מתחת למשאית: כמה קשה להשתתף במצעד? הרבה יותר ממה שדמיינתם
עלויות גבוהות, סבסוד חלקי רק לליינים מסוימים, ביורוקרטיות חונקות והשנה - היערכות קצרה (מאוד) מעכשיו לעכשיו | המשאיות במצעד אולי נראות לנו כמו כיף טהור, אבל מאחוריהן מושקעת המון עבודה שלא תמיד שווה את זה. השנה למשל ירדה כמות המשאיות המשתתפות מכ-15 ל-6 בלבד. כל הסיבות בפנים
אחרי שבשנה שעברה אירועי הגאווה בוטלו, השנה חוזר המצעד – אבל לא בענק. למעשה די בקטן, בטח ביחס לשנים קודמות. הסיבה היא שהשנה היו ספקות רבים לגבי קיומו והוכרז רשמית שיערך זמן קצר לפני כן – בתחילת החודש. בניגוד לשנים קודמות בהן השתתפו בין 10-15 משאיות בממוצע, השנה יפעלו במצעד שיערך מחר (ו') רק שש.
הצמצום בכמות המשאיות אולי מבאס מבחינת הנראות, כי משאיות עושות שמח, אך מסייע כלכלית למפעילים שלהן. "הסכום שעל העירייה לשלם נשאר פלוס מינוס אותו סכום, הוא פשוט מחולק בין שש משאיות במקום עשר. מחירי המשאיות עלו לכולם", מספר לנו גורם המעורב בהפקת המצעד. המשאיות במצעד אמנם נראות לנו כמו דבר מובן מאליו, אך מדובר בהפקה מסובכת, מלאה בביורוקרטיה והמון כספים.
"נודע לנו על בניית המשאיות למצעד לפני כשבועיים אבל רק לפני שבוע אישרו לנו את הקונספט באופן רשמי. אפשר לומר שלקחנו עבודה של ארבעה חודשים וכינסנו אותה לתוך שבועיים", מספרת לואיז גרין, במאית ועורכת וידאו המפיקה השנה את המשאית של שגרירות בריטניה. יחד עם השותף שלה, המעצב עידו רמון, הם מפיקים ומעצבים משאיות למצעד זו השנה הרביעית. בנוסף, הם הצוות היחיד שבמכוון מעסיק בעיקר נשים לבנות ולהרים את המשאית. "השנה המיצג על המשאית שלנו עשוי מחומרים ממוחזרים. על פניו נשמע קליל כי אנחנו לא קונים את החומרים שמהם ניצור, אבל זה חתיכת פרויקט", מוסיף רמון. "בניית משאית עם מיצג עליה זאת חתיכת הפקה: עמידה בתקני הבטיחות, בניית שלד, מודלים, הבנייה עצמה. חייבים ניסיון בהפקה, בניית תפאורות ועיצוב".
אם נאמר הייתם רוצים להפיק משאית למצעד – כנראה שתצטרכו להיפרד מסכום שנע בין 30,000-100,000 ש"ח, אלא אם כן אתם ליין מסיבות גאה שנבחר בהגרלה השנתית של עיריית תל אביב. בכל שנה העירייה מקיימת הגרלה בין ליינים שונים בקהילה על מנת לבחור בצורה שוויונית רוטציית ליינים במצעדים. הליינים הנבחרים מקבלים מימון מהעירייה להפעלת המשאית. "כשהיה לי את הליין ADD החלטנו להפסיד כסף ביחד ולהרים משאית", צוחקת גרין. "אין הרבה ייצוג ללסביות ונשים במצעד הגאווה והיה חשוב לנו לתת קול נשי".
אלא שהביקורת על ההגרלה לא נעצרת כאן: "אם אתה חבר קהילה צעיר שרוצה להפיק משאית לא יסתכלו עלייך אפילו. משהו פישי שם ברמות", אומר לנו גיל (שם בדוי), שהפעיל משאית במימון חסות מסחרית עם הליין שלו בשנים קודמות לאחר שלא זכו בהגרלה. "ליינים רבים מקבלים הודעה על ההגרלה ביום שהיא קורית ואז הם לא יכולים להיות חלק. יש העדפה ברורה לליינים מסוימים, שעושים עבודה מעולה – אבל צאו קצת מהתחת של עצמכם".
אולי כבר הבנתם, ללא תמיכה עירונית צריכים לפנות לגורם מסחרי שיסייע. וגם אז נדרשת עבודה ביורוקרטית מתישה הכוללת אישורים מול המשטרה, חברות ביטוח ושלל כללי בטיחות מטעם מכבי האש ומשטרת ישראל. אם מותג מסוים מעוניין להפיק משאית למצעד הגאווה, הוא מחויב על ידי העירייה לחבור לליין או ארגון גאה. "הרבה יותר קל לעשות פאן עם ליינים מאשר עם ארגונים", אומר גיל. "לא הייתם רוצים לראות משאית מסחרית של המרכז הגאה? זה יכול להיות מדהים. העירייה לא מותירה לנו ברירה אלא למסחר את התחת שלנו בשביל הזכות לחגוג את מצעד הגאווה".
ליאל בומברג, מבעלי הליין PAG, הפעיל יחד עם שותפיו "משאית טכנו" במשך שלוש שנים יחד עם מלון הניקס שהסכימו לקחת חסות על המיצג האלטרנטיבי שלהם. השנה, אם תהיתם, הליין לא יפעיל משאית. "זה לא מובן מאליו שמותג בוחר לחבור אלינו שלוש שנים ברציפות", מסביר בומברג. "מסחור מצעד הגאווה הוא בעל שני צדדים. מצד אחד גם ככה הדיבור השנה על המצעד הוא שממסחרים אותנו יותר מדי, ולמה צריך להתחנן לכסף ממותגים בשביל לעשות משהו עבור הקהילה? מצד שני, אנחנו הגייז אוהבים להתלונן ואני מעדיף עולם שמתייחסים אלינו למשך חודש אחד מאשר עולם ללא יחס בכלל".
חלק מהמרואיינים אתם דיברנו לצורך הכתבה הסבו את תשומת ליבנו להתנהלות ה'ישראלית' של גורמים רבים המעורבים בהפקה, כאשר הם אינם מצליחים לשים את האצבע על גורם מסוים שתוקע את הדברים יותר מהשאר. "אני השנה לא מגיע למצעד, אני אעלה תמונה משנה קודמת על המשאית", אומר לנו עומר, שהיה מעורב בהפעלת ארבע משאיות במצעד בעבר. "אמרתי לשותפים שלי שייקחו מפיק מקצועי ומנוסה שיעשה את זה אחרת אני לא רוצה להיות מעורב. מדובר בגיהנום ביורוקרטי של גורמים שאינם קשורים אחד לשני וסותרים את עצמם. ברור שברגע שאתה על המשאית אתה שוכח מכל הכאוס והבלגן, אבל נגמרו לי הכוחות להיכנס למלחמה הזאת. יותר מדי דם, יזע ודמעות שפכתי על מצעד הגאווה". "זה מומנט מהמם עם כשלים טכניים", מוסיף בומברג. "מאוד חאפרי, מאוד ברגע האחרון, מאוד לא מנוהל ולא מאורגן".
למרות הקשיים שחוו מפעילי המשאיות בדרכם להרים במצעד, יש מי שיש לו דברים טובים לומר השנה. תדהר טויכר, יזם חיפאי גאה, מפיק ובעל עסקים חיפאים, מציין בשיחה אתנו כי "אני היחיד שהגיע מחוץ לתל אביב ונחת עם משאיות במימון פרטי. יחד עם הניסיון שלי בהפקת המצעד בחיפה ואירועים גאים, והרבה אמביציה, אני מרגיש שהצלחנו להרים את המשאיות על הצד הטוב ביותר. אבל מה לעשות, הכל קל יותר כשאתה בא עם כסף. הצלחנו להשיג מימון למשאיות שלנו והגענו לעבודה המשותפת עם עיריית תל אביב כמו לקוחות. היחס היה אחר והתהליך היה שונה. למרות החוויה החיובית שלנו, ראיתי אנשים מהצד חווים קשיים. ראיתי אנשים בוכים בחמש בבוקר כי הם לא הספיקו לסיים את המשאית או כי היו צריכים ברגע האחרון להוריד משהו קריטי מהמיצג שלהם מכיוון שהוא לא בתקנות. גם אני הייתי צריך לפרק ולהרכיב את המשאית שלי כמה שעות בודדות לפני המצעד כי היא הייתה גבוהה יותר בכמה ס"מ בודדים מהמותר".