ננו־לוויין תיכוני

לוויין תוצרת תלמידי תיכון ישראלי שוגר לחלל

צילום: SPACECIALIST
צילום: SPACECIALIST
5 באוגוסט 2014

ב־19 ביוני 2014 שוגר מבסיס החלל יסני (Yasny) שברוסיה לווין זעיר שפותח על ידי קבוצת תלמידי תיכון ישראלים, ושנועד להדגים את היכולת לקלוט אותות מצוקה של מטיילים המשתמשים במשדרי רדיו קטנים וזולים כדי לאפשר את חילוצם.

את הפרויקט יזמה ד"ר אנה הלר לפני כעשור, לאחר שחזרה מכנס בינלאומי בנושא ננו לוויינים בארצות הברית. כחלק מהפרויקט עמלו קרוב ל־200 תלמידי תיכון במשך כמה שנים על פיתוח הלוויין, ובחודשים שקדמו לשיגור עבדו כ־40 מהם כמעט ללא הפסקה כדי לעמוד ביעד השיגור. מדובר בשיגור השני בהיסטוריה של לוויין שנבנה על ידי תלמידי תיכון (הקדימו את הצוות הישראלי תלמידי תיכון מארצות הברית, אשר שיגרו – בסיוע סוכנות החלל האמריקאית נאס"א – את הלוויין הזעיר TJ3SAT בסוף 2013).

סרטון וידיאו ובו נראה דוכיפת 1 מוכנס לתוך המארז טרם העברתו לשיגור ברוסיה:

הננו לווין הישראלי שוקל רק 860 גר' ומידותיו 10 ס"מ – קובייה שצלעה 10 ס"מ – והוא קרוי על שם הציפור הלאומית של ישראל – דוכיפת. הלוויין הזעיר הורכב בחדר נקי שנבנה במיוחד, ובהשקעה ניכרת, עבור הפרויקט במרכז למדעים בהרצליה. לאחר השלמת בנייתו עבר הלוויין בדיקות מקיפות בתנאים המדמים תנאי חלל במתקנים של התעשייה האווירית, ובהמשך נשלח לרוסיה והורכב על הטיל המשגר.

דוכיפת 1 שוגר באמצעות טיל רוסי מדגם Dnepr עם קבוצה של 37 לוויינים אחרים (המספר הגדול ביותר של לוויינים ששוגרו בשיגור יחיד אי פעם) מ־17 מדינות שונות. תעשיית השיגורים לחלל איננה מושפעת, מתברר, מעימותים בינלאומיים, ועם דוכיפת 1 שוגרו לחלל לוויינים מסעודיה, מרוסיה, מאוקראינה, מארצות הברית, מיפן, מספרד וממדינות נוספות, וכן עם פרויקט איטלקי ייחודי, ראשון מסוגו, של לוויין שהכיל בתוכו שלושה לוויינים קטנים שנפרדו ממנו עם הגיעו לחלל.

בימים אלו כבר עובדים במרכז למדעים בהרצליה על הלוויין הבא – דוכיפת 2, שצפוי להיות גדול יותר מן הדגם הראשון ולשקול כפול ממנו. דוכיפת 2 מתוכנן להיות משוגר לחלל בינואר 2016 מברזיל כחלק מפרויקט של האיחוד האירופי, המכונה QB50, ובמסגרתו ישוגרו 50 ננו לוויינים לחלל בשיגור יחיד. הלוויינים נועדו לבצע מחקרים מדעיים שונים בתרמוספירה התחתונה (המתחילה בגובה 85 ק"מ מעל כדור הארץ) ונחשבת לאזור "מוזנח" באופן יחסי מבחינת המחקר עד היום, והם צפויים לשהות בחלל תקופה של כשלושה חודשים.

מידד פריינטא והלווין דוכיפת 1צילום: SPACECIALIST
מידד פריינטא והלווין דוכיפת 1
צילום: SPACECIALIST

בשיחה שקיימנו עם מידד פריינטא מחברת SPACECIALIST, מי ששימש כאחראי על הצד ההנדסי בפרויקט דוכיפת 1, נמסר לנו כי בימים אלו נעשה מאמץ לכלול את נושא בניית ננו לוויינים כבר בשלב חטיבת הביניים, כדי לעודד את החשיפה של הנוער לנושא. לדברי פריינטא, ישראל נמצאת בפיגור משמעותי אחרי חלק גדול ממדינות העולם בתחום הננו לוויינים האזרחיים. הננו לוויין האזרחי הראשון בעולם שוגר לפני כ־11 שנה ומאז שוגרו עוד רבים, ובעוד שבעולם אפשר למצוא מאות פרויקטים אקדמיים ואחרים לשיגור ננו לוויינים, בישראל מתחילים רק בשנים האחרונות להתעורר ולהכיר בחשיבותו של התחום.