דניאלה לונדון על "חמודי": "היה מגיש מדי אסיר לאריה דרעי"

איפה הכיפה שלך, ילד? חמודי (מתוך קמפיין קופ"ח כללית; פרסום טוויסטד)
איפה הכיפה שלך, ילד? חמודי (מתוך קמפיין קופ"ח כללית; פרסום טוויסטד)

סערת "חמודי", דמות התינוק האהובה שיצרה דניאלה לונדון והפכה לסמל של קופת חולים כללית, פרצה בקרב רופאי הקופה לאחר שההנהלה השתמשה בגרסה מכוסת ראש של הדמות כדי לברך את אריה דרעי. לונדון: "חמודי המקורי היה חילוני למהדרין, אין מצב שעבריין מורשע היה מצליח להניח לו כובע על הראש"

זה התחיל מ"סערה" בקבוצת ווטסאפ של רופאי קופת חולים כללית, שנדהמו לראות ברכה רשמית מטעם הקופה לשר הבריאות הנכנס והעבריין המורשע אריה דרעי, ובה עטוי חמודי – התינוק האהוב שהוא הסמל המסחרי של קופת החולים – בכובע במקום בקרחת-עם-שתי-שיערות המאפיינת אותו. האם קופת חולים כללית חוזרת בתשובה או שסתם מישהו התלהב מדי עם הליקוקים לשר?

לפי הפרסום של דוד ורטהיים בוואלה ברנז'ה, זעמו הרופאים על השימוש בדמות שעוצבה עבור המגזר הדתי ובה חובש התינוק כובע מצחיה, ולא בדימוי החילוני המוכר שמופיע בכל פרסומי הקופה, בעיקר על רקע התבטאויותיהם המפלגות והאנטי-חילוניות של חברי הקואליציה. המאיירת דניאלה לונדון, הלוא היא אמא של "חמודי" ובעלת המדור בו הוא הופיע והתפרסם עוד לפני שנרכש בידי קופת חולים כללית, הגיבה לפרסומים בצער ותקפה את הקופה: "אם זה היה תלוי בי, חמודי היה מקבל את שר הבריאות החדש עם שתי ידיים מושטות קדימה כשעליהן מונחים מדי אסיר כתומים", כתבה בפוסט שהתפרסם ברשתות החברתיות.

"הדמות כבר לא שלי. מזמן לא", הוסיפה לונדון ביושר, "אבל בכל זאת התחשק לי להזכיר שחמודי המקורי היה ילד שובב, בוטה, חילוני למהדרין ואין מצב בעולם שעבריין מורשע היה מצליח להניח לו כובע על הראש". מגיבים מימין ניסו להגחיך את טענותיה של לונדון ולהראות שהדמות החבושה במצחיה הייתה בשימוש עוד קודם לכן, אך הטענה היא לא על עצם קיומה של ורסיה של חמודי המיועדת למגזר הדתי שאינו מסוגל לשאת את המחשבה על תינוק מאויר ללא כיפה, אלא על השימוש בה בקונטקסט של ברכה לעבריין מועד ששב אל זירת הפשע.

בקופת חולים כללית ניסו עוד לטעון שהדמות עטויית המצחיה נמצאת בכל סניפי הקופה, אולם בדיקה מהירה הראתה שהמציאות לא מסתדרת היטב עם הטיעון הזה.

כך או כך, נראה שהעתיד הקרוב טומן לנו עוד סערות רבות מהסוג הזה, הרגישות הולכת להיות גבוהה והרגשות הולכים להיות סוערים. דניאלה לונדון מכרה את זכויות היוצרים על הדמות שיצרה, אבל את הזכות המוסרית להזכיר מה קורה כאן אי אפשר לקנות.