המחאה חוזרת: 10 הסדרות הכי טובות שיגרמו לכם לצאת אל הרחוב

הרוחות סוערות, אנשים יוצאים לרחובות ובצדק – צריך לשמור על רוח המחאה, נגד הממסד המדיני שמאיים בהפיכה לדיקטטורה באמצעות חוקים המרכזים את כל הכוח בשלטון. נכון שלרוב הצצה קטנה בחדשות מספיקה כדי להתעצבן ולצאת לרחובות, ואולי זה מרגיש שיש קצת מחסור בטלוויזיה ביקורתית בסדרות הישראליות שרצות היום, אבל לא חסרות לנו סדרות שמבקרות את הממסד המדיני, את החברה ואפילו את צה"ל. כן כן, ברשימה הזאת יש גם נציגות ישראלית.

אוז (1997)

הסדרה שהמציאה את סדרות בית הכלא, את הפרקים באורך שישים דקות, בקיצור – את הדרמה הטלוויזיונית המודרנית. הסדרה שנוצרה על ידי טום פונטנה מספרת את סיפורם של קבוצת אסירים בכלא באבטחה מרבית, היא הייתה מהפכנית בזמנה ועדיין מצליחה לעורר תהיות בנוגע למערכת הענישה האמריקאית. מעבר לעובדה שמדובר בסדרה מצוינת, תוכלו למצוא שם גם פרצופים מוכרים כמו ג'יי.קיי סימונס, אל אל קול ג'יי, ארת'ה קיט ועוד. 

אטלנטה (2016)

מאז שהופיע ב"קומיוניטי" דונלד גלובר היה עסוק בלפתח את קריירת המוזיקה שלו תחת שם הבמה "צ'יילדיש גמבינו". בשנת 2016 הוא הביא לעולם את הדרמה הקומית שלו, "אטלנטה" שמציגה איך זה להיות אדם שחור בארה"ב. הסדרה מכסה את הכל, בין אם מדובר בתקריות ירי, באופן שבו אפרו-אמריקאים נעצרים או בנסיון להצליח בתחום המוזיקה שיש בו גם ככה המון מתחרים – אבל לעיתים קרובות יותר מעדיפה ללכת עמוק לתוך סוריאליזם שגורם ל"טווין פיקס" להיראות הגיוני. דונלד גלובר כתב, ביים ומככב בסדרה ועושה תפקיד נהדר לצד קאסט מוכשר של שחקנים הכוללים את זאזי ביטס ("דדפול 2", "ג'וקר"), בריאן טיירי הנרי ("ג'וקר", "רכבת הקליע") ולקית' סטנפילד ("רצח כתוב היטב", "יהלום לא מלוטש", "תברח") ועוד המון שחקנים טובים ומוצלחים, עם תפקידי אורח מופרעים כמו זה של ליאם ניסן. הסדרה שוחטת את החברה האמריקאית על כל מעמדותיה – לבנים, שחורים, כולם, ובעונה 3 אפילו יוצאת לאירופה בשביל לעשות מעשה מבורך ולקטול צרפתים. והתוצאה: סדרה חריפה בטעם חמוץ מתוק שחייבים לראות. 

כן, אדוני השר (1980)

לא להיבהל, זו רק סדרה ישנה. אל תתנו לשנת היציאה שלה לתעתע בכם. מדובר בקומדיה סאטירית שנונה על ההתנהלות הממשלתית בבריטניה. היא עוקבת אחר ג'יימס האקר, השר לעניינים מנהליים (תפקיד בדיוני) שנאלץ להתמודד עם גחמותיהם של הכפופים לו. הקונפליקטים השונים נובעים כמעט תמיד מתוך המניעים האנוכיים של כל חברי הכנסת (אוי סליחה, התכוונתי של הדמויות) ושל מזכירו הקבוע, סר המפרי אפלבי, שתמיד מצליח לטייח את כשלונותיו. הסדרה עצמה הפכה לאחת הסדרות הבריטיות האהובות והמשיכה לסדרת בת בשם "כן, אדוני ראש הממשלה" ואף חזרה לעונה נוספת בשנת 2013. למרות המרחק, בטוח תמצאו בה הרבה דברים שלא התיישנו בכלל.

ויפ (2012)

הקומדיה הסאטירית שיצר ארמנדו ינוצ'י עבור HBO היא אחת הסדרות הפוליטיות שחייבים לראות. לא רק כי היא מבקרת את הפוליטיקה האמריקאית, אלא גם כי היא מבקרת את אורח החיים הפוליטי, את ההחלטות שפוליטיקאים צריכים לקבל ואת העובדה שמדובר באנשים נוראיים ומרוכזים בעצמם, שמנסים לשרוד את שגרת היומיום בוושינגטון. בסדרה מככבת ג'וליה לואי-דרייפוס בתפקיד הכי טוב שלה מאז אתם יודעים מה, וכוללת הופעות אורח מפתיעות כמו יו לורי. הסדרה עצמה גרפה 17 פרסי אמי והייתה הצלחה ענקית שקשה לפספס, אבל אם יצא ופספסתם, עכשיו זה הזמן להשלים.

מראה שחורה (2011)

הסדרה שמטלטלת את העולם כבר למעלה מעשור (לא ייאמן) עוסקת בהשלכות של התפתחות הטכנולוגיה על עתיד האנושות וערכיה. זו גם אחת מהיצירות המורכבות ברשימה. את הסדרה יצר צ'ארלי ברוקר, אבל כל פרק מבוים על ידי במאי אחר וקאסט חדש לחלוטין, ומהווה מעין סרט נפרד שמתמקד בבעיות שונות. הסדרה נפתחת בבום ענק עם הפרק הראשון שבו טרוריסט עם מניעים אמנותיים דורש מראש הממשלה לשכב עם חזיר ולשדר את המעשה בשידור חי, וממשיכה למימדים הזויים אפילו יותר עם פרק של אפוקליפסת זומבים שמצלמים את כל מה שמסביבם. למרות שהיא איבדה קצת מהעוקץ שלה בעונות האחרונות הביקורת בה עדיין בועטת, ולמרות שהסדרה היא ברמת העיקרון עתידנית (מז'אנר "חמש דקות לתוך העתיד") הנושאים בהם היא עוסקת מלווים אותנו כבר לא מעט שנים. 

סיפורה של שפחה (2017)

כנראה הסדרה שהכי תואמת את רוח המחאה, ורבות וטובות כבר החלו להשתמש בדימויים מתוכה (בעיקר המדים האיקוניים של השפחות) בשלב יחסית מוקדם בגל הנוכחי. הסדרה, שמבוססת על הספר "מעשה השפחה" של מרגרט אטווד (שאפילו התייחסה בטוויטר שלה לאחרונה למחאה הישראלית), מספרת על עולם עתידני קודר בתוך שטחי ארה"ב לשעבר, כששלטון נוצרי טוטליטרי חולל הפיכה בממשל האמריקאי והקים את רפובליקת גלעד הנוצרית-פונדמנטליסטית. צעירה שנחטפה (אליזבת מוס) נאלצת להפוך לשפחה ומשמשת גם כפילגש עבור אחד ממפקדי הרפובליקה למטרות רבייה. מטרתה: לחזור למשפחתה בעולם החופשי. הסדרה הייתה הצלחה אדירה גם לפני שהממשלה החליטה לעלות עם די-9 על בית המשפט, אבל היום היא מרגישה רלוונטית מתמיד.

הבנים (2019)

"הבנים" היא לא רק דוגמה ומופת לסדרות גיבורי-על, אלא גם סדרה שמותחת ביקורת חריפה על החברה האמריקאית, על עידן הרשתות החברתיות וגם על הפוליטיקה האמריקאית עצמה. הסדרה עוקבת אחרי יואי, צעיר שעובד בחנות אלקטרוניקה ומאבד את בת זוגו מול עיניו, כשגיבור על בשם איי-טריין פשוט עובר דרכה ולא מותיר זכר לגופה מלבד הידיים התלושות, שעדיין אוחזות בידיו של יואי. יואי מצטרף לארגון מחתרתי שמטרתו להילחם בגיבורי על ולחשוף את השחיתות שלהם, וכמה שהם מושחתים. בתפקיד הנבל, אנתוני סטאר שמגלם את הומלנדר, מין סופרמן שאיבד שליטה ויעשה הכל בשביל שיאהבו אותו, ותחתיו אוסף של גיבורי על שיעשו כל מה שרק יבקש מהם. הסדרה נשארת רלוונטית ואירועי הבחירות בארה"ב אף השפיעו על הנושאים בהם עסקו בעונה השלישית. לא מדובר רק בסדרת גיבורי על מצוינת מכל הבחינות, אלא בסדרה משולחת רסן עם אמירה חדה וחריפה, שלא מהססת לזעזע כדי להעביר את המסר. 

סאות' פארק (1997)

הפרנצ'ייז שאין לו סוף התחיל אי שם בשלהי שנות התשעים ונוצר על ידי מאט סטון וטריי פארקר, שהביאו לאוויר העולם את סטן, קני, קייל וקארטמן, ילדים בכיתה ג'-ד' בבית הספר היסודי בסאות' פארק. עברנו הרבה עם הילדים האלה, בין אם מדובר בסאגת משחקי הכס שלהם, ובין אם מדובר בקניבליזם, סדאם חוסיין ואפילו השטן בכבודו ובעצמו (שכידוע, מנהל מערכת יחסים אינטימית עם סדאם חוסיין). צמד היוצרים המטורף אף פעם לא ניסה להיות פוליטיקלי קורקט, מה שבא לידי ביטוי גם בדמות של PC Principal, מנהל בית הספר החדש שהצטרף לסדרה לפני כמה עונות. אם אתם לא רוצים להשלים 26 עונות (כולל עונת ספיישלים) אתם לא חייבים, אבל אתם תפספסו רגעים אייקונים שהפכו את סאות' פארק למה שהיא היום.

מי זו אמריקה? (2018)

סשה ברון כהן הוא אמן תחפושות שעושה לא פעם שימוש בכשרון המשחק שלו כדי לחשוף את הפנים האמיתיות של החברה האמריקאית. זה בדיוק מה שהוא עושה בסדרה "מי זו אמריקה" במהלכה התחפש לדמויות שונות (ביניהן מליארדר איטלקי, סוכן מוסד לשעבר ועיתונאי ימני המאמין בתיאוריות קונספירציה) כדי לחשוף צדדים לא מחמיאים בחברה ובפוליטיקה האמריקאית. ברגעי השיא של התוכנית הוא גורם לנציג רפובליקני בבית הנבחרים של ג'ורג'יה לתקוף עם ישבנו בובת אימונים שלובשת חיג'אב, לשופט מאלבמה להזדהות בתור פדופיל עם "מכשיר לזיהוי פדופילים" ולמייסד של Genius להעמיד פנים שהוא מאכיל ילדים באפריקה. בדומה לאפקט שגרם "בוראט 2" כמה שנים אחר כך, גם ב-2018 סשה ברון כהן השתמש בקולנוע אקטיביסטי כדי לזעזע ולנער את החברה האמריקאית ואת הכיוון שאליו היא הולכת בעת עידן טראמפ.

מ.ק 22 (2004)

הנציגה ישראלית לרוח הסרבנות: סדרת האנימציה מ.ק 22 נוצרה על ידי ירון ניסקי, דורון צור, אוהד אלימלך ואסף הראל, והיא מספרת על צמד אפסנאים בבסיס בדיוני בו שמור נשק יום הדין. ירון ניסקי ודורון צור שירתו באפסנאות והמאורעות בסדרה הושפעו באופן ישיר מאופי השירות של השניים. הסדרה, שמותחת ביקורת על צה"ל בפרט ועל החברה הישראלית בכלל, זכתה לשבחים רבים ועד היום כולם מכירים את השאלה הנצחית: קבע או כלא? וכן, יש תשובה לא נכונה.