשו לך סתימה. הצורך הרי נשאר". ח"כ מיכאלי סבורה שהמהלך דווקא יעזור: "יש הבדל דרמטי בין הגישה לדוכן פיס לכניסה למאורה של הימורים בלתי חוקיים", היא קובעת. "לא במקרה המשטרה התנגדה נחרצות למכונות המשחק של הפיס. הן מקשות מאוד את המלחמה במכונות הבלתי חוקיות. חלק מהמפעילים החוקיים מפעילים גם את ההימורים הבלתי חוקיים; ההימורים החוקיים מספקים להם את הכסות הכשרה".

המראות ונחיתות. תחנת פיס בדרום העיר. צילום: רוי גיא

ע' הוא מהמר שהתחיל בכרטיסי חיש גד, הגיע גם למכונות המזל, ובסך הכל הפסיד כ־400 אלף ש"ח לפיס. "במשך הרבה זמן הייתי ממלא חיש גד ובהמשך שלחתי טופסי צ'אנס", הוא מספר. "פעם אחת, מתוך סקרנות, שאלתי מה קורה במכונות האלה. המוכר נתן לי כרטיס לטעינה ונתפסתי בזה. אתה טוען כרטיס ב־50 ש"ח, הוא יכול להיגמר בשנייה והוא יכול להיגמר ב־40 דקות. אבל ברגע שהכרטיס איפס את עצמו, אתה לא שבע. אתה לוקח כרטיס חדש, וכאן מתחילה בעיה אחרת: אם אתה מספיק מוכר בתחנה, נותנים לך להחזיר 1,000 שקל ביום למחרת, ולאחר מכן 3,000 ו־4,000 שקל, ומתחיל עניין של אשראי, של צ'קים, ואתה מתחיל גם עם הצ'קים של הבת זוג, ושל ההורים ושל חברים שהסכימו לעזור לך", מספר ע'. על הטענה שמנגד, שלפיה הכסף שמכניס הפיס תורם חזרה לחברה, הוא מוחה: "הפיס בונה כיתות מכסף של מכורים. המדינה מנצלת, או יותר נכון ניצלה, את החולשה של אזרחים משלמי מסים".

תעביר, יש סוסים

ומה יקרה עם המהמרים עכשיו? "יהיו מהמרים שיראו בצעד הזה הזדמנות לחסום את הפרה החולבת, אך הם מעטים", קובע ע'. "יהיו כאלה שיחזרו לפלילים, אבל הם כבר היו שם. הסכנה האמיתית היא במעבר אפשרי של מהמרים שלא נהגו להמר באופן בלתי חוקי אבל כעת הם בעמדת סיכון לבצע את המעבר. הרשויות חייבות להיכנס בכל הכוח כדי לגדוע את זה, כדי לוודא שהמהמרים עצמם או בעלי התחנות שפרנסתם נפגעה לא יעבירו אנשים חלשים להימורים בלתי חוקיים".

כשירד הערב, קשיי היום בתחנה שברחוב העלייה כבר היו מרותקים לתחליף – מרוצי הסוסים, שגם הם כבר סומנו באוצר כיעד לחיסול. בתחנה בלוינסקי מישהו העז להעביר לנשיונל ג'יאוגרפיק, ואף שמדובר בשעת שיא בתחנה מספר המהמרים נמוך במיוחד. יכול להיות שמהמרי המכונות נשארו הערב בבית. יכול להיות שחלקם כבר הספיקו למצוא אלטרנטיבה פיראטית.

לחצו על הכפתור האדום. תחנת פיס בדרום העיר. צילום: רוי גיא

ממפעל הפיס נמסר בתגובה: "עד סוף 2016 הפעיל הפיס בהקפדה ובאחריות 500 מכונות על פי היתר שניתן על ידי האוצר. מפעל הפיס מכיר בסיכון ההתמכרות שיש במכונות המשחק ולכן הציע לפני שנה לאוצר תוכנית להוצאת המכונות משכונות חלשות סוציו־אקונומית והתניית המשחק בכרטיס שחקן המאפשר זיהוי והגבלות על תדירות המשחק וגובה הסכום המושקע, כפי שנעשה בכל המדינות המערביות המתקדמות בתחום זה. האוצר לא אישר לבצע תוכנית זו ועמד על הסרת כל 500 המכונות לאלתר וכך בוצע עם תום ההיתר. בישראל פועלת תעשיית הימורים לא חוקיים המגלגלת 15-10 מיליארד שקל בשנה לרבות כ־10,000 מכונות בלתי חוקיות. מפעל הפיס הציע להעביר 20 מיליון ש"ח בשנה למלחמה בהימורים הבלתי חוקיים אך הצעה זו לא נענתה עד כה".