תנועה מגונה: 51 דברים שמטריפים אותנו בתחבורה בתל אביב
תל אביב: כביש הזעם. באוטו, על אוטובוס, בפקק, על קורקינט, בהליכה, בפקק, ברמזור, בשבילי האופניים, בפקק - כמעט שאין יותר מרחב ציבורי שלא הפך למזעזע בגלל בעיית התחבורה בעיר. שאלנו את חברי המערכת מה הכי מעצבן אותם בתחבורה העירונית וחטפנו עצבים
תחבורה ציבורית
← אוטובוסים שלא עוצרים בתחנה. למה? כי הם החליטו, ואנחנו קהל שבוי
← תחנות אוטבוס ללא צל. אין צל, זו אשליה. זה הצל של שרדינגר.
← צפיפות מטורפת, גם לא בשעות העומס, בדגש על אוטובוסים מחוץ לעיר (ובמיוחד רמת גן וגבעתיים).
← אוטובוסים שנכנסים לצמתים וחוסמים אותם, כי הכביש הרי שייך לאבא שלהם.
← בכללי, אף אחד לא שם פס על קשישים בתחבורה ציבורית. מעניין לכולם ת'סבתא.
← אוטובוסים שלא מגיעים בזמן. זה פשוט בלתי אפשרי לתכנן לו"ז על בסיס תחב"צ בעיר הזאת.
← ג'וקים באוטובוס. איך זה עדיין דבר?
← תחנות מבוטלות בהפתעה. בסדר, אנחנו מבינים שבגלל הרק"ל צריך לשנות הכל כל הזמן בבת אחת, אבל למה אין מקום מעודכן שמרכז את כל השינויים? אם הציבור לא יודע איפה התחבורה, איך הוא ישתמש בתחבורה ציבורית?
← שהכל פה שכונה. לפעמים זה דווקא המזל שלנו.
← שהנסיעה מתל אביב להרצליה לוקחת שעה באוטו ושעתיים באוטובוסים. אנחנו לא מתמטיקאים, אבל משהו במספרים לא מסתדר..
← זה שיש 70 אפליקציות לזמני אוטובוסים ואף אחת מהן לא טובה. הכי סטארט-אפ ניישן שלנו.
← נהגים שמסרבים להעלות כלבים, למרות שהם חייבים. ובכלל, למה יש כל כך הרבה נהגים שעושים מה שבא להם, לרוב בניגוד לתקנות? הן נוצרו מסיבה מסוימת, והיא שלא נצטרך לריב עם נהגים.
← וגרוע מזה, נהגים שלא מחכים שאנשים ירדו וסוגרים עליכם את הדלת. אתם עם עגלת תינוק? אולי את קשישה עם הליכון? בהצלחה עם זה, ושלא נדבר על כמה פעמים תרדו באמצע הכביש.
← האוטובוסים הסינים החדשים. בטח נוצרו על ידי ילדים.
← נהגים שמסרבים לעצור ולהמתין למשטרה עם דלת נעולה כשיש מטריד מינית באוטובוס. עוד תקנה שלא סופרים, אבל מה זה כבר הטרדה מינית לעומת לחזור לתחנה בזמן?
← הזמנים המשתנים של באבל. בבקשה תיסגרו על זמן ותעדכנו אותנו בסוף.
← בולמי הזעזועים של הבאבל. יש לנו נוסטלגיה לנסיעות בעגלה עם סוסה, אבל בואו לא נגזים.
← שעדיין מחכים עם נתיבי התחבורה הציבורית. יאללה, כבר הבנו שזה רעיון מצוין. מהרו לנת"צ את כל העיר, זה קל.
← ומה הקטע שעדיין אין רכבת מחיפה לתל אביב ולהפך בסופש? מבטיחים לכם שגם תל אביב וגם חיפה רק ירוויחו.
← זה שבכלל יש שאלה אם להפעיל את הרכבת הקלה בשבת. וזה שהתשובה, לפחות כרגע, היא שהרק"ל לא תפעל בשבת.
← אוטובוסים לרמת החייל. המדור התשיעי בגיהנום של דנטה.
דו גלגלי
← אנשים שהולכים על שבילי אופניים. נו בחייכם, זה לא באמת כזה קשה.
← שבילי אופניים שנגמרים באמצע החיים כאילו היו רציף 9 ושלושה רבעים בהארי פוטר. למרבה הצער, במקום למצוא את עצמנו בהוגוורטס, בסופם פשוט נכנסים בדוכן לוטו.
← שהתל אופן לא מתאים לגובה של רוב הנשים. כמות האופניים המותאמים ממש קטנה.
← הפיקוח הרופס על קורקינטים. חיי אדם מעולם לא נראו כל כך לא חשובים.
← אנשים שרוכבים במהירות מטורפת. למה המדרכה הפכה להיות כביש?
← צפצופים של קורקינט. בנסיעה, בעמידה, באמצע הלילה, כשהסוללה חלשה, כשנוגעים בזה, כשיש גשם, כשהחיים עצמם. רעש הקורקינטים מלווה אותנו בכל רגע נתון. חאלס, מה עשינו רע שזה מגיע לנו?
← חניות קורקינטים שחוסמות את המדרכה. בחיינו, זה החליף את בעיית החרא של הכלבים.
← כמה אנשים שרוכבים על קורקינט אחד. מעבר לכמה שזה מסכן אותם ואת הסביבה, זה פשוט נראה מטומטם כמו לראות רכב מלא עם אדם נוסף על הגג.
← שליחים שמכסים את המספר כדי שלא יתלוננו. ימח שמכם, אם נצליח למצוא אותו.
← רוכבים שחושבים שהרמזורים לא תקפים עליהם. יש לנו חשק לשסות בכם את דובי הדוברמן.
← ואיך אף אחד עדיין לא הפנים למה מיועדים מעברי החציה לאופניים/קורקינט? זה באמת לא כזה קשה. רמז: זה מופיע בשם שלהם.
← אנשים שמעלים אופניים חשמליים לאוטובוס עמוס. אתם עם אופניים חשמליים, תיסעו בהם. נגמרה הסוללה? מזל טוב, אתם הבעלים הגאים של אופניים. תפדלו.
← מתי זה נהיה לגיטימי שקטנועים יעלו על המדרכה כדי לחתוך פקק או כדי לקצר את הדרך ברחוב חד סטרי?
← שליחי וולט מתפרעים על הכבישים והמדרכות. כן וולט, ספציפית אתם. או שתקחו אחריות על הנציגים שלכם או שמתישהו תתחיל מלחמת אזרחים.
← התניידות בתוך רמת החייל. כמו בתשעת מדורי הגיהנום של דנטה.
רכב פרטי
← סגירת הכבישים בכל פאקינג מקום. מה הקטע שהעיריה סוגרת רחובות לשבועיים ברמה שאי אפשר לצאת עם האוטו?
← תחושת הפרנויה בעת נהיגה כי אולי פספסת שלט שמוסתר על ידי עץ. ובמקרה השלט הזה אוסר כניסה לרכב פרטים בין כל השעות, ויש גם מצלמה שאורבת בפינה.
← חניונים פרטיים מפקיעי מחירים. להלאים, להפקיע ולתת לנו לחנות בפחות משכר יומי.
← למה כולם שונאים אותנו. כן, הבנו, מכוניות פרטיות זה רע. אנחנו עדיין חייבים להגיע לעבודה.
← נתיבים מהירים. הרעיון לא רע, אבל הביצוע? תחבורה לעשירים בלבד.
← הפקקים ברמת החייל. בגיהנום של דנטה לפחות אין פקקים.
כללי
← אין מוניות. ואם יש מוניות הן לא רוצות לנסוע. ואם הן רוצות לנסוע זה עולה מליונים כי פקקים. אז אין מוניות.
← החסימה של אלנבי. זה אמנם עוד לא קרה, אבל עצם המחשבה על היום הזה היא סיבה מספיק הגיונית להתחרפן מראש.
← שאנשים חוצים את הכביש מתי שבזין שלהם, כאילו יש להם משאלת מוות. כן, הפכנו לדודות שלנו, אבל אנחנו צודקים.
← מדרכות צרות ובלתי עבירות. חצי מהעיר הפכה לסצינה מ"משימה בלתי אפשרית", ואנחנו לא טום קרוז. וזה עוד מבלי לדבר על יפו.
← כניסות לחניוני משרדים שתוקעות את כל הכביש. מתי אמרנו מכניסים את אגרת הכניסה לעיר?
← נהגי מוניות שעדיין מנסים את תרגיל "מחיר או מונה". חבר'ה, אנחנו לא באייטיז ולא תיירים. אפשר להרגע.
← המונופול של גט טקסי בתחום הזמנת הנסיעות באפליקציה. יש לזה כל כך הרבה אספקטים נוראיים שבאמת אין לנו מאיפה להתחיל.
← מחלף השלום. להפיל עליו פצצת אטום ולהתחיל מחדש, שלום ולא להתראות.
← התחנה המרכזית שעדיין קיימת, פועלת ומזהמת. אבל ממתי מישהו ספר את אזור הדרום?
← רמת החייל. הכניסה לרמת החייל, היציאה מרמת החייל, החניה ברמת החייל, תחנת הרכבת ההזויה בבני ברק מול דן דזיין, ולא מול רמת החייל. אנחנו לא אוהבים להגיע לרמת החייל, ורמת החייל כנראה לא אוהבת גם אותנו.