הגל (החדש) של הקולנוע העצמאי: 'סינקלאב רקס' מגיע לתדר
הקבוצה שמאחורי "סינקלאב רקס" מעתיקה את הקולנוע העצמאי שהפעילה בשנה האחרונה בתוך מנזר בירושלים לאחד מחדרי התדר פה אצלנו. מה צפוי לכם בחודש שיפעלו פה ומה שונה בינם לבין קולנוע קנדה ויפו? יצאנו לבדוק
שישה סינפילים (יעני חובבי סרטים) שהקימו קולנוע מחתרתי בירושלים, החליטו להביא את הקונספט לפופ-אפ מיוחד בתדר. עם עיצוב שיקי, מספר מקומות מצומצם ואינטימי, אירוח של במאים מהשורה הראשונה וערבי מחווה נוסטלגיים כנראה שסינקלאב רקס הוא בדיוק הרענון התרבותי שהיינו צריכים עכשיו.
כמו כל היוזמות המגניבות שקורות לאחרונה, הכל התחיל באחד מסגרי הקורונה. דוד באר, אחד מיוזמי הפרויקט, שם לב לצורך של מי שסביבו להיות בחברת אנשים אחרים ולברוח קצת מהמציאות המוזרה שבחוץ. מכאן הרעיון של להקרין סרטים לחברים הגיע בצורה טבעית. זה קרה בסטודיו לקרמיקה של אחד החברים ברחוב שלמה המלך בירושלים. הם היו נפגשים, חבורה של חובבי קולנוע, צופים בסרטים שהם אוהבים ומשוחחים עליהם.
זמן לא רב לאחר מכן הגיעו לקולנוע המאולתר של דוד סינפילים, או יותר נכון בעיקר סינפיליות שנדלקו על הרעיון ורצו לקחת חלק. גבריאל אוריון חסון, דריה שושני, שירי פירסט, רומן מרז'ן ותום ברנע – סטודנט וסטודנטיות שגרות בירושלים. הם החליטו למסד ביחד עם דוד את רעיון הקולנוע הסטייליסטי והאינטימי ולנסות להקים בית קולנוע מחתרתי.
לאחר שחברות הצוות החליטו לחפש חלל, באופן מפתיע ועם הרבה מזל, התברר להן שהמבנה הסמוך לסטודיו לקרמיקה ששימש בעבר כמנזר ומקום לינה לנזירים(!), ניצב בפני שיפוץ לקראת הפיכתו לבית מלון. במשך שנה, השתלטו קולקטיב אמנים, שביניהם סינמה רקס, על החלל והקימו שם גלריה, חנות תקליטים, חנות עיצוב ובית קולנוע – סינקלאב רקס שלהם.
״שיפצנו את המקום בידיים שלנו ובשיתוף פעולה של אנשים שחולקים איתנו את אותה התשוקה. לכולנו היה את החזון והרצון לראות סרטים טובים ולעשות משהו קהילתי ומגניב״, מספרת גבריאל, מקבוצת ההקמה של הקולנוע. ״במשך שנה בית הקולנוע בשלמה המלך עבד. עשינו אירועים, מסיבות ואפילו פסטיבל סרטים שהגיעו מלא יוצרים אליו. יצרנו בשביל אנשים חוויה של לראות סרט ואז לשבת בחוץ על המדרגות או על הטריבונות עם מי שצפו אתך בו ולדבר על החוויה שעברנו ביחד. כולם אנשים כל כך מדהימים ואינטליגנטיים ותמיד יוצאים עם כל כך הרבה מעבר רק מהשיחה של שעה בחוץ אחרי הסרט שכל אחד נותן את הנקודת מבט שלו״.
לאחר שהשנה במנזר נגמרה, חיפשה הקבוצה מיקום חדש, וכך לסינקלאב רקס נולדו השבוע ״תאומים לא זהים״ לפי גבריאל – שני בתי קולנוע בסגנון דומה אך שונה. אחד ייפתח בבר-מסעדה ״המפעל״ בירושלים בחלל עתיק מהמאה ה-19. השני ייפתח באחד החדרים בחלל האורבני והאהוב של התדר ובחסות מותג היין החדש, "MINE" (נו זה שמוכר יין בפחיות). בית הקולנוע בתדר יפעל במשך חודש, החל מהיום (ג') ולאורך פברואר.
מה מייחד את היוזמה שלכם מהקונספט של בית קולנוע טיפוסי?
״מעבר לזה שאנחנו מקרינים סרטים שכבר לא נמצאים בקולנוע, רצינו להציע מקום שיש בו חוויה שלמה סביב הסרט. אנחנו רוצים להחזיר את הזוהר וההתרגשות לקולנוע. שאנשים יגיעו מתוך התרגשות לראות משהו שיכול להיות ישנה להם את החיים, או יפתח להם את הלב והראש למשהו אחר. זאת המטרה יותר מהכל״.
ומה מבדיל את סינקלאב רקס משאר בתי הקולנוע המחתרתיים שצצו בעיר בשנים האחרונות? כמו קולנוע קנדה בפלורנטין או קולנוע יפו.
״הבדלים קטנים, אנחנו פרויקט שיודע לנדוד ולעשות אירועים שמשלבים גם מוזיקה ומסיבות, קנדה יצרו שפה קלילה וכיפית דרך התכנייה שלהם ויפו לקחו את זה למקום של דינר וסרט. בסופו של דבר כל הפרויקטים מרגשים ומונעים מאהבה כנה לקולנוע, כולנו רוצים להחזיר את היוקרה לבילוי הקולנועי, ויש מקום לכולם״.
הימים הקבועים בהם יוקרנו סרטים הם שני, שלישי, רביעי ושבת. ההגעה להקרנה לא תהיה כרוכה בתשלום, רק הרשמה מראש דרך האתר של סינקלאב רקס. בשאר הימים, לפי גבריאל, ״אנחנו רוצים להשאיר מקום להפתעות. צפויים כל מיני אירועים מיוחדים וספונטניים, רק צריך להישאר ולעקוב. אם יש סרטים מיוחדים שאנשים רוצים לבקש שיקרינו או יצירות אישיות, כולם מוזמנים לפנות דרך האינסטגרם ולבקש״.
חודש ההקרנות ייחתם עם אירוע מיוחד שעומד להתרחש בכל החללים של התדר, בתור מחווה לבמאי האהוב ביותר על הצוות – אלחנדרו חודורובסקי. הבמאי היהודי-צ'יליאני המתגורר בצרפת, ידוע במיוחד בזכות השפה הוויזואלית הצבעונית והפסיכדלית שבה הוא משתמש בסרטיו. באירוע יתקיימו ריקודים, הופעות חיות, הרצאות על פסיכומגיה (התורה שהבמאי פיתח) בהשפעתו ועוד. בנוסף תתקיים הקרנת חצות חגיגית של ״ההר הקדוש״. בקיצור, יהיה מעניין.