ריאיון Time Out

"כשמתקשרים מ'מלחמת הכוכבים' את עונה". למה נעמי אקי בכתה בצילומים?

נעמי אקי כג'אנה ב"מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר"
נעמי אקי כג'אנה ב"מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר"

נעמי אקי, בסך הכל בת 28, שכבה במיטה כשהתבשרה שקיבלה את התפקיד ב"מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר". בריאיון היא מספרת מי משאיר אותה עם הרגליים על הקרקע

איפה היית כשגילית שקיבלת את התפקיד?
"במיטה. אני מתה על המיטה שלי. חוץ מזה, זה קרה בשבע בבוקר. זה היה תהליך אודישנים מזורז, הכל קרה ממש מהר: היה אודישן ראשון, ואז תקופת המתנה ארוכה שבה די שכחתי מזה. כמה זמן זה היה? משהו כמו חודשיים. מספיק כדי שאגיד אוקיי, לא הלך, צריך לעבור לדבר הבא. צילמתי באותו זמן סרט עצמאי, אז הייתי עסוקה. ואז הסוכן שלי התקשר ואמר 'ג'יי ג'יי (אברמס) אוהב את האודישן המצולם שלך, הוא רוצה לראות אותך שוב'. ומשיחת הטלפון הזאת ועד שקיבלתי את התפקיד עברו בערך שבועיים. זה קרה במהירות מטורפת. עשיתי את האודישן בלילה לפני כן, אז זו הייתה תפנית מהירה לגלות שקיבלתי את זה".

הודיעו לך בטלפון או במייל?
"אחד הסוכנים שלי התקשר אליי. אבא שלי היה איתי בבית, וחגגנו יחד. היה לי מזל שהיה לי שותף לסוד שידעתי שלא יספר לאף אחד, ואני שמרתי על זה בסוד ולא סיפרתי לאף אחד שאני מכירה במשך ארבעה חודשים. זה היה קסום. יכולתי (להבין) שהחיים שלי עומדים להשתנות, אבל זה היה נחמד כי זה קרה בשלבים קטנים, לא במהירות כזאת שאיבדתי את הראש".

נעמי אקי (צילום: Andy Parsons)
נעמי אקי (צילום: Andy Parsons)

אז בהתחלה פשוט שלחת אודישן מצולם לחלל האוויר?
"לחלל האוויר, כן – ואין לך מושג מה יש בתסריט, מה הסיפור של הדמות שלך, או כמה מקום יהיה לה בסרט. את פשוט נותנת בהם אמון… אבל כשמתקשרים מ'מלחמת הכוכבים', את עונה. את עושה כמיטב יכולתך".

הם שמו עלייך עין באחת מהופעותייך הקודמות? אולי ראו אותך ב"ליידי מקבת", למשל?
"אין לי מושג. בפעם הבאה שאראה את נינה (גולד, אחראית הליהוק, פ"ס) אולי אשאל אותה: 'איך מצאתם אותי?' (צוחקת). יכול להיות שראו אותי שם. הפרויקט הזה כל כך עצום שהם כנראה חיפשו את הדמות הזאת בכל העולם. היא יכולה להיות מכל מקום. זה לא עניין של כישרון – יש כל כך הרבה אנשים מוכשרים שניגשים לאודישנים. זה קשור לזמן הנכון, לחלל הנכון, לאנרגיה הנכונה. כנראה שלעבודתי הקודמת היה קשר לבחירה בי, אבל מי יודע?"

האם "ליידי מקבת" הרגיש כמו כרטיס ביקור עבורך?
"בהחלט. זה היה הפרויקט השני של פלורנס (פיו, פ"ס), והראשון שלי, ובהחלט היה לי רגע מחשמל כשקראתי את התסריט. זה היה מיוחד. ברגע שראיתי אותו הרגשתי שזה שונה ונכון. אני גאה בעבודה שעשינו בסרט הזה. עד היום כשאני נוסעת לארה"ב אנשים אומרים לי שהם ראו את זה. הייתי בת 23 או 24 כשצילמנו את זה, ואני כל כך שונה היום".

את טובה בשמירת סודות?
"אני לומדת. אני משתפרת. אף פעם לא הייתי טובה בזה, אבל ברגע שמחתימים אותי על הסכם שתיקה משפטי… החברים הטובים שלי היו צריכים להחתים אותי על הסכמי שתיקה כבר לפני שנים (צוחקת)".

תמיד היית לונדונית?
"תמיד גרתי פה, כן. אני ממזרח לונדון, מהאזור ליד אסקס. אני אוהבת אותה – זה הבית. לא משנה באיזה מקום יפהפה אני מבקרת בעולם, זה עדיין לא משתווה ליום מעונן בלונדון. זו הרגשה שקשורה לאנשים, למקום שבו המשפחה שלך נמצאת, ולנחמות של היומיום".

נעמי אקי כג'אנה ב"מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר"
נעמי אקי כג'אנה ב"מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר"

זה בטח משמעותי עבורך, להיות מודל חדש לחיקוי עבור ילדים.
"זה מאוד משמעותי, ואני מתייחסת לזה מאוד ברצינות. העבודה עצמה יכולה להיות מטופשת וכיפית ומציפה ברגעים מסוימים, אבל זה משהו שבאמת קרוב לליבי. האפשרות לראות את עצמך במדיה שאת צורכת משפיעה באופן הרבה יותר משמעותי ממה שנראה לנו. זה עדיין חדש, ויש לנו עוד דרך ארוכה. כרגע אני מתמקדת בעיקר בבחירת התפקידים הנכונים, ורוצה להיות חלק מהפרויקטים הנכונים שבאמת מצטיינים בכיוון הזה. המשמעות היא שיש לך סוג של אחריות כלפי העבודה שאת עושה: איך את רוצה לייצג את עצמך? את צריכה להיות בררנית, אבל נטולת אגו. ואת צריכה להיות ברורה לגבי הרצון שלך לגלם דמות תלת-ממדית. אנחנו כל כך רוצים שגיוון גזעי יהיה חלק חשוב מהתעשייה שלנו, שאפילו לא מדברים על זה".

בילית הרבה זמן על הסט עם ג'ון בויגה, שמגלם את פין בשלושת הסרטים האחרונים של מלחמת הכוכבים?
(צוחקת) "אני אוהבת את ג'ון! זה מוזר, כי הוא צעיר ממני, אבל הוא כמו אח גדול. הוא עובד בתעשייה הרבה יותר זמן ממני, ואני מרגישה מאוד מוגנת איתו".

היו לו עצות עבורך?
"הוא אמר 'תיהני מזה, וקחי מזה כל מה שאת יכולה. יש כל כך הרבה חוויות שיש לך הזכות לחוות ברגע שמקבלים אותך למשפחה כזאת, אז חבל לבזבז זמן על דאגות. זה ממש בזבוז של יום כיף או חוויה כיפית'. העולם סביבי משתנה, אבל אני עדיין נאי ממזרח לונדון. השורשים שלי עדיין חזקים, וכל עוד האנשים סביבי עוזרים לי להישאר עם שתי רגליים על הקרקע, אני יכולה פשוט ליהנות מזה".

נאי זה הכינוי שלך?
"כן, ובמשפחה קוראים לי נאי-נאי".

יש לך חברים שמוודאים שלא תתפסי מעצמך?
"כן, בהחלט. החברים והמשפחה שלי מאוד נחושים להשאיר אותי על קרקע מוצקה".

אז כל החברים שלך יקבלו לחג המולד דמויות אספנים מהסרט?
"(צוחקת) יש לי בובת ג'ון בחדר, באופן מוזר. זה חמוד כשזה מישהו אחר, אבל אני ממש לא רוצה לראות את עצמי על המדף. מה אם הבובה תתעורר באמצע הלילה ותעמוד ליד המיטה שלי?"

זה עלול להעביר מסר לא נכון לאנשים שבאים לבקר אותך, אם כל הבית מלא בפוסטרים ובובות שלך.
"כן, אם יש בובות ותמונות שלי בחדר שלי, אני חושבת שזה די מוזר. אולי אם זו דמות שלי שעשויה לגו".

אני בטוח שיהפכו אותך לדמות בערכת לגו.
"עם אפרו קטן עשוי מלגו? או מיי גוד, זה יהיה כל כך קול".

נעמי אקי (צילום: Andy Parsons)
נעמי אקי (צילום: Andy Parsons)

את משחקת את ג'אנה…
"כן. הרבה אנשים קוראים לה האנה בטעות. ואני כזה 'לא! האנה? זה שם נחמד אבל זה לא אותו הדבר'".

מה את יכולה לספר לנו עליה?
"הבגדים שלה מאפשרים לה לרכב על אורבק כי היא לובשת מכנסי רכיבה. לבגדים של כולם בסרט יש איזה לוק חבוט ומשופשף מהשטח. זו תקופה קשה, ואנשים צריכים לגלות תושיה. בפעם הראשונה שראיתי את עצמי במראה עם השיער והכל, אני לא יכולה… אולי זה היה דומה לדרך שבה אנשים מסתכלים על עצמם במראה ביום חתונתם. הייתי במן שמלת חתונה, אבל בכלל לא בשמלת חתונה".

זה בטח היה דומה לרגע שבו קיבלת את התפקיד.
"כן, כן. היו רגעים שבהם הרגשתי לגמרי נוכחת: כשקיבלתי את התפקיד, הייתי לגמרי בתוך הגוף שלי; כשראיתי את עצמי בבגדים של הדמות, הייתי לגמרי בתוך הגוף שלי; ביום הראשון של הצילומים, הייתי לגמרי בתוך הגוף שלי. ואז פשוט התחלתי לרחף, כי המוח שלי לא יכול היה להתמודד עם גודל הפרויקט".

ראית את כל התסריט?
"כן. שמים אותך בחדר ואת קוראת את כל התסריט על טאבלט, ומקבלת זמן לעבד את זה. לקח לי שעות לקרוא את זה, ניסיתי לרשום לעצמי הערות תוך כדי קריאה".

האם הייתה סצנה שנראה היה לך שתהיה מדהימה בצילומים, והאם זה היה כך גם במציאות?
"הייתה סצנה אחת כזאת. הדימויים כל כך חזקים בסרט הזה, שיכולתי לראות את זה בראש שלי. וכשצילמנו את זה, זה היה בדיוק כפי שדמיינתי – אבל אפילו יותר, כי הייתי חלק מזה. היו כמה רגעים מהממים ממש. היינו באולפנים בירדן, עם מסך ירוק. הלוואי שיכולתי לספר לך עוד".

זה נכון שקצת בכית ביום הראשון של הצילומים?
"אני בן אדם מאוד פתוח רגשית, אז קל לי מאוד לבכות. אבל זה היה ערבוב של כמה דברים: מעולם לא פגשתי כל כך הרבה אנשים באתר צילומים, רכבתי על סוס – שהופך לאורבק בסרט – והייתי במרכז של כל כך הרבה תשומת לב. כשחקנית את מבלה הרבה זמן בתוך הראש שלך, ולבד, אז כשאת פתאום צריכה להראות לכולם את החומר שעבדת עליו, הרבה לחץ משתחרר. לפעמים את צריכה לקחת רגע, לבכות קצת – דמעות שמחות, דמעות של לחץ, לא משנה – ואז לחזור לעבודה".

התאמנת הרבה?
"כן, היו הרבה אימוני סיבולת בפיינווד. אני אוהבת אמנויות לחימה, אני הולכת למכון כושר ויוצאת לריצות, אבל (האימונים האלה) היו עלייה של כמה דרגות".

תמיד רצית להיות שחקנית?
"כן, הייתי מאוד עקשנית לגבי זה. החלטתי שאני רוצה להיות שחקנית באופן רשמי ורציני כשהייתי בת 11. הייתי מאוד אינטנסיבית ורצינית. במשך שנים הייתי שקועה בהיבטים שונים של העבודה: ביימתי הצגות תיאטרון, הייתי מנטורית של ילדים בתיאטרון, יצרתי הצגות משלי, וכמובן גם שיחקתי בקולנוע. כרגע יש הרגשה של מסלול מהיר, וכרגע אף אחד עוד לא יודע מי אני: זה נראה כאילו שבאתי משום מקום, אבל נדרשו לי 15 שנה של עבודה כדי להגיע לרגע הזה".

איזה חלק היה ללונדון בעבודה שלך?
"הגישה לתיאטרון בעיר היא פריבילגיה עצומה, וגם הגישה לגלריות ומוזיאונים. הייתי הולכת הרבה למוזיאון טייט מודרן כשהייתי צעירה יותר, כי זה בחינם".

מה עוד את אוהבת?
"אני אוהבת לסרוג. אלוהים, אני נשמעת כמו סבתא (צוחקת). אמא שלי לימדה אותי לסרוג כשהייתי צעירה, ואני מאוד אוהבת לסרוג כדי להירגע. אני גם ממש נהנית מאמנויות לחימה, ואני אוהבת לצפות בסרטים, לדבר עליהם ולנתח אותם".

יש סרט מסדרת "מלחמת הכוכבים" שאת אוהבת במיוחד?
"'האימפריה מכה שנית' (נושמת בכבדות, כמו דארת' ויידר). 'אני אבא שלך', הייתי עושה את הקול הזה בגן השעשועים. כשקיבלתי את התפקיד ראיתי את הסרט הזה שוב עם חברה. הוא שובר כל כך הרבה מוסכמות, יחסית לתקופה שבה הוא נעשה: מהליהוק של בילי די וויליאמס )השחקן השחור הראשון שלוהק לתפקיד מרכזי בסדרת הסרטים( ועד לנסיכה ליאה, אישה שמנהיגה מהפכה. זה סרט שבאמת הקדים את זמנו".

מה השאיפות שלך להמשך?
"מה שאני באמת רוצה זה להגיע למקום שבו אין בפניי מחסומים. עדיין קשה להיכנס בדלתות מסוימות, ואני רק רוצה לשבור את הדלתות האלה. אני רוצה למצוא את הקול שלי בתעשייה הזאת".