אין מספיק נשים בג'אז? אז יש לנו פסטיבל מיוחד והמלצות חמות

מוזיקאיות נעלמות הבמה. צילום: Shutterstock
מוזיקאיות נעלמות הבמה. צילום: Shutterstock

לכבוד פסטיבל הג'אז הנשי הראשון בישראל ביקשנו מיותם זיו, עורך ומגיש התכנית ״ג׳אז ישראלי״, לסמן לנו כמה מהאומניות המבטיחות ביותר לשים עליהן עין, שבתקווה ישנו את מאזן הכוחות. כן, די נמאס לנו מעוד פסטיבל ג'אז עם שישים גברים על כל מוזיקאית אחת

מיום היוסדה ועד לימינו אלה, סצינת הג'אז בעולם מאופיינת בנוכחת דלה של נשים – וגם אם הן שם, רובן זמרות ולא אינסטרומנטליות. בעשור האחרון חלו שינויים בתחום ברחבי העולם כאשר המודעות גדלה, ויחד איתה נוכחות של נשים שאינן זמרות גדלה והולכת. למרות זאת, יש הרבה פחות נשים אינסטרומנטליסטיות ועוד פחות מכך, אינסטרומנטליסטיות מובילות הרכבים.

השליטה הגברית באה לידי ביטוי, בין היתר, כאשר כמעט כל המנהלים האומנותיים של פסטיבלי הג'אז החשובים הינם גברים, כמו גם מנהלי הלייבלים הגדולים והחשובים. לצערי זהו גם המצב במוסדות החשובים בהם מכשירים מוזיקאי ג'אז ברחבי העולם, נושא שיש לו השפעה ישירה על כמות המוזיקאיות. כתוצאה מכך, בפסטיבלי הג'אז ברחבי העולם הופיעו מעט נשים ומקומן של הג'זיסטיות נפקד גם מהפרסים החשובים בתעשיית המוזיקה העולמית דוגמת הגראמי האמריקאי ודומיו.

תנועת "מי-טו", שהוציאה החוצה מקרים של הטרדה מינית בסצינת הג'אז העולמית, תרמה לשינוי במודעות לייצוג נשים בפסטיבלים ובמוסדות החשובים ללימודי ג'אז בארה"ב ובאירופה. אחת מהמוזיקאיות שהובילו ועדיין מובילות את המאבק לייצוג נשי בג'אז העולמי היא המוזיקאית האמריקאית הוותיקה והמרשימה טרי לין קרינגטון. לפני שנתיים נפל דבר בסצינת הג'אז האמריקאית, כאשר קרינגטון הקימה בבית הספר למוזיקה בברקלי, בו היא מלמדת, מכון חדש. היא קראה לו "המכון לג'אז וצדק מגדרי" – (Berklee Institute of Jazz and Gender Justice).

מבחינת כל הנתונים המשמעותיים הקשורים לנשים בג'אז ולייצוגן, המצב בישראל בכי רע והמגמות בתחום בעולם עדיין לא הגיעו אלינו. המצב כאן דומה למה שהיה בעולם לפני עשור. כך לדוגמא, באפריל 2021 אחרי תקופת היובש של הקורונה, פסטיבל הג'אז באילת חידש את פעילותו כאשר היחס בין גברים לנשים היה 60 מול אחת.

על רקע הדברים הללו, יוצא לדרך פסטיבל הג'אז הנשי הראשון בישראל, "קווינטה", בניהולה האומנותי של המוזיקאית חן לוי ב"צוללת הצהובה" בירושלים. כמי שנטועה עמוק בסצינת הג'אז הישראלית, לוי, מוזיקאית פעילה ומורה ב"רימון", יצרה בפסטיבל חיבורים מוזיקאליים ייחודיים ומסקרנים. ההופעות יהיו בהובלת ג'זיסטיות המקומיות, כאשר לא מעט מוזיקאים גברים מצטרפים להרכבים בהובלתן. למען הסר ספק, כולן מוזיקאיות מהשורה הראשונה שלא נבחרו לנגן בפסטיבל בגלל המגדר שלהן.

ענת פורט. צילום: פטר ויט
ענת פורט. צילום: פטר ויט

החיבור המסקרן ביותר של לוי בפסטיבל הוא הדואט של הפסנתרנית הבינלאומית ענת פורט, מהישראליות הבולטות בסצינת הג'אז העולמית עם הצ'לנית בעלת הצליל הייחודי מאיו שבירו שמופיעה כבר כמה שנים עם דודו טסה והופיע בשנה שעברה עם פסנתרן ישראלי נוסף שמככב בסצינה העולמית, שי מאסטרו. השתיים לא הופיעו יחד מעולם. העושר המוזיקאלי ויכולות האלתור של פורט לצד הצליל הייחודי של שבירו עם ניחוחות מאזרבייג'ן, טורקיה ואירן מבטיחים הופעה בלתי נשכחת. אם כי, אני מהמר שהצמד הזה עוד יופיע ברחבי הארץ.

שבירו תנגן גם בהרכב שמובילה נגנית המפוחית הצעירה והמוכשרת אריאל בארט, שמבטיח הנאה לכל מי שיגיע. בארט הספיקה למרות גילה הצעיר לנגן עם שלמה גרוניך, מיקי גביראלוב, דוד ד׳אור, להקת אטרף, אחינועם ניני ואפילו כסולנית עם "תזמורת ירושלים מזרח ומערב". בהרכב שמובילה בארט ינגנו הבסיסט הנהדר דוד מיכאלי, אחד העסוקים בארץ, המתופף עמיר בר עקיבא והפסנתרן סתיו גולדברג.

דואט מסקרן נוסף שנולד במיוחד לפסטיבל הוא החיבור המבטיח בין החלילנית הבינלאומית הווירטואוזית הדר נויברג לפסנתרנית המשובחת קטיה טובול, מעמודי הטווח של סצינת הג'אז בארץ. השתיים ינגנו יצירות של אחת הנשים המרשימות בהיסטוריה של הג'אז האמריקאי, אליס קולטריין שניגנה בפסנתר ובנבל. קולטריין, שנפטרה ב 2007, הייתה אישה ומוזיקאית פורצת דרך. היא הובילה הרכבים מסוף שנות ה-60 ועד יומה האחרון והייתה כמעט היחידה ששילבה נבל בג'אז.

בנוסף, מומלץ מאוד להאזין למלחינה ונגנית הגיטרה המוכשרת ענבר פרידמן שלבקשתה של המנהלת האומנותית, הלחינה שירים שכתבה ותבצע אותם לראשונה. פרידמן עברה לארה"ב ב-1999 והופיעה במועדונים החשובים בניו-יורק בהרכבים שונים. בין היתר היא ניגנה עם: בילי קובהאם, סטיב קרדנס ארון גולדברג והרי וויטאקר. ב -2013 הובילה אלבום רביעייה נהדר, Time Quartet Project, שזכה להצלחה באירופה. הווקאליסטית הנפלאה ורד דקל, תשיר ולצידה יופיעו בין היתר, המתופף דוד סירקיס ואלי בנקוט הוותיק שינגן באיווי (כלי נשיפה חשמלי).

ענבר פרידמן. צילום: יואל לוי
ענבר פרידמן. צילום: יואל לוי

מוזיקאית צעירה נוספת שלא כדאי להחמיץ היא המלחינה והפסנתרנית המצליחה סתיו אחאי. אחאי שניגנה בעבר עם ההרכב "ג'ין בורדו", יוצרת מוסיקה מקורית עם השפעות קלאסיות, אפריקאית, רוק ופופ. ההרכב של אחאי הכולל את דניאל הרלב על הבס ושחר חזיזה על התופים, יופיעו עם עיבודים חדשים לשירי פופ שנכתבו על ידי נשים.

לחובבי ההרכבים הגדולים בג'ז, מספק הפסטיבל הזדמנות נהדרת לראות את הביג בנד שמובילים הווקליסטית הייחודית מיטל ולדמן והפסנתרן ניצן קולקו, עם עיבודים של ניצן קולקו שינגן בפסנתר. לשניים יצטרפו עוד 11 מוזיקאים כולל נגנית הקלרינט הצעירה והמוכשרת הילאי גוברין, שהוציא לאחרונה אלבום דואט עם קולקו.

מופע המחווה של חן לוי לשיריה של שושנה דמארי, מאפשר גם לאלו שאינם חובבי ג'אז להגיע לפסטיבל ולהנות מעיבודי ג'אז חדשים ועמוקים מבחינה מוזיקאלית לשיריה של דמארי. עם לוי יופיעו ניר קליינר בתופים, דניאל הרלב על הבס ואוראל אושרת בפסנתר.

כדי שנראה עוד נשים בקדמת הבמה בסצינת הג'אז שלנו, המדינה חייבת לקחת אחריות. כבר היום, על-פי חוק בספרד, שבדיה ובמדינות נוספות פסטיבלי מוזיקה שאין בהם ייצוג נשי הולם, לא זוכים לתקציבים מהמדינה. פסטיבל אילת, כמו גם מרבית אירועי התרבות הבולטים בארץ מתקיימים בזכות מימון ציבורי.

יותם זיו עורך ומגיש ״ג׳אז ישראלי״ ברדיו הבינתחומי באוניברסיטת רייכמן
פסטיבל הג'אז הנשי הראשון בישראל, "קווינטה וומן", יתקיים החל מה-24 ועד ה-26 במאי בצוללת הצהובה. לפרטים נוספים וכרטיסים