אוהדי חיפה בקטע של פופ לטיני? מכאן הגיעו שירי האוהדים הכי גדולים

יהונתן גפן כתב פעם שכששיר נולד, הוא הולך לבד. ואכן, שירים לרוב מוצאים את עצמם מרחפים באוויר הפתוח, מחפשים קהל שייתן לו פרשנות חדשה – ולפעמים, אפילו ממש הולכים לאיבוד. גם מי שמאמין ששירים הם יצורי פרא, לפעמים לא יאמין למקומות שאליהם הם מגיעים. קחו למשל את שירי היציע. שירים שאותם שרים אוהדי קבוצות כדורגל שמחפשים לחנים קליטים על מנת לעודד את קבוצתם. ההיסטוריה מלמדת שלא פעם הבחירות שלהם – שלרוב מסתכמות בלחנים מסגנון הזמר הים תיכוני, גג לחן של איזו קבוצה מארגנטינה – יכולות להגיע ממרחקים אפילו יותר גדולים מארגנטינה, וממקומות לא צפויים. הנה חמישה סיפורים על שירים שעשו דרך ארוכה מאוד מההקלטה המקורית ועד לרגע שבו יציע שלם שר אותו בגרון ניחר.

אוהדי מכבי חיפה בקטע של פופ לטיני

האוהדים של מכבי חיפה, עד לשנים האחרונות, כבר שכחו משירי אליפויות. המועדון שהיה רגיל לכבוש כל פסגה אפשרית בשנות ה-80, ה-90 ובוודאי בשנות האלפיים, בילה את העשור האחרון במקום נמוך יותר בטבלה. אבל כשתור הזהב חזר, עם הגעתו של המאמן ברק בכר, יש שיר אחד שנשלף מהבוידעם. ומכל השירים שזה יכל להיות, היה זה דווקא שיר של זמר טין-פופ ספרדי.

אנריקה איגלסיאס לא זכור בתור הברקה בעולם המוזיקה. בניגוד לאביו חוליו – אחד מגדולי הזמרים של המוזיקה בספרד – אנריקה הימר על קריירת פופ בינלאומית, ואפשר לומר בביטחון שלפחות ביחס לאבאל'ה, הוא הצליח פחות. שיר אחד שכן זכה להצלחה היה "I'm Not In Love", יחד עם הזמרת קליס. זה היה להיט לא קטן, גם בישראל, מה שסלל את דרכו דווקא ליציע של מכבי חיפה.

"האליפות/ חזרה הביתה אל הכרמל/ אז בוא תגידו תודה לאל/ האליפות ירוקה", הם שרו פעם ב-2009, ואז שוב ב-2011, ורק בשנתיים האחרונות זה שוב קרה. האם מישהו מהם יודע ששיר החגיגות שלהם החל כלהיט פופ מתקתק באמצע העשור הראשון של המילניום? אני בספק.

אוהדי הפועל ת"א לא משאירים את מייקל ג'קסון לבד

כן, היום מייקל ג'קסון נחשב בעיקר למשהו שמתביישים בו. כזה שלא מנגנים את השירים שלו, כזה שהאסוציאציות שלו הן פחות הופעות מפוצצות באנשים ויותר… נו, אתם כבר יודעים. אבל יש מקום שבו השירים של מייקל ג'קסון יכולים באמת להסתדר באופן מפתיע – יציע של קבוצת ספורט.

אוהדי הפועל תל אביב ידועים ביכולת לקחת לחנים מורכבים, ולפעמים לספק יציאות מגניבות בתחום המוזיקה. במקרה הזה, הם הלכו על בחירה משונה למדי – השיר "You Are Not Alone" של מלך הפופ לשעבר, שיר מאוד מלנכולי ועצוב, הפך אצלם לשיר שפותח משחקים. "בכל העולם, שואלים כולם/ איך אפשר כל כך/ לאהוב אותך", שר הפזמון מיציעים 4 ו-5, בלחן קצבי של תופים.

אוהדי בית"ר ירושלים תומכים בקהילה

כנראה השיר עם הדיסוננס הגדול ביותר, בהתחשב במשמעות הטקסט כמובן. "Go West", שיצא בשנת 1993 על ידי הרכב הסינת-פופ הלונדוני, היה שיר שיצא בתקופה לא מקרית – שנתיים אחרי פירוק הגוש הסובייטי ונפילת חומת ברלין. והמילים שלו – האמיתיות – היו כולן קריאה אמיתית לחופש, למקום שבו גיבור השיר ובן זוגו יוכלו לחיות כרצונם.

עכשיו קחו את השיר הזה ותשימו אותו ביציע של אוהדי בית"ר ירושלים – שהפכו אותו לשיר שבעיקר מסמל פחות את מי שאוהבים, ויותר את מי ששונאים. לא אפרט כאן את המילים המלאות של השיר, מסיבות מובנות. רק אציין שהמילים הפותחות שלו הן "אוהב רק את בית"ר" ו"שונא את כל השאר". עכשיו אפשר לדמיין רק את מי שונאים ואיך. כאמור, דרך ארוכה מאוד.

אוהדי מכבי תל אביב בוחרים באהבה על פני העבודה

כנראה שאין ילד בגיל הנכון שלא זוכר את הלהקה הזו – סוף שנות התשעים, ימים בהם לשים עליך ערימות של ג'ל חוחובה היה נחשב לאקט אופנתי ועל המסך רצו הקליפים של MTV אירופה. אחת הלהקות שכיכבו שם היא אופספרינג, להקת פאנק-פופ שאחראית ללהיט הגדול "Pretty Fly For A White Guy".

חלק אולי זוכרים את השיר שהגיע אחרי, וניסה להמשיך את ההצלחה ההיא – "Why Don't You Get A Job", שיר בו הזמר מפציר באנשים שונים לאסוף את עצמם ולמצוא עבודה אמיתית. עם או בלי קשר, אוהדי מכבי תל אביב בכדורגל אימצו אותו כשיר חדש שכולו אהבה יוקדת לקבוצתם.

"אין שום דבר שאני אוהב יותר/ רק לבוא לראות אותך/ גם כשהולך אני תמיד חוזר/ החיים שלי – שלך". או במילים אחרות, עבודה זה נחמד, אבל אהבה זה יותר.

אוהדי כל הקבוצות שונאים כובעים, מסתבר

וזו, כנראה, הבחירה המשונה מכולן. Men Without Hats הוא הרכב סינת-פופ קנדי שפעל בעיקר בין 1977 ל-1993, אבל רץ בהרכבים שונים עד עצם היום הזה. גם להם היה להיט אחד מוצלח במיוחד, "The Safety Dance" המדבק מתחילת האייטיז שגם זכה לפארודיה משעשעת מאת קונאן אובריין.

אבל, כאמור, אוהדי כדורגל הם אנשים שאוהבים לחפור – ומתישהו, הם מצאו שיר פחות מוכר של הלהקה בשם "Pop Goes The World". זה התחיל ככל הנראה מאוהדי קבוצות דרום אמריקאיות, שאימצו את הלחן לחיקם, והתגלגל עד לישראל לשירת "הפועל/הצהוב/הכתום/הכחול עולה", ולפעמים גם ממש שיחקו עם הלחן. זה הגיע, מסתבר, אפילו לאוהדי בני יהודה במשחק חוץ בהולנד. כמה מוזר, ככה כיף.