נטפליקס פרייד צ'יקן: זה סיקוול חביב, אבל אין בו את הקסם

לפני חודש פרסמתי כאן רשימה של 15 סרטים אהובים על בעלי חיים. כללתי ברשימה את "מרד התרנגולים" משנת 2000, והתלוננתי על התרגום הקלוקל של שם הסרט (במקור: "Chicken Run"), שהוא תולדה של שוביניזם גברי מיושן. והנה, כעבור 23 שנים, עולה בנטפליקס סרט המשך המשמר את השם השגוי, אף שגם כאן מסופר על חבורה של תרנגולות גיבורות.

>> "האיש מהחלומות": ניקולס קייג' טוען שזה סרטו הטוב ביותר
>> "נפוליאון": רידלי סקוט יכול לשכוח מפרס האוסקר שלו

הסרט המקורי זכה להצלחה קופתית גדולה ובהוליווד רצו לחלוב את ביצת הזהב כבר אז. אבל בחברת ההפקה הבריטית "ארדמן אנימציות" רצו להמשיך לפרויקטים אחרים כמו "וואלאס וגרומיט והארנב הקטלני", "חיים בזרם" ו"שון כבשון הסרט", ולא לחזור לסחוט את אותו לימון (צפו לעוד מטאפורת אוכל בהמשך). בחלוף השנים "מרד התרנגולים", בבימויים של מייסדי ארדמן, פיטר לורד וניק פארק, נותר הלהיט הגדול ביותר של החברה ומתישהו החליט לורד שאולי כדאי בכל זאת לייצר לו סרט המשך. אז הוא פנה לבמאי של "חיים בזרם" סם פל, והציע לו לקחת את זה על עצמו. 

כדרכם של המשכונים, "מרד התרנגולים 2" משחזר את התבנית העלילתית ומחזיר למסך את כל הדמויות המוכרות, כולל האנטגוניסטית הראשית שנדמה היה שמתה בסרט הקודם. התוצאה חביבה למדי אבל פחות שנונה והרבה פחות רעננה.

זה נובע גם מהליהוק המחודש של חלק מהשחקנים. אימלדה סטונטון (באנטי הצינית), ג'יין הורוקס (באבס חובבת הסריגה) ומירנדה ריצ'רדסון (גברת טווידי האיומה) עדיין שם, אבל ת'נדי ניוטון החליפה את ג'וליה סוואלה בתפקיד המנהיגה ג'ינג'ר, וזאקרי לוי ("שהאזאם!") נכנס לנעליו של מל גיבסון כתרנגול הקרקס רוקי. שניהם פחות טובים מהשחקנים המקוריים (לא שיש לי סימפטיה כלשהי לגיבסון). גם בחזות של הסרט חל שינוי לרעה: אנימציית הסטופ-מושן של יצירי הפלסטלינה עדיין מרשימה (בסרט החדש היא משולבת באנימציית מחשב), אבל הצבעוניות יותר סינתטית ופונה לטעם של ילדים קטנים.

אחרי שברחו מחוות התרנגולות, ג'ינג'ר וחברותיה התיישבו באי פורח באמצע נהר וייסדו קומונה תוססת. בתחילת הסרט מצטרפת לסיפור גיבורה חדשה – ג'ינג'ר ורוקי מביאים לעולם אפרוחה סקרנית. כשמולי (בלה רמזי מ"האחרונים מבינינו") מתבגרת, אצה לה דרכה לצאת לעולם הגדול, אך אמה הדואגת מזהירה אותה שזה מסוכן. מסיבות השמורות עמה, היא אינה מספרת למולי על האיום שאיתו התמודדה בסרט הראשון, והפרגית הכמהה לחופש מתפתה למראה פרסומת לחוות שעשועים וחומקת מהאי הפסטורלי.

זמן קצר אחרי הגיעה למחוז חפצה בחברתה של פרגית מגניבה בשם פריזל שפגשה בדרך, מולי מתחילה להבחין ששאר התרנגולות במקום מתנהגות כמו רובוטים (סטייל "נשות סטפפורד") ואנחנו מבינים שזה עוד מקום שצריך לברוח ממנו. ג'ינג'ר וחבורתה אמנם מסתננות למקום כדי להציל את מולי בלבד, אך הפרגית נאמנה לחברתה החדשה, וכך אנחנו מקבלים עוד סיפור על בריחה המונית ממחנה השמדה. המחנה הנוכחי נועד להיות חלק מתעשיית המזון המהיר, וכזה הוא גם הסרט, כשהפעם ההשראה היא פחות "הבריחה הגדולה" ויותר "משימה בלתי אפשרית" (כולל אזכור ישיר של סדרת הסרטים). 

באחד הרגעים היותר שנונים מקהלה של תרנגולות מהופנטות שרה את "Summer Holiday" של קליף ריצ'רד בדרכה למטחנת הבשר. הסצנה מעלה הדים לשיר הסיום העליז של "בריאן כוכב עליון", במיטב המסורת של ההומור הבריטי. פה ושם יש עוד כמה רעיונות חביבים שמשתעשעים עם פופקורן ועם דברים שאפשר לסרוג, ויש משחקי מילים מוצלחים יותר ובעיקר פחות. אבל הסך הכל פחות ייחודי ומלבב מהסרט הקודם.

עבור צופים ישראלים ברגע זה, "מרד התרנגולים 2" מהדהד את האימה של החטופים ומשפחותיהם, והמסר ש"לא משאירים אף אחת מאחור" נופל על אוזניים קשובות. רק שבמציאות שלנו הסיפור אכן מובל על ידי תרנגולים, והתוצאות בינתיים פחות משמחות.

3 כוכבים
"מרד התרנגולים: עלייתם של הנאגטס" // Chicken Run: Dawn of the Nugget בימוי: סם פל. בריטניה 2023, 101 דק'