אוסקר לא יהיה פה: "נפוליאון" הוא הגרוע בסרטיו של רידלי סקוט

בסוף "נפוליאון" מופיעות על המסך כתוביות שמספרות ששלושה מיליון אנשים מתו במלחמות שניהל, ושהמילים האחרונות שיצאו מפיו לפני מותו היו "צרפת, הצבא, ז'וזפין". בשעתיים וחצי שלפני, רידלי סקוט מרחיב את המילים האלה לסרט עתיר תקציב וחסר עניין, שאינו מוסיף להן שום דבר משמעותי. מדוע בכלל רצה לעשות סרט על המצביא והקיסר בן המאה ה-18? לא נראה שהאיש עצמו מעניין אותו במיוחד, וגם לא הפוליטיקה הצרפתית שהעלתה אותו לשלטון. 

גם חואקין פניקס לא מציל את המצב. "נפוליאון" (צילום: יחסי ציבור/אפל TV+)

בסוף הסרט כתוב גם שנפוליאון השתתף ב-61 קרבות, ונדמה שסקוט רצה להעלות על המסך כמה שיותר מהם. זה נתן לו הזדמנות להלביש המוני סטטיסטים בשריונות ולהריץ אותם מצד לצד, וגם להפיל אותם לתוך מי אגם קפוא כמו ב"אלכסנדר נייבסקי" של אייזנשטיין. אבל פרט למספר מראות מרשימים בגוונים אפרוריים (סקלת הצבעים של הסרט מוגבלת) הסרט נטול חיים ונטול אמירה.

סקוט כבר ביים כמה אפוסים היסטוריים עתירי ניצבים וקרבות, בהם "1492: מעבר לאופק", "ממלכת גן עדן", וכמובן "גלדיאטור", שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר אך הותיר את הבמאי בידיים ריקות. "נפוליאון" הוא הגרוע שבהם. זה גם אחד מתפקידיו הפחות מעניינים של חואקין פניקס, שהמועמדות הראשונה שלו לאוסקר היתה על הופעתו ב"גלדיאטור" לפני 23 שנים. יש לציין שמאז, סקוט, כבר בן 86, המשיך לביים סרטים אדירי תקציב בקצב מוגבר, כמעט סרט בשנה (לצד שלל פעילויות נוספות), כך שאולי מה שמשך אותו אל נפוליאון זה ההספק.

רוב הסרט נע בין שדות הקרב לבין מפגשיו של נפוליאון עם אשתו הראשונה ז'וזפין (ונסה קירבי). מנקודת מבטו נראה שהיא היתה אהבת חייו, ולכן כתב לה מכתבים משדה הקרב וזיין אותה בברוטאליות מאחור במהלך ביקוריו הקצרים בבית. משום שסצנות דומות נכללות בסרטים קודמים של סקוט, לא ברור אם הזיון מאחור נועד להדגיש את הגסות של נפוליאון, או שזה אומר משהו על  הבמאי.

עוד פחות ברור מה יחסה של ז'וזפין אל בן זוגה. בהתחלה נראה שהיא נישאת לו מתוך שיקול אינטרסנטי, בהיותה אריסטוקרטית שבעלה הראשון איבד את ראשו בתקופת שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית. היא מפתה את הקצין השאפתן באמצעות פיסוק רגליים, אך מיד אחרי החתונה היא מתחילה לנהל רומן עם בחור צעיר ואטרקטיבי יותר (במציאות נפוליאון היה בן 27 כשהם נישאו וז'וזפין הייתה מבוגרת ממנו בשש שנים). כשנפוליאון שומע על הבגידה הוא נוטש את החזית וממהר הביתה, ואז יש רצף של סצנות קטועות שביניהן יחסיהם של בני הזוג משתנים מקצה לקצה. בסצנה אחת הוא נוזף בה על בגידתה, ובסצנה הבאה היא הופכת את יחסי הכוחות ושולטת בו כמו דומינטריקס ולא ברור איך הגענו משם לכאן, מה גם שבהמשך אין זכר למה שנרמז כאן.

יחסים לא ברורים. "נפוליאון" (צילום: יחסי ציבור/אפל TV+)

וכך מתנהל רוב הסרט. אין בו כמעט סצנות עם קשת דרמטית שבמהלכה אפשר להבחין בהתפתחות שמייצרת שינוי. כל סצנה ניחנה בטון אחד בלבד. לא ידוע אם כך נראה גם התסריט שכתב דיוויד סקרפה ("כל הכסף שבעולם", "גלדיאטור 2") או שזה מה שנשאר אחרי העריכה המאסיבית של הסרט. בראיון למגזין "אמפייר" סקוט טען שיש לו גרסה "פנטסטית" באורך ארבע וחצי שעות. 

ונחזור לז'וזפין. בשום שלב לא עולה מהסרט רושם שהיא אוהבת את בעלה הבריון, אך כשהוא מתגרש ממנה משום שאינה יולדת לו ילדים היא נמלאת עצב וגעגועים. לא הבנתי למה בדיוק היא מתגעגעת, כי זה לא שהוא זרק אותה לכלבים. ונסה קירבי היא שחקנית רבת יכולת, כפי שהדגימה ב"הכתר" וב"קרעים של אישה", אבל הפעם נראה שהיא לא יודעת כיצד היא אמורה לגלם את הדמות הפרומה שהופקדה בידיה.

אבל תראו איזה יפה לבושים הסטטיסטים. "נפוליאון" (צילום: יחסי ציבור/אפל TV+)

גם חואקין פניקס הוא שחקן מצוין, וגם הוא לא ממש מבין מה הוא אמור לעשות כאן. נפוליאון מתואר על ידי הצרפתים שסביבו כקורסיקאי גס רוח, וזה בולט שפניקס הוא אמריקאי יחיד בקרב המוני שחקנים בריטים (וטהר רחים אחד) בתפקידי אריסטוקרטים צרפתים. זאת גישה ליהוקית מוכרת בהוליווד, לא רק בסרטים של במאים בריטים כמו סקוט, ללהק אנגלים בסרטים היסטוריים, מתוך תפיסה שהאמריקאים נראים ונשמעים עכשוויים מדי. אבל ככל הנראה האפיון של נפוליאון כבריון חסר עידון הוא אחד מהזיופים ההיסטוריים שהסרט מלא בהם. לא רק זאת – בתום הסרט אנחנו לא יודעים על נפוליאון של סקוט יותר משידענו מרפרוף זריז על ערך הוויקיפדיה של בונפרט. 

כיצד הצליח האיש הגס וחסר התחכום שנראה בסרט להפוך לקיסר אדיר כוח שסחף אחריו המונים, והוביל רבים מהם אל מותם? מעבר להיותו מפקד שאינו נשאר מאחור אלא דוהר קדימה, לא ברור. הניואנס המעניין היחידי בדמות הוא היותו ילד של אמא (שינייד קיוזק) אבל גם זה אינו מפותח דיו.

אוסקר לא יהיה פה. "נפוליאון" (צילום: יחסי ציבור/אפל TV+)

אפשר רק לנחש איך סטנלי קובריק, שהקדיש שנים מחייו לפרויקט שלא קרם עור וגידים, היה מעצב את הדיקטטור הגדול. סטיבן ספילברג עובד עכשיו על סדרה בת שבעה פרקים שתתבסס על התסריט שכתב קובריק. וישנו גם סרטו המונומנטלי ופורץ הדרך משלל בחינות אומנותיות שיצר אבל גנס ב-1927. הגרסה של סקוט היא הפקה של אפל TV פלוס, ולשם היא תגיע בקרוב. "נפוליאון" היה אחת התקוות של שירות הסטרימינג לאוסקר, אבל לפי כל הסימנים המקדימים זה לא עומד לקרות. אה, יש סצנה טובה אחת בפרלמנט שמספקת דימוי אפקטיבי של דמוקרטיה טוטליטרית. היא לא מצדיקה סרט שלם.

★ כוכב אחד
Napoleon בימוי: רידלי סקוט. עם חואקין פניקס, ונסה קירבי, רופרט אוורט, טהר רחים. ארה"ב 2023, 158 דק'