תודה, מוזיקה, תודה: 21 השירים שהצילו את קוואמי ב-2021

בעוד אנחנו מתכוננים ומתכוננות ברדיו הקצה לשידור המצעד האלטרנטיבי השנתי ב-26.12 מעשר בבוקר עד עשר בלילה, שאפשר להצביע בו רק עד ה-20.12 בדקה לחצות (ממש כאן), ובעוד אנחנו כבר סופרים את הקולות ואני גם שקוע בתכניות סיכומי השנה שלי, אשתף פה ברשותכם גם את שירי השנה שלי ל-21'.

בימינו אני עמל על תשע תכניות סיכום ברדיו הקצה, כלומר על משהו כמו 22 שעות שידור, בקטנה כזה, שכוללות בכל אחת מדקותיהן את השירים שבאמת עשו לי את 2021, שנה שבה היה נדמה שאי אפשר למצמץ מבלי שיצא איזה שיר חדש ומעולה. דווקא בגלל הכמות הזאת, שכללה כל כך הרבה שירים שאני באמת אוהב ללא סייגים – הבחירות שלי פה הן בעירבון מוגבל ובבקשה קחו אותן ככאלה. אני לא מתיימר לבחור פה את השירים הכי טובים של השנה (כי אין כזה דבר בעיניי "הכי טוב" במוזיקה). ובטח שלא את הכי "חשובים". רק את אלה שחשובים לי אישית.

אני גם לא מתיימר לייצג פה תופעות כלשהן או לנסות להראות שאני מיוחדג', אלא רק להיות נאמן לטעם הפרטי שלי, שמיוצג בתכניות שאני משדר בקצה ובגלגלצ. כדי לא לטבוע לחלוטין בין השירים שהציפו את 12 החודשים האחרונים, כשבגדול יכלתי לבחור כל אחד מאלה ששידרתי ושאשדר בתכניות הסיכום שלי, החלטתי לבחור לרשימה הזאת רק כאלה שאו שיצאו כסינגלים ללא אלבום מלווה, או כאלה שאינם לקוחים מאחד מאלבומי השנה שלי, כלומר מיצירות שממילא קשה לי להחליט איזה שיר בהן אני אוהב יותר. ובכל זאת נפלתי בזה פעמיים במהלך הרשימה הזאת, עם שני שירים שדווקא כן מופיעים ברשימת אלבומי השנה שלי.

הרשימה הזאת היא מה שאני מרגיש בזמן שאני כותב אותה, אבל בתוך הכמות הפסיכית של מוזיקה נפלאה, יש מצב שבעוד יומיים כבר ארגיש ככה כלפי 21 שירים שונים לגמרי. אני מקווה שתצביעו למצעד האלטרנטיבי השנתי של רדיו הקצה, ואלה שירים שבהחלט הייתי שמח אם תבחרו בו (אמרנו כבר איפה זה קורה, כן?), אבל מה שהכי חשוב הוא שאם תבחרו – תבחרו רק את המוזיקה אהבתם ואהבתן ב-2021. אלה בסך הכל הבחירות הלגמרי סובייקטיביות שלי. מקווה שתהנו מהמוזיקה. 

Zakes Bantwini & Kasango – Osama

להיט היסטרי לחלוטין בדרום אפריקה, שמגיע לו להיות להיט היסטרי בכל העולם כולו. זאקס באנטוויני, אחד האחראים לו, אמר עליו בראיון: "הרעיון היה לעשות שיר רוחני שיושר בניבים שונים… ידעתי ששפה, כל שפה, אהיה חייב להוציא החוצה. זו לא יכולה להיות אנגלית כי יש אנשים שלא יוכלו להזדהות. וזו לא יכולה להיות השפה שלי – isiZulu, בגלל שיהיו אנשים שלא יוכלו להזדהות. אז החלטתי להשתמש בניבים שונים כמלודיה, שתדבר על האריה הפנימי שבך". ואוסאמה בערבית זה אריה. מהאזנה להאזנה לשיר הזה הרגשתי גאות של התרגשות, וחשבתי כמה זה מדהים, השפה האוניברסלית של המוזיקה. אני כמעט ולא מבין אף מילה שמושרת אבל מרגיש את השיר, בדרכי. רק בעקבות הראיון הזה התברר לי שזה מה שבנטוויני רצה. שיר שבעצם אומר כל כך הרבה.

Prospa – Want Need Love

המנון דאנס כל כך מחזק שאפשר להשתגע מחוזקה. ידיים באוויר, במובן החיובי של הביטוי.

Shouse – Love Tonight

הזוכה בתאר שיר השנה של 2021 שבכלל יצא ב-2017. פדיחה עולמית. השיר הזה חיכה ארבע שנים עד שהוא התפוצץ על העולם וכמה שהוא ראוי לכל האהבה שהוא קיבל, שלגמרי שקולה לאהבה שהוא מרעיף על מי שמאזין.ה לו. שאוס, צמד אוסטרלי-ניו זילנדי, הזמינו לפני כארבע שנים לאולפן ערימה גדולה של אנשים שהם אהבו מסצנת האנדגראונד-האוס של מלבורן, חבורה של זמרים חובבים במקרה הטוב, על מנת לעשות איתם סוג של "ווי אר דה וורלד". אבל ממש לא ברצינות. יותר כמו טייק אוף האוסי על העניין. התוצאה יצאה כל כך מרוממת נפש, ולא ברור למה לקח לעולם כל כך הרבה זמן לקלוט ולשים לב, אבל איזה מזל שזה קרה ועוד במיוחד בשנה האחרונה בה שאוס הגיעו כמו חמצן אל מול המחסור החמור באהבה בין אנשים. (הכותב אינו היפי).

Pip Blom – Keep It Together

מודה, כשרק התחלתי להקשיב לשיר הזה אמרתי לעצמי שאוקיי, הוא נשמע לי כמו עוד שיר אינדי-רוק-פופי די רגיל. אבל ברגע שנכנס הפזמון משהו השתנה. יחד עם הקליפ הכי חמוד בעולם שהם עשו לו, קיבלתי פצצת אנרגיה חיובית לפנים ותוך כמה דקות הסינגל הזה, מהאלבום שהוציאה השנה הלהקה הנשית-גברית הזאת מהולנד, הפך בשבילי לאחד השלאגרים של 2021.

The Linda Lindas – Racist Sexist Boy (live at LA Public Library)

שוס השנה לא פחות משאוס. הלינדה לינדהז יא לינדהז היא להקת ילדות מאל.איי. הן הוחתמו השנה ב-Epitaph, אחד מלייבלי הפאנק-רוק המוערכים בעולם, והאמת היא שכבר מהסינגלים שהן הספיקו להוציא שם אני מתחיל לחשוש שבלייבל אולי מנסים למסגר וללטש אותן קצת יותר מידי. אבל גם אם זה המקרה יש לי תחושה שהאנרגיה שלהן בהופעות תשמר, וכל מה שצריך הוא רק לשמוע את ההקדמה לשיר הזה שלהן, שהן ביצעו עוד לפני ההחתמה, ואז את השיר עצמו. 

Oxymorrons – Green Vision 

סינגל רוצייח של הרכב מקווינז ניו יורק שמשלב היפ-הופ עם רוק יחסית מטאלי.

Metronomy – It’s Good To Be Back  

הייתי זקוק השנה למנות גבוהות של אופטימיות, והסינגל הזה ממש סידר אותי לכמה זמן.

Joy Crookes – Feet Don’t Fail Me Now (Paul Woolford Remix)

ג'וי קרוקס, מוזיקאית ממוצא אירי-בנגאלי, הוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה. השיר הזה בגרסת האלבום הוא יפה, אבל הרמיקס שעשה לו פול וולפורד העיף אותו למקום אחר ואדיר, ובגרסתו הזאת הוא היה בשבילי אחד השירים המעודדים והמחזקים של השנה. וכמה שצריך כאלה.

Black Nash – Alligator 

הנה דוגמה לאלבום שממש לא אהבתי, אבל לשיר אינדי-פופ-רוק מושלם מתוכו שאני פשוט לא מאמין בכל פעם שאני שומע אותו עד כמה הוא טוב. 

Swedish House Mafia – It Gets Better 

בחיים שלי לא רק שלא אהבתי משהו של סווידיש האוס מאפיה, גם לא חשבתי שאני אוהב. אבל הקטע הזה לאוזני הוא הפקת השנה. 

Vanity Fairy – He Can Be Your Lady 

אינדי-פופ קווירי יפהפה.

Shamir – Cisgender 

ואם כבר – שמיר היה פעם התקווה השמחה החדשה שכל ההיפסטרים בעולם (אוקיי, רוב) עפו לה על הצורה. מאז הוא הופך לפחות ופחות כיפי וליותר ויותר מעמיק ומאתגר. השיר הזה שלו הוא אחד המוחצים של התקופה הזאת.  

Travie McCoy – A Spoonful of Cinnamon 

"לכולנו היתה שנה מחורבנת, תודה שהקשבתם לשלי". שיר הראפ של השנה שלי. 

Lingua Ignota – Pennsylvania Furnace 

גיבורת ואשת לא רק השנה אלא העשור שלי. לינגווה איגנוטה שרה בעקבות פגיעות מיניות שהיא עברה, בצורה בוטה ומאד לא מנחמת. ההאזנה לה אינה פשוטה, והשיר הזה, מהאלבום המדהים שהיא הוציאה השנה –   Sinner Get Ready – הוא אחד הנגישים ביותר שלה.  *מאלבומי השנה שלי.

Ghetts feat. Jaykae & Moonchild Sanelly – Mozambique 

חתיכת שיר ראפ עוצמתי.

Band Electronica & Midge Ure – Das Beat 

מחווה קסומה לחלוטין של סולן אולטראווקס, מידג' יור, לקראוטרוק בכלל ובפרט ל-Wolfgang Flür, שהיה המתופף של קראפטוורק.

Yebba – All I Ever Wanted

מתוך אלבום הבכורה של המוזיקאית הזאת מארקנסו. בלדה קלאסית מרהיבה.

Jack Ladder & The Dreamlanders – I Can't Drink The Water

 כמו שיר לילה אבוד מימי "לא רוצים לישון" של גל"צ של סוף האייטיז-תחילת הניינטיז. *מאלבומי השנה שלי.

Nao – Wait

בלדת אר'נ'בי מועכת לב.

Hayden Thorpe – The Universe Is Always Right 

לשעבר סולן להקת האינדי-פופ הבריטית WILD BEASTS. מפרק לי את הנשמה השיר הזה.

Ben Watt – That's The Way Love Is 

מתחרה על תאר קאוור השנה שלי. בן וואט לקח להיט דאנס מ-1989 של להקת ההאוס משיקאגו – TEN CITY, ועשה איתו משהו יפה כל כך. 

>> המצעד השנתי של רדיו הקצה ישודר ב-26.12, את הדירוגים שלכם תוכלו לשלוח עד ה-20.12 והכל קורה כאן