נחיתת אניס: מי דוחק את הערק מתפריטי הברים?

עזבו אתכם ממחאת האתיופים, הכיבוש, או הבולען מרמת גן, יש כמה מאבקים חשובים קצת יותר שמתחוללים בתל אביב, למשל ״הדרת הערק״, כפי שמגדיר אותה אורי, שתיין מאוכזב ולמוד קרבות מדרום העיר, מיושבי בר הרוקוקו עד לסגירתו באחרונה. ״מה קרה לערק?״ הוא מתקומם, ״בוא היה סמל למשהו, ועכשיו מה? סמל למשהו אחר?״. כוונתו לאירוע משבוע שעבר אשר במהלכו קפץ לבדוק את קליפורניה, הבר החדש שבשוק לוינסקי וגילה לחרדתו שהערק האהוב נעדר מהתפריט. ״מקום חדש נפתח, אני רק רוצה לפרגן. מקום נחמד, שירות מעולה, וייב טוב, אבל אין ערק. שאלנו כמה פעמים אנשים שונים, אחד אמר שזה קשור לספקים, אחר אמר שאין בקטע עקרוני, מישהו שלישי אמר – יש אוזו, תנסו את האוזו!״.

אלעד (בולי) סולימן, בעלי בר קליפורניה, מסר: ״אין משהו מיוחד שעומד מאחורי זה. כל העיר מוכרת ערק ובא לנו משהו אחר וקול יותר. אוזו הוא מוצר איכותי יותר מערק, מרגישים את זה כבר בשלוק הראשון וגם ביום שאחרי״.

קליפורניה אינו המקרה היחיד. גם בנואיבה שבמתחם התדר הסמוך ובמסעדת קפה פופולר אפשר למצוא אך ורק מקבילות אניסיות דוגמת פסטיס, או אוזו. בנואיבה טוענים שמדובר בעניין טכני שקשור לספקים. ״הבר בנואיבה מצומצם, אנחנו עובדים עם ספק אלכוהול שהאניס היחיד שהוא מספק זה פסטיס ואנחנו מחזיקים אותו אצלנו". גם אבי ביטון מקפה פופולר אומר שאין כל אג׳נדה מאחורי העניין. ״אנו עמוסים באלכוהול וגם באניס", הוא אומר.

האם אכן מדובר בהחלטה תמימה, או שמא הערק – משקה מזרח תיכוני שזכה לאהדה בישראל על שום מחירו הנוח (יחסית) – מודר מהמקומות החדשים שנפתחים בעיר בגלל תדמיתו העממית משהו, שהפכה עם השנים גם למייצגת של סחיות פלורנטינאית וצעירים יוצאי צבא? אחרי הכל משמעות השם ״ערק״ בערבית היא ׳זיעה׳, ואם יש משהו שברים ומסעדות חרדים ממנו במיוחד הוא שנשים לב שהם מזיעים ממאמץ.