סימן שאתה צעיר: האם גיל 29 הוא הגיל המושלם?

אני לא צריך לעשות מבחן כדי לגלות מה הגיל המנטלי שלי. הגיל המנטלי שלי הוא 204. אני יודע את זה מאז שהייתי בן 70. כשהייתי בחטיבת הביניים, למשל, הייתי בטוח שאני פדופיל כי נמשכתי לילדה בת 14. אבל ביולוגית אני בן 29, גיל שהאינטרנט (האינטרנט!) טוען בתוקף שהוא הגיל המושלם לחיות בו.

כן, הממצאים הבלתי מדעיים חד משמעיים: מחקר בריטי חדש, שזכה לאינספור התייחסויות בתקשורת, בין היתר ב"גרדיאן" וב"ניו יורק טיימס", מצא שבריטים בני 29 נהנים מחברתם של 80 חברים – 30 אחוז יותר חברים מהממוצע הכלל גילי של 64. סקר אחר, שערכה חברת תמרוקים, מצא שנשים מרגישות יפות מתמיד בגיל 29 (ספציפית בשעה 10 בבוקר בימי שישי של גיל 29). ואילו חוקרים באוניברסיטת באזזפיד בדקו ומצאו שבגיל 29 הפסקתי לשים זין – ממצא שהומחז באמצעות גיף מ"סיינפלד" של ג'רי ואיליין מושכים בכתפיהם.

ואני לא לבד בפופולריותי, סקסיותי ומושלמותי הכללית. הגיל החציוני בעולם הוא 28.4, והגיל החציוני בישראל – 29.6. אמנם בתל אביב הגיל החציוני הוא 35, אבל לפי נתוני הלמ"ס מדובר בבן 35 שעושה קוק בשירותים של הברקפסט כאילו הוא בן 29.6. בכלל, בתל אביב האביב ארוך יותר: יחידת הצעירים של העירייה, שבין היתר מפעילה את בית הצעירים מזא"ה 9, מגדירה את צעירי העיר כבני 18־35. לא מפתיע בהתחשב בכך שסגן ראש העיר אסף זמיר, העומד בראש רשימת הצעירים, כבר בן 34.

מה כל זה אומר? אין לי מושג, הכתבה הזאת הייתה רעיון של העורכת שירה פור – והיא כבר בת 30 אז אני לא מבין מילה ממה שהיא אומרת. גם לסופרת ג'וליה פרמנטו מלאו 30 בינואר האחרון, אבל היא בעיקר מתגעגעת לגיל 6. "אני לבושה בשמלה צהובה, השיער אסוף בקוקו מתנדנד, ועל הגב ילקוט ותיק אוכל תואם שאימא שלי קנתה באיטליה. העפרונות הצבעוניים מחכים בקלמר ואט אט מחברת השורות מתמלאת באותיות עבריות. אחר כך השמש המתוקה של כפר סבא מלווה אותי הביתה. זאת זכורה לי כשנה אוטופית של לימוד, חולמניות ואהבה".

ה־30 החדש, לעומת זאת, היכה בפרמנטו בשמש הרצחנית של תל אביב. "המעבר מ־29 ל־30 היה קשה. המספר ממש הכה בי, להפתעתי. יש לציין שהרקע בלימודי מגדר לא הצליח לעזור לי פה בכלל. היו לי חודשים ארוכים של חשבון נפש מייסר. זאת שנה קריטית בכל הנוגע להחלטות מהותיות בין קוליות אמיתית לסחיות. מעטים צולחים אותה".

צילום: איליה מלניקוב. עוגה: עדי ג'יבלי

עבור שלו מורן, אוצר ומעצב משחקים בן 29 שממש דומה לקלארק קנט, השנה הזאת הייתה השנה שבה הוא נכנס לתא הטלפון ויצא כסופרמן. “ממש לפני שנה הגשתי את הסמינריונים האחרונים לתואר", הוא מספר. “באותה תקופה התפרנסתי בקושי כיועץ וככתב פרילאנס. בחצי השנה האחרונה התחלתי לעבוד בסטודיו חדש בתוך חברת משחקים גדולה. הדבר הכי מרענן בשינוי הזה הוא מעבר מעבודה על המון פרויקטים קטנים וקצרים, שהיא מנת חלקם של רוב הסטודנטים ורוב הפרילאנסים, לעבודה מעמיקה על פרויקט אחד ארוך טווח. זה נותן דרור לסוג אחר של תהליך יצירתי".

כשאני שואל אותו על הגיל המושלם, שלו “קלארק קנט" מורן אומר שהוא עדיין צעיר מכדי להשיב בביטחון. “אני די בטוח שהייתי הכי חתיך סביב גיל 23, ומצד שני התלבשתי פחות טוב, אז זה מתאזן. אבל נראה לי שהשיא עוד לפניי, כי משנה לשנה החיים ממשיכים להיעשות גם קשים יותר וגם מגניבים יותר. כשיתחיל להיות לי קל או משעמם, אדע שעברתי את השיא. מקסימום אעבור לברלין כדי להישאר רלוונטי. הגיל החציוני שם הוא 45".

לבגוד, להתאבד, לרוץ

מתברר שיש הסבר רציונלי, גם אם בלתי רציונלי בעליל, לדרמטיות של גיל 29: החיבה האנושית, אנושית מדי, למספרים עגולים. כן, מסתבר שבני אדם נוטים לקבל החלטות חיים משמעותיות בשנה הקודמת להחלפת הקידומת. כך למשל, מחקר אחד שבדק יותר משמונה מיליון משתמשים בשירות הבגידות Ashley Madison, אתר היכרויות לזוגות נואפים, מצא ש־950 אלף מהזונים היו גברים בני 29, 39, 49 או 59; מחקר שני בדק ומצא שבני ובנות 29, 39, 49, ו־59 מתאבדים יותר ממקביליהם האמצע־עשוריים; וכאילו אין די בזיונים מהצד שסופם טרגי, מחקר שלישי מצא ש־74 אחוז מסך כל רצי המרתון באתר Athlinks היו בשנתם האחרונה לעשור, וכן שבני המשהו ותשע רצים 2.3 אחוז מהר יותר.

דוגמה טובה לריצה המהירה יותר רגע לפני המספרים העגולים היא אשת חיי הלילה ירדן אלבוחר, המכונה יונדר, די.ג'יי בת 29. “זאת לגמרי שנה דרמטית", היא אומרת. “כנראה שאני נכנסת לסטטיסטיקה, כי מלא דברים קרו. התחתנתי, סיימתי תואר ראשון, עברתי דירה אחרי שש שנים, עשיתי קורס מדריכי אירובי, קורס בעיצוב וקורס מדריכי קיקבוקס. זאת שנה רצינית ביותר. אני מרגישה שזה גיל הרבה יותר מוצלח להיות בו מאשר, נגיד, תחילת שנות ה־20, אבל הייתי רוצה להאמין שיש עוד שיאים לכבוש. אני לא רוצה לקום עוד שנה בתחושה שעברתי את השיא".

כשאני שואל אותה על חיי הלילה התוססים בשזיף הגדול תל אביב, די.ג'יי יונדר מטילה את הפצצה: “אני חייבת להודות שהחיים בתל אביב מאבדים מהקסם שלהם עבורי. אני ממש מפנטזת לעבור מפה למקום קצת פחות מחניק, למקום עם טבע. מצד שני, התברגנות זה הדבר האחרון שבא לי עליו, וגם סביר להניח שאני לא באמת אעזוב בקרוב. אבל כן, אני לא חושבת שבעשור הבא אמשיך לתקלט באותה אינטנסיביות".

בשלוש השנים האחרונות עורכים פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג מחקר מקיף על “דור ה־Y הישראלי" בחסות מוסד נאמן בטכניון. “אנחנו מכירים את תופעת משבר רבע החיים של גיל 25", מסביר פרופ' אלמוג. “בגיל 29 אתה כבר מתחיל להיות מעט אחרי. זה גיל שסביבו רבים מתחתנים. יש קושי סביב הגיל הזה כמו הקושי לפני כל שינוי קידומת. אולי כאן זה גדול יותר, כי על פי המוסכמה אתה נחשב ‘צעיר' בשנות ה־20. אבל היום ההגדרות האלה משתנות. כבר אין חלוקה חדה בתחום הגיל. אנשים נשארים צעירים בנפשם ובגופם עד גיל מבוגר מאוד ויש חברויות שחוצות גילים".

לגבי המחקר שקובע כי לבני 29 יש הכי הרבה חברים, לפרופ' אלמוג יש הסבר פשוט לתופעה. “קודם כל, זה דור שעובר עבודות בתדירות גבוהה יותר מדורות קודמים, ולכן הם יכולים להכיר יותר אנשים חדשים. חוץ מזה, מדובר בדור חברותי מאוד. הוא מאומן לכך גם באמצעות הפייסבוק וגם באמצעות דפוסי הבילוי. גם פערי המגדר הצטמצמו, כך שנושאי השיחה נעשו משותפים יותר וכבר אין את ההפרדה החדה שאפיינה את הדורות הקודמים בין 'עזרת נשים' ו'עזרת גברים'. כמו כן, זה דור שהרווקות בו מתארכת לכן טבעי שתיווצר מעין משפחת חברים כתחליף או כתוספת למשפחה הגרעינית".

אני שואל את פרופ' אלמוג אם כל העיסוק האובססיבי הזה בדורות ובגילים ביולוגיים ומנטליים הוא לא קצת ילדותי ונרקיסיסטי בעצמו. כפי שאמר גתה הגדול: “כל העיסוק בגיל רק מוכיח שנשארנו ילדים". פרופ' אלמוג לא מסכים איתי ועם גתה. “אני לא חושב שיש עיסוק אובססיבי בדורות. בכלל לא. למעשה אין בכלל מתח בין דורי בישראל ובעולם. הצעירים חיים ממש בסימביוזה עם הוריהם וסמוכים על שולחנם. אבל יש בהחלט פערי דורות על רקע השינויים ברוח הזמן וההבדלים בסביבת הגידול. זו בדיוק הסיבה שבגללה ערכנו את המחקר. רבים בדור המבוגר לא מכירים את השוני בינם לבין הצעירים היום. אגב, זה חלק מבעיית יוקר המחיה והדיור. הדירות לא מותאמות לצעירים לא רק במחיר אלא אפילו במבנה".