שום דבר לא יהיה כמו לפני השבר הנורא של 7.10. אבל יש גם תקווה

>> אמיר קולבן הוא המייסד והכוריאוגרף של להקת המחול המוערכת קולבן דאנס, ויחדיו הם יעלו בבכורה יצירה חדשה, "סוף סוף", שתוצג בשורה של פרמיירות במהלך חודש יולי הקרוב ברחבי הארץ (החל מ-20.7), כולל פסטיבל כרמיאל וטרום בכורה בעין השופט. מדובר ביצירה על סופים – ועל ההתחלות שנולדות מהם – והיא מפגישה בין החרדה מפני הסוף, החשש שאין מנוס ממנו, לבין התקווה לסוף אחר, שסוף סוף יגיע. פרטים, תאריכים וכרטיסים כאן

>> יוצרות הסדרה "אל עצמי" מסבירות איך מעבדים ספר בן 50 לשנת 2025
>> במדינת ישראל הפז"ם דופק מהרגע שהבנים יוצאים מהרחם // טור אישי

לאחר חצי שנה קשה של עבודה סוף סוף עולה בבכורה יצירתי החדשה "סוף סוף".  היא נולדה מתוך ענן כבד של אי וודאות שמלווה אותי ורובץ עלי מאז 7.10.23, ומתוך הצורך הדחוף שלי לתת ביטוי אמנותי לתקופה הקשה והמורכבת שאנו עוברים כחברה – וגם לתקופה הקשה האישית שלי. בתוך כל זה אני חי חיים  שיש בהם הכאה על חטא: חטא האופטימיות הבלתי נלאית שמאפשר לי לקוות ולראות גם את האור בקצה המנהרה. כן, המנהרה.

המבנה הייחודי של היצירה מבוסס על רעיון שמלווה אותי כל הזמן – סופים מרובים.
כל יום מביא אתו סופים רבים. וכמספר הסופים – התחלות חדשות. חלקם הם סופים של פרידה כואבת וחלקם הם בבחינת סוף טוב הכול טוב. Happy End. אבל הענן הכבד שרובץ מעלי והיווה זרז ליצירת "סוף סוף" מורכב ברובו מהוודאות ששום דבר שהיה כבר לא יהיה כמו קודם, לפני השבר הגדול והנורא של שבעה באוקטובר, ולצידה הוודאות שהשבר גם מוביל להתחלה חדשה. ואני בחרתי להיאבק בחיים שלי, כמו במחול שלי, על התקווה לעתיד טוב יותר.

הכאב על הסוף, על האובדן, הוא בלתי נסבל ואין לי מילים לבטא אותו במלואו. אבל בסוף כל סוף מגיעה התחלה חדשה, אחרת, שפותחת לי דלתות שלא ידעתי שקיימות. הרקדנים שלי, שעברו איתי תהליך יצירה משותף ונפלא – שהיה מקוטע כמו אצל כולנו ביללות של סירנות – מביאים לבמה את כל עוצמתם ומשקפים דרך תנועתם את המסע האנושי מן הייאוש אל האמונה בעתיד טוב יותר.

עבורי, היצירה "סוף סוף" מקבלת משמעות אישית מיוחדת. אני מתמודד כבר שלוש שנים עם מחלת הסרטן גליובלסטומה (GBM), מחלה קשה וככל הידוע חשוכת מרפא, שנגדה אני נלחם כנגד כל הסיכויים בין היתר באמצעות יצירה, ועוד יצירה, ועוד אחת. המאבק האישי שלי במחלה והפחד מהסוף המוחלט שבשנתיים האחרונות נוכח בחיי כולנו באופן מוחשי וכואב, ליוו את לידתה של היצירה הזאת.  זהו מחול שנולד מתוך התמודדות אמיתית ועמוקה עם הסוף וההתעקשות על התחלה חדשה. 

זו לא יצירה שמנסה לנחם או לטשטש את הכאב. זו יצירה שמכירה בכאב, נותנת לו מקום ומכבדת אותו, אבל גם אומרת שאנחנו לא נישאר שם. אנחנו ניצור משהו חדש, משהו אחר, משהו שיוביל אותנו קדימה. "סוף סוף" מצטרפת לרשימה הארוכה של יצירות המחול שלי שמתמודדות עם המציאות הישראלית המורכבת, אך עושות זאת מתוך אמונה עמוקה ביכולת האמנות לרפא, לחבר ולהעלות על נס את היפה שבנשמה האנושית. זוהי יצירה שמדברת אל הלב, אל הכאב ואל התקווה שבכולנו.
>> "סוף סוף", קולבן דאנס // הצגות בכורה בבאר שבע, ירושלים, חיפה ותל אביב, 29.7-20.7 // כל הפרטים והכרטיסים כאן