מה העירייה עושה עם התלונות על לכלוך?

ניקיון הוא אמנם לא הנושא הכי סקסי שיש, אבל די קריטי בעיר בה חיים תושבים שיודעים לדרוש – ולא מתביישים להשוות בין השירותים שהם מקבלים לערים גדולות אחרות בעולם. תל אביב-יפו מתמודדת עם שטח עצום (ביחס לישראל כמובן) המכיל תמהיל אוכלוסיות וצרכים מגוון, הבדלים גדולים בין שכונות המגורים השונות, כמות התושבים השנייה בגדולה בארץ, 40% מחזור פסולת ואמצעים טכנולוגיים חדשניים ומדויקים – לעיריית תל אביב-יפו לא חסרים אתגרים ולא חסרות לה גם תשובות טובות בכל הנוגע לניקיון בעיר. שאלנו ונענינו:

1. פחים

לא משנה עם איזה תושב תדברו בפלורנטין ובאיזו שעה – הדבר הראשון שישאל אתכם הוא 'למה לעזאזל אין פחים בשכונה?'. תעלומת הפחים הנעלמים מעסיקה את תושבי פלורנטין בלי הרף כפי שאפשר לראות למשל בקהילת הפייסבוק ״תושבי שכונת פלורנטין״. כששאלנו מה הכי חסר לתושבים בשכונה התשובה החוזרת ביותר הייתה ״פחים״.

כיוון שפלורנטין היא שכונה עם לא מעט בניינים ישנים שלא עברו חידוש, העירייה מתמודדת עם אתגר לא פשוט של חוסר בחדרי אשפה. בניסיון לענות לאתגר הזה הוצבו מיכלי אשפה ברחוב, אבל לעירייה ברור שהתשובה הזאת לא מספקת ושאשפה במרחב הציבורי משמשת מפגע בריאותי. לכן נבחנים בימים אלה פתרונות חדשניים בדמות מתקני אשפה עם מתקן דחיסה מובנה. במקביל מקפידה העירייה על ניקיון השכונה לאורך היום כולו, ולפיה אף תוגברו הניקיונות גם בשבתות. זאת מתוך הבנה שמצוקת הפחים מייצרת מקרי השלכת זבל על המדרכה (אה, ובחייאת לכו לפח, גם אם הוא קצת רחוק).

ניקיונות בעיר. צילום: עיריית ת"א-יפו

2. מי מוזנח, הדרום או הצפון?

התושבים טוענים לשנים של הזנחה בכל המקצים, כולל ניקיון, במיוחד בהשוואה לשכונות המרכז והצפון. העירייה מודעת לטענות והגבירה משמעותית את כמות המשאבים המושקעים בשכונות הללו. בדומה לפלורנטין, כל שכונות דרום ומזרח העיר מקבלות שירותי ניקיון 7 ימים בשבוע. במוקד 106 פלוס מדווחים על עליה בשביעות הרצון של התושבים מהטיפול בפניות הקשורות לניקיון. קשה לשנות תפיסה של שנים אבל באגף התברואה לא מתכוונים לעצור עד שזה יקרה. מה אתם יכולים לעשות? דווחו על מפגעים. לכולם מגיעה סביבה נקייה.

ניקיונות בעיר. צילום: עיריית ת"א-יפו

3. לא מושקעים מספיק תקציבים בניקיון

בתל אביב-יפו חיים כיום כ-460,000 תושבים ותושבות ועוד כמה עשרות אלפי זרים , תקציב הניקיון עומד על 650 מליון שקלים. אם מחלקים את זה פר תושב, זו נשמעת לנו כמו השקעה לא רעה. בנוסף לתקציבים, משקיעים באגף התברואה לא מעט מחשבה על ניהול התברואה של עיר בסדר הגודל של תל אביב-יפו. מנהל אגף התברואה וניהול פסולת בעירייה, עידן גביש, מסביר כי האגף מחולק לשישה חבלים ברחבי העיר ובכל אחד כמה תחנות האחראיות על ניקיון שטח ספציפי, ריקון פחים וניקיון שווקים, מתחמי עסקים, שירותים ציבוריים ועוד. מושם, לדבריו, דגש רב על כך שפינוי האשפה יבוצע אך ורק על ידי עובדי העירייה המחויבים יותר לעבודה, כך שהתושבים זוכים לפינוי אשפה ברמה הגבוהה ביותר. החמ״ל התפעולי של האגף עובד שבעה ימים בשבוע ומספק בין השאר מענה לקריאות התושבים.

משאית זבל בתל אביב (צילום: עיריית תל אביב-יפו)

4. למה לא ממחזרים?

כששאלנו אתכם מה מפריע לכם בנוגע לניקיון בעיר סוגיית המחזור עלתה בגדול. ״נכון לשנת 2020 היקף הפסולת השנתית שנמסרת בעיר היא כ-400 אלף טון – כמות עצומה הנובעת מהעירוב בין משקי בית פרטיים לעסקים ותיירות", הוסבר לנו. נכון להיום העירייה ממחזרת כ-40% מהפסולת כאשר חלקה מופרד במקור על ידי תושבים ועסקים (על ידי פחים ייעודיים בצבעים שונים, נ.מ.), ורובה ממוין וממוחזר בפארק המחזור חירייה. הפסולת המעורבת המגיעה לפארק המחזור מועברת חלקה להטמנה וחלקה למתקן RDF המייצר ממנה חומר בעירה (בעיקר מפסולת יבשה) למפעלים כך שהיא בעצם הופכת למשאב אנרגטי משמעותי כתחליף לשימוש בחשמל", אומר גביש. ״בנוסף, בכל רחבי העיר יש 7,000 פחים כתומים ו-7,000 פחים כחולים וכלל הפסולת מהם מגיעה לשני אתרים שונים שם היא עוברת מיון ומחזור. כל אלו הופכים את תל אביב-יפו למובילה ארצית בהיקפי מחזור הפסולת שלה, והאתגרים העומדים לפתחו של האגף הוא איך להפוך את המחזור לדרך חיים עבור התושבים, ואיך לצמצם את כמויות הפסולת העצומות היוצאות מהעיר כל שנה".

מתקן למחזור בקבוקים (צילום: Getty images)