נרים לחיים: היין הוא פנס של חסד וטוב לב בתקופה הקשה הזו

רוני ססלוב (צילום: אורי פולק)
רוני ססלוב (צילום: אורי פולק)

המשקה שהוכר שלא בצדק כפלצני או אליטיסטי עובר בשנים האחרונות מהפכה תודעתית שפתחה אותו לקהלים חדשים. רוני ססלוב מספרת בטור אישי על המסע שעבר וגם על ספר חדש שכתבה על יקבים מקומיים

יין הוא אחד האלמנטים שיכולים לשפר את חיי היום-יום, ולא רק בזכות האלכוהול שהוא מכיל. הוא קצת מרכך את הקושי וכאילו אומר: "נכון, לא פשוט בכלל. אבל תראי גם כמה יופי יש בחיים האלה" – כמו פנס של חסד וטוב לב.

למרות שכולנו אוהבים ליהנות ממנעמי החיים כקונספט, במהלך שנותיי כעובדת ביקב המשפחתי ולאחר מכן כייננית, דמות חובב היין ה"קלאסי" ענתה, לרוב, על הקריטריונים הבאים: גבר אמיד, בעלים גאה של ג׳יפ כזה או אחר, לעתים אוחז בסיגר – ותמיד בטוח מאוד בידענותו הנרחבת בעולם היין ובטעמו האקסקלוסיבי.

שלא באשמתו, היין מקושר אוטומטית עם פלצנות והתפלפלות כבדת ראש בנושא עפיצות. בחנויות הייעודיות רווחה המוסכמה לפיה "יקר הוא איכותי" ולכן הוא לעשירים בלבד, או שבקבוק טוב אינו נמכר בסופר, או שיין מחו"ל הוא בהכרח טוב יותר מישראלי. שכחתי משהו?

אלא שלשמחתנו הרבה, בשנים האחרונות חלה מהפכה תודעתית ומיתוגית בנושא שפתחה את המשקה המופלא הזה לקהלים חדשים. בואו נדבר קודם כל על מגדר. בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה במספר הנשים הנכנסות לעולם הזה: אני רואה אותנו בסדנאות היין אותן אני מעבירה, פוקדות יקבים, חולקות עם חברה בקבוק במסעדה, וכמובן – לוקחות חלק פעיל ומרכזי בתהליך היצירה.

גם הקהל נהיה צעיר, מודע לעצמו וישיר יותר: טעים או לא טעים. טעים – שותים; לא טעים – לא שותים, גם אם מדובר ביין עתיר מדליות מסדרה יוקרתית מיקב בעל שם. קהל שמבין את משמעות המונחים על התווית, ותופס את המשקה בסקסיות הראויה לו.

יקב דרימיה. צילום: נאוה מובשוביץ
יקב דרימיה. צילום: נאוה מובשוביץ

מגמה נוספת ש עובדת לטובתנו כאנושות, היא השיפור הניכר באיכות היינות מטווח המחירים הנמוך-בינוני. אם בעבר היו היקבים ממענים את הענבים מהאיכות הירודה יותר לסדרות הזולות, רבים מהם שמים מאמצים ומחשבה בייצור יינות איכותיים במחיר נגיש ובכך שואפים לפנות לקהל צעיר ולמעמד הביניים.

באמצעות היין, אני רוצה להאיר את היופי שיש בחיים. זהו המוטיב המרכזי בסדנאות אותן אני מעבירה, וכן בספר אותו אני כותבת בימים אלה ממש. הספר, "יומן יין – הרפתקה ישראלית" הוא פרויקט משותף שלי ושל שלושה מקצוענים נוספים: גיא הרן, עמו אני כותבת אותו, איתמר גור על העיצוב, ודיוויד סילברמן על התמונות. הספר מוקדש לתרבות היין המקומית והוא יכלול את כל היקבים בארץ המאפשרים חווית ביקור – מהגדולים החולשים על אלפי דונמים של כרמים, ועד ליקבי הגראז׳ הביתיים.

להאיר את היופי שבחיים. הצלם דיוויד סלומון
להאיר את היופי שבחיים. הצלם דיוויד סלומון

עיקר גאוותי בספר נובעת מהעובדה שנוכל להמשיך את מגמת ההנגשה של היין עוד כמה צעדים קדימה: בעזרתו תוכלו לדעת אלו יקבים קיימים באזור מגוריכם (או לחילופין, ליד החופשה שסגרתן כרגע). רוצים לתפור כמה יקבים במסלול אחד? שום בעיה, גם על זה חשבנו – ועל הדרך גם ניתן לכם מידע על איזו מחלבת בוטיק נמצאת ממש לא רחוק, סתם אם במקרה יתחשק לכם.

הספר כרגע נמכר במסגרת קמפיין גיוס המונים שיסתיים ב-11 לחודש. לשמחתנו הרבה הוא חצה את רף ה-100% הנדרש להצלחתו בתוך פחות ממחצית הזמן. עד סיום הקמפיין, ניתן להמשיך ולתמוך בפרויקט ולקבל את הספר בשני שליש ממחירו המלא (69 ש״ח במקום 96), וכן לבחור תשורות נוספות כגון סיורים מודרכים במגוון יקבים, פוסטר של מפת אזורי היין בישראל ומקומות בסדנת יין בהדרכתי.

עכשיו זה זמן נהדר להכיר את הסיפורים, האנשים והיינות המעולים שנמצאים במרחק נגיעה מכם. האסקפיזם מעולם לא היה קרוב יותר, והו כמה שאנחנו צריכים מעט ממנו.

לרכישה ותמיכה בפרויקט גיוס ההמונים