נוטשים את תל אביב ביחד: מה מסתתר מאחורי קבוצת הפייסבוק?

ארזו את המזוודות, מלאו את האגזים וקחו את הילדים והכלבים: עוברים לחולון. כמו רבים גם יריב מוהר, תושב העיר זה עשרים שנה, מצא את עצמו נדחק עם משפחתו ממרכז תל אביב לדרומה ועכשיו מחוצה לה. בניגוד לרובנו הוא החליט לעשות מעשה ולהקים "קבוצת נטישה", הרים קבוצת פייסבוק, כתב פוסט והדברים התחילו להתגלגל. "אנחנו מנסים לשרוד/ זה לא בכאילו ולא צחוק. מי שאין לו הורים עשירים, הון או נדל"ן ממש מנסה להאכיל את ילדיו ולשרוד פה. אנשים לא קולטים את זה. לפני חודש שקלתי חופשה בסיני – פתחתי את חשבון הבנק והבנתי שאני צריך לשקול אם אני יכול ללכת לנגב חומוס בחוץ", כתב מוהר.

"פתחתי קבוצת נטישה כי אין סיכוי לרכישה", אומר מוהר, "העניין הוא לשמור על הקהילות שלנו. הם מפוררים לנו את הקהילות. פעם רוטשילד והנחלה, למשל, היו כמו לרדת מהבית ולהיכנס לפיד – רק באופליין. לכל מקום שהלכת פגשת אנשים. אבל אנשים נעלמים ומתפזרים. המעמד היצירתי – אמנים, עיתונאים ועוד – נדחק החוצה מהעיר ויחד איתם נדחקת ההוויה שלה. מקומות של תרבות שוליים כמו האוגנדה או קפה שפירא נדחקים החוצה ואין חדשים. שאלתי את עצמי ׳מה קורה פה׳, אני לא מצליל לשרוד כלכלית, התרבות נעלמת. זאת תנועת מלקחיים. אבל יש מחסום נפשי לעבור את הקו המוניציפלי".

זאת הייתה השכונה שלנו. שדרות רוטשילד (צילום: אילן ספירא)

אמירותיו של מוהר מייצגות קולות רבים בעיר שמסריחה מייאוש ותבוסה נוכח עלויות המחיה. האם נטישה קהילתית מאורגנת היא התשובה? בשבועות האחרונים שמענו על גל ההתפטרויות השקטות. אפשר למצוא דמיון רב בין המהלך הכל כך זומרי הזה לתל אביבים שמוותרים וזולגים מהעיר החוצה בשקט. עזיבתם לא מורגשת באותו הרגע אבל יש לה השלכות לטווח הארוך. מוהר דווקא מקווה לפוליטזיציה של המהלך: "הייתי רוצה לראות את הכקבוצה שהקמתי כפלטפורמה להתארגנויות למעבר משותף, אבל גם כדי למנף את הכוח שיש לנו. המעמד היצירתי יודע להרים שכונות. רואים את זה גם במחקר. אולי כשהנטישה המאורגנת תגיע למאסה קריטית פרנסי העיר יתעוררו. לצאת לרחובות זה חלום נחמד, אבל זה לא קורה כי אנשים עוסקים בהישרדות. נטישה מאורגנת משתלבת עם הצורך האישי של כל אחד מאיתנו, אבל הופכת לפעולה קולקטיבית עם אמירה וכוח".

לא מזמן פרסמה העיריה את תוכנית הדיור החדשה של, עם דגש על "דיור בר השגה". מוהר סבור שמדובר ביח״צ בלבד: "מגורים ב-5,000 ש"ח במגדלים עם דמי תחזוקה של עוד 500 שקל? זה לא דיור בר השגה", הוא אומר. "גם היציאה מהעיר, יש לומר, היא פתרון קצר טווח. הפתרון הוא מדיניות דיור ממשלתית, רנט קונטרול, יותר דיור ציבורי אמיתי, לא חסרים מודלים שעובדים בעולם".

ג'נטריפיקטור בעל כורחו. יריב מוהר, מייסד קבוצת "נוטשים את תל אביב ביחד" (צילום: אוסף פרטי)

בישראל מעט מאוד ערים המהוות מרחב אורבני ראוי. בין שתיים לשלוש, תלוי את מי תשאלו. שאר המרחב עמוס בערי שינה מנומנמות. שאלתי את מוהר אם אין משהו פטרוני להחריד במחשבה שהשכונות החולוניות, הבת ימיות או הרמת גניות רק מחכות לתל אביבים שיזריקו בהן חיים. "זה לא עניין מעמדי", הוא מסביר, "כל אחד מאיתנו הופך לג׳נטריפיקטור בעל כורחו. אם הצעירים שנהרו לדרום תל אביב דחקו החוצה את הדור הישן, עכשיו דוחקים אותנו החוצה. כולנו נדחקים ברמה הארצית, ובין אם הנטישה תהיה מאורגנת או לא הדברים ממילא יקרו, אז למה לא לייצר קהילות אורגניות שייטיבו עם כולנו. זה לא צעד אלים. אם תהיה מאסה קריטית של אנשים שתעבור למקום בו הם יוכלו לעסוק פחות בהישרדות ברמה היומיומית, זה יפנה אותנו לפעולות מחאה חברתיות, אקטיביסיטיות ואפקטיביות. כרגע אנחנו משותקים".

>> קבוצת הפייסבוק "נוטשים את תל אביב ביחד" פתוחה למצטרפים חדשים. כל הפרטים כאן