מה הרג את מת'יו פרי: כל מה שצריך לדעת על קטמין ופחדתם לשאול

>> פורסם לראשונה במדור "משנה תודעה", אוגוסט 2021

דיסקליימר: השימוש בסמים בכלל ובקטמין בפרט אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בקטמין בשילוב אלכוהול וחומרים מדכאים עלול לגרום למוות. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

קטמין הוא אחד החומרים הפופולריים בסצינת הסמים התל אביבית (ומחוצה לה), אבל כמו הרבה סמים אחרים גם סביבו יש הרבה מיתוסים שגויים. השבוע נעבור על כמה מיתוסים נפוצים שיצא לי להיתקל בהם ודרכם נכיר קצת עובדות על החומר. הצטרפו אליי לרכיבה קצרה.

קטמין הוא חומר הרדמה לסוסים – נכון, אבל

קטמין הוא באמת חומר הרדמה, אבל לא רק לסוסים. הוא נמצא בשימוש רפואי נרחב מאוד לטיפול בכאבים אקוטיים במצבי חירום, טיפול בכאבים כרוניים וכמובן גם כחומר הרדמה כללי. הוא החומר היחיד שידוע לרפואה כיום שיכול לספק הרדמה מלאה כללית ובטוחה ללא צורך בחומרים נוספים, ולכן הוא אפילו נמצא ברשימת ה"חובה" של ארגון הבריאות העולמי למדינות מתפתחות.

קטמין הוא חומר מסוכן – נכון, אבל

גם לחצות את הכביש זה מסוכן, אבל אם אנחנו מכירים את הסיכונים שכרוכים בכך אנחנו יכולים למזער אותם ולעשות את זה בצורה בטוחה. לקטמין יש כמה סיכונים מידיים שחשוב להכיר – שילוב של קטמין עם חומרים מדכאים אחרים – אלכוהול, בנזודיאזפינים (זנקס, קלונקס וכו'), אופיאטים, וכו' – יכול לגרום לבחילות, התעלפויות ובמקרים מסוימים אפילו מוות. שילוב עם ממריצים מעמיס על הלב ויכול להיות מסוכן לאנשים עם בעיות לב.

המבנה המולקולרי של קטמין. עכשיו תנסו לשרטט אותו מבלי להסתכל. צילום: shutterstock

קטמין ממש פוגע בשליטה המוטורית כך ששימוש בקטמין בסביבה לא בטוחה יכול לגרום לפציעות. בגלל שהוא גם חומר מאלחש, אפשר בקלות לא לשים לב לפציעות מה שיכול לגרום להחמרה שלהן. עדיף גם לא להיכנס לאמבטיה על קטמין (ובטח שלא לים או לבריכה) כי אפשר בקלות לטבוע ולמות (לצערנו זה משהו שכבר קרה בעבר). כשמבינים את הסיכונים של החומר ואת הדרכים לצמצם אותם – קטמין עשוי להיות חומר בטוח יחסית לשימוש.

קטמין דופק את הגוף – נכון, אבל

הכל עניין של מינונים ותדירות. בשימוש כבד, לקטמין יכולות להיות השפעות קשות על הגוף – פגיעה אנושה בשלפוחית השתן ובכליות, ובמקרים קיצוניים גם פגיעה מוחית (ראו Olney's lesions). עם זאת, אלו הן השלכות של שימוש כבד מאוד בקטמין. בשימוש מזדמן של פעמים בודדות לא ידוע על שום נזק גופני כתוצאה משימוש בקטמין. כמו כן, עצם אקט ההסנפה פוגע בריריות האף. זה נכון במידות משתנות לגבי כל חומר מוסנף.

לבלוע דריפ של קטמין זה מסוכן – לא נכון

כשמסניפים אבקות, אחת מתופעת הלוואי היא "דריפ", הלא היא ירידה של אבקה שלא נספגה בריריות האף אל הלוע והגרון. מסתובב לו מיתוס בעיר שבליעה של הדריפ היא מסוכנת והיא זו שגורמת לבעיות בכליות ובשלפוחית השתן. זה כמובן שטויות, משום שלא משנה איך קטמין נצרך – בהסנפה, בבליעה, או בכל צורה אחרת – הוא מפורק בכבד ותוצאות הפירוק מופרשות בכליות, ועל כן יעבור דרכן בכל מקרה. אפשר לירוק את הדריפ כי הוא מגעיל, כי הוא יכול להגביר בחילות, וסתם לעשות לא נעים בבטן, כי הספיגה של קטמין דרך הבטן פחותה משמעותית, אבל אין שום סיכון בלבלוע אותו.

זומבים. האם הם על קטמין? לעולם לא נדע. צילום: shutterstock

קטמין הופך אנשים לזומבים – לא נכון

דבר נורא מוזר להאמין בו, אבל אני נשבע ששמעתי את זה יותר מפעם אחת. קטמין משתייך למשפחה של חומרים דיסאסוציאטיביים שכשמם הם, גורמים לחוויה של דיסאסוציאציה שמתבטאת בכל מיני צורות, הידועה שבהן היא תחושה של ניתוק של התודעה מהגוף ומהסביבה. כמו עם כל דבר, יש אנשים שייהנו מהמצב הזה מאוד ויש אנשים שיסבלו.

מצב התודעה הדיסאסוציאטיבי שונה מאוד ממצב התודעה הרגיל וגם ממצבי תודעה אחרים כגון שיכרות, סטלת וויד או טריפ פסיכדלי, וחוויית המציאות תחת השפעה של דיסאסוציאטיביים היא מאוד מוזרה ומשונה, לכן סביר שאנשים תחת השפעה יתנהגו בצורה מוזרה ומשונה. אבל אנשים תמיד מתנהגים מוזר על סמים, רבים מהם מתנהגים מוזר גם בלי סמים, ואין שום דבר שלילי או רע ספציפית באופן שבו אנשים על קטמין מתנהלים (זאת בניגוד לאנשים על אלכוהול למשל, שידוע כמעלה את שיעורי האלימות).

יש סוגים שונים של קטמין ממדינות שונות – לא נכון

סוחרים אוהבים למתג את הקטמין שלהם לפי המדינה בה הוא יוצר – הולנדי, הודי, צרפתי – כאילו שיש לזה איזושהי משמעות, אבל אין. כמו שאין הבדל בין האיבופרופן במיתוג של אדוויל לבין האיבופרופן במיתוג של איבופן, כך גם אין שום הבדל בין קטמין שמיוצר בהולנד לקטמין שמיוצר בהודו. זה היופי של תעשיית הרפואה – יש סטנדרטים מאוד נוקשים וברורים. ההבדל היחיד שיכול להיות הוא במינונים, אבל זה בכל מקרה רלוונטי רק לאמפולות ולא לאבקה. עם זאת, יש גם יוצא דופן – אסקטמין. לא ניכנס לכימיה אורגנית כדי להסביר את ההבדל בינו לבין קטמין "רגיל", אבל הוא באמת בעל השפעה מעט שונה. ספראבטו למשל, התרופה לטיפול בדיכאון באמצעות קטמין שנמצאת בסל הבריאות בישראל, היא אסקטמין.

פייר, התגעגעתם להודו. צילום: דריה קוגן

קטמין הוא חומר ממכר – נכון, אבל

המיתוס במקרה הזה הוא לא שקטמין הוא חומר ממכר, אלא שבכלל יש דבר כאלה "חומרים ממכרים". נכון, לחומרים מסוימים יש תכונות מסוימות שהופכת אותם לפחות או יותר ממכרים מחומרים אחרים, אבל מה שהופך חומר לממכר בפועל הוא לא החומר לבדו, אלא המפגש בין האדם הספציפי לחומר הספציפי.

התמכרות היא לא תכונה של חומר כזה או אחר, וגם עם חומרים שנחשבים מאוד ממכרים כמו הרואין ומת'אמפתמין, רוב האנשים לא יפתחו אליהם התמכרות סתם כך. כן, זה אומר שאין דבר כזה "נגעת – נסעת". ספרים שלמים נכתבו על התמכרות וקטונתי מלהבין ולהסביר לעומק את טבעה של התופעה, אבל מה שבטוח הוא שהתמכרות היא בראש ובראשונה תוצאה של מצוקה רגשית שלא מקבלת מענה. למי שרוצה להעמיק עוד בתפיסה מורכבת יותר של התמכרויות, שווה לעקוב אחר עבודתו של גאבור מאטה, רופא ומומחה להתמכרויות מקנדה.

על פי הגישה הזו, ההתמכרות מתחילה קודם כל במצבו הנפשי והרגשי של האדם. אדם עם מצוקה נפשית שלא מקבלת מענה טיפולי או קונסטרוקטיבי, כגון טראומה לא מטופלת, ינסה למצוא לה מענה בדרכים אחרות – זה יכול להיות דרך צריכה של סמים (חוקיים ולא חוקיים), פורנו, הימורים, סקס, משחקי מחשב, גלילה של הפייסבוק, או כל דרך יצירתית אחרת שאנשים מוצאים לאלחש את המצוקות הנפשיות שלהם. אז האם יש אנשים שמתמכרים לקטמין? בהחלט. אם אתם מזהים שיש לכם נטייה להתמכרויות, לא משנה מה מושא ההתמכרות, כנראה שיעשה לכם טוב לקחת את עצמכם לטיפול. התמכרות היא לא גזירה משמיים, היא תוצאה של מצוקה נפשית שניתן למצוא לה פתרונות מטיבים יותר ולשפר את איכות החיים.

לקטמין אין שום ערך מבחינת התפתחות אישית – לא נכון

זה מיתוס שרווח במיוחד בקרב צרכני פסיכדליה עילאיים ומתנשאים שרואים בקטמין חומר נחות ביחס לפסיכדלים הקלאסיים. עם זאת, משתמשים רבים בקטמין מדווחים על חוויות משמעותיות, יש שיגידו אפילו רוחניות, בעקבות שימוש בחומר, שגרמו לשינויים חיוביים ארוכי טווח בחייהם. בנוסף לכך, בשנים האחרונות נעשה מחקר רב על קטמין לטיפול בדיכאון עמיד. טיפול יחיד בקטמין נמצא יעיל במיוחד להפסקה של מחשבות אובדניות ולהקלה בתסמינים של דיכאון תוך שעות ספורות ממועד הטיפול, זאת ביחס לשבועות עד חודש עם נוגדי דיכאון קלאסיים כגון SSRI ו-SNRI. 

משום שמדובר בחומר חוקי שכבר נמצא בשימוש רפואי, כבר היום יש קליניקות חוקיות שבהן מטפלים באמצעות קטמין, גם כאן בארץ. ב-2020 קטמין אפילו הוכנס לסל התרופות בישראל כטיפול בדיכאון (שזו כנראה בעיקר תוצאה של לובי של חברות התרופות, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת, ואולי גם לכתב אחר).

כמה מילים על קיי הול

חוויית הקצה עם קטמין ידועה בתור הקיי הול – מצב שבו יש ניתוק מוחלט של התודעה מהגוף ומהסביבה הפיזית והתודעה משתגרת ליקום שכולו קטמין. אדם שנמצא בקיי הול נראה מבחוץ כישן או מחוסר הכרה, אבל התודעה שלו יכולה לעבור באותם רגעים חוויה מאוד אינטנסיבית ועשירה (ומאוד, מאוד שונה מכל דבר אחר). קיי הול בהפתעה יכול להיות חוויה ממש לא נעימה ואפילו מסוכנת, אבל בסטינג הנכון אין בכך שום סכנה, זו אפילו יכולה להיות חוויה מאוד עמוקה ומשמעותית. באופן משונה למדי, רופאים מרדימים לעתים קרובות שוכחים להזהיר את המטופלים שלהם מפני תופעת הלוואי המשונה אך משמעותית הזו. 

קטמין? סתם אבקת סוכר? אין לדעת. צילום: shutterstock

אם אתם צרכנים של קטמין, כדאי שתדעו:

• אפשר לצרוך קטמין בכל מיני דרכים, אבל הדרך היעילה והפשוטה ביותר היא בהסנפה.
• ההשפעה מגיעה לשיא תוך כרבע שעה מהצריכה ופגה תוך כשעה עד שעה וחצי. אם אתם לא מכירים היטב את החומר, התחילו ממינון נמוך ואל תנסו לחזק את ההשפעה לפני שחלפו 15 ל-20 דקות מהמנה הראשונית – זה בערך השלב שבו החומר יגיע לשיא ההשפעה שלו וכך תוכלו לקבל החלטה מושכלת ביחס לחוויה שלכם.
• בדומה למשני תודעה אחרים, הימנעו מדברים כמו נהיגה או פעילויות אחרות שבהן אתם עלולים לפגוע בעצמכם ובאחרים. קחו בחשבון את הפגיעה בשליטה המוטורית ועשו זאת בסביבה בטוחה שבה לא תוכלו למעוד או להיתקע בדברים. 
• שימו לב למינונים – באמפ קטן של קטמין יכול להרגיש כמו שוט או שניים של אלכוהול, אבל מינונים גבוהים ישלחו אתכם לכל מיני מחוזות משונים בתודעה שלכם ויפגעו משמעותית ביכולת שלכם לשלוט בתנועת הגוף שלכם. אם אתם במסיבה ומתכננים לרקוד, כנראה שלעשות שורה שמנה של קטמין זה לא רעיון טוב בכלל.
• הימנעו לחלוטין, אבל ממש, משילוב של קטמין עם – ג'י, אלכוהול, אופיאטים, בנזודיאזפינים (נוגדי חרדה כמו זנקס, וואליום וכו'). במקרה הטוב זה יכול לגרום לבחילות והקאות, במקרה הרע יכול גם לגרום למוות. באופן כללי, אל תשלבו בין החומרים הנ"ל אחד עם השני.
• משום שהחומר עלול להיות ממכר, שימו גבולות לצריכה שלכם. סשן קטמין פעם בחודש זו תדירות סבירה, וכמובן שכדאי גם לעשות הפסקות ארוכות יותר.

קצת בנימה אישית יותר – ראיתי אנשים עוברים חוויות מדהימות ומשנות חיים על קטמין, וגם ראיתי אנשים מתמכרים אליו ומגיעים למקומות ממש בעייתיים. כמו עם כל דבר, החומר עצמו הוא לא טוב ולא רע, הוא רק חומר. מה שהופך אותו למועיל או מזיק זה אופן השימוש שעושים בו. אין בכוונתי לעודד אף אחד לצרוך חומרים חוקיים או לא חוקיים, אבל אני בהחלט מעודד אנשים להסתמך על ידע מהימן ועובדות, לקבל החלטות בצורה עצמאית ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית כלפי עצמם וסביבתם. הנה כמה מקורות מידע שיסייעו לכם להעמיק את הידע שלכם: מידע בעברית על קטמין באתר של עמותת מרפ"א | קטמין באתר DrugScience | קטמין באתר PsychonautWiki