יש להם דיבור נגוע: ערב סיפורי זימה שואף לשים זין על העברית

דובי לא לא, דובי כן כן. צילום: Shutterstock
דובי לא לא, דובי כן כן. צילום: Shutterstock

ביום שני הקרוב (22.5) יתגודדו מספר חובבי זימה ב"גדה השמאלית" לערב "סמאט סלאם" - במה פתוחה של מספרי סיפורים סביב עולם הדייטינג, היחסים, האינטימיות והמיניות. או במילים אחרות, בואו נדבר על סקס בייבה. טור מיוחד מטעם מארגני הערב על איך ניגשים לערב זימה בשפה העברית

ב-2021, תל אביב זכתה להכנס לרשימה מכובדת של למעלה מ-25 ערים ברחבי העולם בהן מתקיים אירוע "סמאט סלאם" (Smut Slam), שילוב בין ערב במה פתוחה לערב מספרי סיפורים סביב נושאי מערכות יחסים, סטוצים, פאדיחות במיטה וכל מה שמסביב. אחד אחרי השניה, עולים מהקהל לבמה אלו שנרשמו לספר סיפור בן חמש דקות, שמסופר בגוף ראשון וקרה במציאות, ללא עזרה של טקסט. לכל ערב יש תימה ספציפית ועל הסיפורים להתכתב איתה. עד כמה הסיפור קשור לתימה הוא רק אחת מהקטגוריות בהן נעזרות שלוש השופטות של הערב כדי לתת ציון לסיפורים. שלוש המדורגות ראשונות בסוף הערב תזכנה בפרסים (צעצועי מין כמובן), אבל החלק העסיסי ביותר מתרחש דווקא בין הסיפורים: המנחה שולף מה-Fuck Bucket (טרם תורגם לעברית, הצעות יתקבלו בברכה) וידויים אנונימיים ושאלות מהקהל. כך, גם מי שמתבייש לעלות לבמה לוקח חלק פעיל.

לפי מילון אוקספורד, בתרגום חופשי, ההגדרה של "Smut" היא "סיפורים, תמונות או הערות לגבי סקס, שעוסקות בו באופן שנתפס כפוגעני אצל חלק מהאנשים". אותם אנשים כנראה לא יגיעו בשבוע הבא ל"גדה השמאלית", שם תתקיים המהדורה הרביעית של "סמאט סלאם תל אביב". האירוע רץ ברחבי העולם מאז 2011, אבל הבכורה התל אביבית הביאה טוויסט לסיפור –  מברלין ועד סנטיאגו, מאמסטרדם ועד סן חוזה – ההנחיה והסיפורים באנגלית. זוהי העיר היחידה בה מתקיים הסלאם בשפה המקומית.

כשעלה הרעיון לקיים את "סמאט סלאם" בתל אביב, המחשבה הראשונה הייתה שהשם "סמאט סלאם" לא מתעכל היטב אצל רוב הקהל הישראלי. ואכן, המילה "Smut" אקזוטית משהו גם עבור ישראלים בעלי אנגלית שוטפת. המלכה-האם-המייסדת קאמרין מור (Cameryn Moore), המחזיקה בזכויות הקניין לכל מה שקשור לאירוע, התעקשה ששם האירוע לא ניתן לשינוי. מהר מאוד חלחלה ההבנה שכדאי לחשוב מהו התרגום של "Smut" לעברית. מכיוון שבסקס-פוזיטיב עסקינן, והערב הזה הוא חלק מאקטיביזם הקורא לנירמול השיח על מיניות, "זימה" הועדפה לפני תרגומים כגון "גסויות", "טינופת", "לכלוך" ושאר תיאורים בעלי מטען שלילי לחומרים העסיסיים. אז אמנם לכולנו יש סיפורי זימה בקנה, אבל ממש לספר על במה? מול 80 איש? בלי דף לקרוא ממנו? 

למעשה, לא ברור מה יותר יוצא דופן – שאנשים רנדומליים עולים על במה בלב תל אביב ומספרים סיפורים אמיתיים שקרו להם בנושאי מיניות\אינטימיות\יחסים, או העובדה שזה מסופר בעברית. השילוב הייחודי מספק לנו את אותה הזדמנות לנרמל את האקט של לספר ולהקשיב לסיפורי זימה בעברית. ממש כפי שמלמדים בחינוך למיניות בריאה, גם אם זה נשמע מופרך – ככל שנדבר על זה יותר, כך זה יהיה יותר שכיח וזורם, ופחות ביג דיל. כמו ללכת כישראלים ל"קיטקט", לסאונה או לאגם בברלין, ולראות שכולם ערומים – בהתחלה זה שוק, בהמשך קצת פחות, ואחרי עשר פעמים זה כלל לא אישיו. 

כאמור, מה ש"זימה" עבור אחדים יהיה "תועבה" עבור אחרים. על כן, לא סתם נבחרה המילה "Smut" – אחד הפירושים שלה הוא מעין "כתם לכלוך", שחור בדרך כלל, כמו הקעקוע הזמני שיש לנו על הרגל אחרי שהרמנו את האופניים הביתה. האטימולוגיה לוקחת אותנו למאה ה-17, אז הומצאה המילה האנגלית Smut, בהשראה מגרמנית, בה המילה Schmutzen משמעותה "מלוכלך". מכאן, אפשר לחשוב על "דיבור מלוכלך", "דיבור מטונף" או "דיבור נגוע" כדרך לתאר "גסויות" – הלא הן הפירוש הנוסף של המילה "Smut". בסלנג התל-אביבי, "זימה" השתרשה כתאור שמפיח נימה חיובית משהו – "כבר הגענו לשלב של תמונות זימה". ההגדרה המילונית למילה "זימה" בעברית, אגב, עוסקת בכלל בפריצוּת וניאוף, אבל הסלנג (או הסקס?) חזק מהכל.

ויש דבר אחד נוסף, אבל חשוב ביותר: הקשר בין מה שקורה ב"סמאט סלאם" להיותו מרחב בטוח (יותר), בלתי ניתן לפרימה. במילים פשוטות, כדי שאנשים ירגישו מספיק בנח לעלות לבמה ולספר סיפור אינטימי, הם צריכים להרגיש שהמרחב בטוח עבורם. התוספת "יותר" בסוגריים אחרי "מרחב בטוח" משקפת התפכחות של מארגנות אירועים בעלי גוון מיני – על אף השאיפה ליצור מרחב בטוח, עם השנים חלחלה ההבנה שלצערנו אי אפשר להבטיח לאף אחת מרחב נקי לחלוטין מהטרדות או מטריגרים. 

אז איך בכל זאת יוצרות מרחב בטוח? באחת מהפעמים שנכחתי בגרסא הברלינאית, קיבלתי דוגמא מובהקת: הצעתי לחבר להצטרף, והוא דחה בנימוס בטענה ש"אין לו כח לשמוע את החפירה על הקוד האתי", אותה שמע כבר כמה פעמים. כשהגעתי לאירוע, המנחה שאלה מי כאן בפעם הראשונה, ועל אף שרק בודדים הצביעו, היא בכל זאת פצחה בנאום הסבר של הקוד האתי, שמדגיש בין השאר כי תהיה אפס סובלנות לכל גילוי הומופוביה, טרנספוביה, שמנופוביה, סלאט-שיימינג וקינק-שיימינג או כל סוג אחר של אפליה; כי כל המתרחש בסיפורים חייב היה להיות בהסכמה, אחרת "סמאט סלאם" הוא לא המקום לסיפור; כי העובדה שמישהי סיפרה סיפור קינקי, אינה שקולה להזמנה להתחיל איתה או תירוץ לבקש את הטלפון שלה וכיוצא באלה. כמו כן, ה"סמאטרלינגס" (מתנדבי האירוע) לובשים סימני זיהוי בהיותם כתובת לתלונה על הטרדה או משהו שמציק. וכמובן החוק הראשון – מה שקורה ב"סמאט סלאם", נשאר ב"סמאט סלאם".

הסמאט סלאם תל אביבי הרביעי (בנושא "חוק וסדר") יתקיים ב-22.5 בגדה השמאלית, אחד העם 70, החל מ-19:45. 50 ש"ח, לרכישת כרטיסים