מרן כוכב עליון: רות שפירא הסתננה לכנס בחירות של ש"ס

רות שפירא הייתה האישה היחידה בין אלפי גברים בחגיגה של ש"ס בהיכל נוקיה. אז מה חילונית פריבילגית ומקועקעת למדה מהחרדים?

כנס ש"ס ביד אליהו. צילום: יעקב כהן
כנס ש"ס ביד אליהו. צילום: יעקב כהן
11 במרץ 2015

בתור נערת הפוסטר של הקלישאה הפריבילגית (אשכנזייה, שמאלנית־חילונית, תל אביבית ורזה) עשיתי את טעות חיי כשהחלטתי לחזר אחרי המטה של ש״ס ואריה מכלוף דרעי לצורך כתבה. ביוהרה אימפולסיבית הדחקתי את העובדה שכולם ישנאו אותי אחרי הכתבה. ש״ס לא יעופו על האייטם, אחיותיי הפמיניסטיות יזעמו על הקראש שלי על מפלגה שמדירה נשים, אני לא יכולה לתרום כלום לשיח העדתי וגיא פרחי בכלל מלווה את הפוליטיקאים בשבועות האחרונים. שוב האשכנזים חוטפים לתימנים. הפחד המשתק ביותר היה מפני האפשרות שייצא תחת ידיי טקסט פוסט מודרניסטי מתלקק ושטוף גזענות הפוכה שאפשר לתמצת ב"כמה מחבריי הטובים ביותר הם".

קשרים שטיפחתי בשנים האחרונות זיכו אותי בכרטיס הכניסה לאירוע התמיכה הגדול של ש"ס, שהתקיים בשבוע שעבר בהיכל הספורט ביד אליהו. אישה יחידה בין עשרת אלפים גברים, אשכנזיה מקועקעת בין עשרת אלפי חדורי אמונה וכבוד לשורשיהם. האישור הגיע שעתיים לפני תחילת האירוע – מצאתי את עצמי מתלבטת בין שמלת שק שחורה וארוכה של קום דה גרסון לשמלה של מרג׳יאלה, והייתי מאושרת שסוף סוף לא אאלץ ללחוץ ידיים. יהודה מהמטה חיכה לי עם התג ועם הצמיד המיוחל שיאפשרו לי להסתובב על הפרקט במהלך האירוע המתוקתק. ספסלי סניף מקדונלדס הסגור התמלאו גברים בחליפות מדויקות, צמודים לסלולרים שלהם. מולי צעד ילד בן כ־5 מחופש למרן ז"ל. מתוך האולם נשמע השיר ״יאבאבאבאי״ ואני ניסיתי להפוך לשקופה כדי לא להביך את הקהל שהגיע מכל קצוות הארץ בהסעות. בעשרה מוקדים ברחבי הארץ שודרה העצרת לקהל הנשי, שהתכנס לצפות באצולת רבני יהדות המזרח.

כשבני אלבז התקרב אל המיקרופון, ומסיבות ברורות לא ביצע את הלהיט "הוא זכאי", האירוע התחיל ושיירת הרבנים הנכנסים זכתה בשאגות תמיכה מכל היציעים. עשרות אנשים ניסו לזנק אל הפרקט – לאורך הערב הדף צוות המאבטחים עשרות סטייג׳ דייברים. ואז הגיע דרעי. אפילו בהופעה של ביונסה אין אווירה כזו. האנרגיות הפכו מוחשיות מרגע לרגע והבנתי שדרעי הועלה על כתפיו של חבר מטה שסובב את הרחבה ונתן למעריצים סיכוי לנשק את ידו של המושיע. הדלקתי את האייפון, רצתי אחריו כמו אחרונת המעריצות, וחשתי עצמי כתבת מלחמה בשטח לוחמה בנוי. איתי אנגל, לפני שאתה מזלזל, נסה את זה מתישהו על עקבים.

כוכב הערב לא פצה את פיו והשאיר את הבמה לרבנים הנואמים המצווים להמשיך את מורשת ומסורת מרן. לא ברור מי שנוא כאן יותר – אלי ישי או יאיר לפיד. אזכורם גרר שאגות בוז אימתניות. כאשר לאולם הוכנס כיסאו של מרן, ועליו מונחים גלימתו מלאת השיק והמצנפת, הקהל היה באקסטזה ואני חששתי שמישהו יקפוץ מהיציעים הגבוהים. כאשר כוכב הזמר הצעיר עוזיה צדוק עלה לשיר לכבוד מרן הבנתי שכיסא במערכה השלישית יצדיק את עצמו במערכה הרביעית: הזמיר הצעיר צעד לעבר הכיסא במקביל לדרעי עצמו, לכבוד הפינאלה הדרמטי. הפקה הוליוודית. כל אלה מתגמדים כשנחשף השיא האמיתי – סרט עם קטעי וידיאו וקולו של מרן.

צילום: יעקב כהן
צילום: יעקב כהן

גם הציניים שבעיתונאים החרדים דמעו חרישית ואני הצטמררתי מקנאה על כך שלי אין ולא תהיה חוויה קולקטיבית כזו. נזכרתי בקיץ ההוא, בגיל 13, שבו שלפתי את בהגאוואד גיטה המעוטר ביותר מספרייתו של אבי והחלטתי שאני מדלגת על הינדואיזם ומתחילה חיי נזירות כהארי קרישנה. צמחונית כבר הייתי והסיפורים לא היו זרים לי, כי אבי הכריח אותנו, כבר בגיל הגן, ללמוד ולקרוא על תרבויות ודתות שבהן עסק בלימודיו ובעבודתו. רציתי מאוד להפוך לזורואסטרית באותה תקופה, אבל הם לא חפצו במצטרפים חדשים אז עברתי מדף אל עבר אלים מקבלים יותר. הייתי נזירה ממש טובה במשך שבוע אופורי ולמרות תמיכתם האסטרטגית של הוריי, צדיקים היודעים נפש בהמתם המתלהבת וכבה מהר, חזרתי בשאלה והותרתי מאחוריי לעד את הצבע הכתום. לא היו סביבי שותפים למסורת, אנשים שבעצמם מאמצים סט חדש של חוקים או כאלו שנולדו לתוך מערכת ברורה של קודים.

בת הכלאיים הקרויה מדינת ישראל הוקמה על מחיקת מסורות העולים אליה, ובה בעת מצדיקה את קיומה בסיפור המסגרת של אותן מסורות. ניבים מכל קצוות העולם נמחקו, ילדים התביישו במנהגי הוריהם ודבר אחד מאגד את כולם יחד – גזענות לכווווווולם. כולם חוטאים בה, אך חלקנו נלחמים ומדכאים את המפלצת וחלקנו הופכים ליואב אליאסי או ליאיר גרבוז. כולנו שוכחים דבר אחד חשוב ומלכד, אם אתם לא גברים אשכנזים, סטרייטים וחילונים – לכולנו לא הכי כיף פה ואנחנו צריכים לשאוף לכך שהילדים שלנו יאוחדו בשנאה נגד ההולכים לאט והפונים לחובשי אוזניות ברחוב.