בכל סרטי מארוול לדורותיהם קיבלנו בדיוק שתי סצינות סקס בהפרש של 13 שנים: אחת ב"איירון מן" הראשון (לפני שכללי היקום התגבשו) ועוד אחת, סתמית במיוחד, ב"נצחיים". האם דווקא "שי-האלק" מסמנת לנו עתיד טוב יותר ומסורס פחות? אפילו קפטן אמריקה כבר לא בתול (וזה רשמי)
כנראה שלא קיים אדם בחברה המודרנית שלא ראה לפחות סרט אחד של מארוול בחייו – היו כאלה שהכירו את המפץ הגדול של היקום ב"איירון מן" הראשון מ-2008; הרוב, צריך להודות, הגיעו רק אחרי הפריצה הגדולה באמת, עם "הנוקמים" ב-2012, שהפך את הלהיט למגה-להיט. ובעשור שחלף מאז כולנו למדנו את החוקים הבסיסיים של הסרטים, שאחד מהבולטים שבהם, גם אם הלא ממש מדוברים, הוא שבעוד שכמעט לכל גיבור מרכזי יש קו עלילה רומנטי כלשהו (איירון מן ופפר פוטס, ספיידרמן ומרי ג'יין, האלק והאלמנה השחורה, פיטר קוויל וגומורה), הנשיקה היא פסגת השאיפות האינטימיות שלהם. אם זו המיתולוגיה המודרנית שלנו, הרי שהיא משמעותית פחות חרמנית מכל מיתולוגיה אחרת שאנחנו מכירים (אהלן, יוון העתיקה).
https://www.youtube.com/watch?v=sQfYpiSeRt0
רק שבזמן האחרון משהו התחיל להשתנות. לאחרונה ב"שי-האלק" גם קיבלנו לראשונה עיסוק של ממש בחיי המין של הגיבורה, וגם על הדרך קיבלנו אישור לעובדה שקפטן אמריקה לא בתול (כשלעצמו רפרנס לויכוח מעריצים ישן), ולאחרונה אפילו קיבלנו סצינת סקס ב"נצחיים" (2021), בסצינת בה איקריס וסרסי שוכבים. זה נראה מאוד מביך – בעיקר נשיקות ומבטים ארוכים ומוזרים, והדבר האחרון שהסצינה הזו שידרה זו תשוקה. יותר "גבר ואישה בלי חולצות אחד מעל השנייה בחול". וכמובן שהייתה גם את סצינת הסקס בהתחלה של "איירון מן" הראשון, בה טוני סטארק (רוברט דאוני ג'וניור) רק מחליף כמה מילים עם העיתונאים כריסטין אברהרט (לזלי ביב) והנה קאט, היא כבר מזנקת עליו כמו צ'יטה מוכת כלבת ומפרכסת עד שהם נופלים מהמיטה. זה לא מקרי שאלו שתי סצינות שיוצרות ממש סנדוויץ' עם ה-MCU – אחת היא לפני שהשפה הקולנועית והמסחרית שלו התגבשה סופית, והשניה מאותתת בביישנות על העתיד לבוא.
>> עד היקום האחרון: מצעד הסרטים הכי טובים של מארוול
>> טופ גאן: אולפני וורנר התחילו לקחת את המלחמה עם מארוול ברצינות
>> ספיישל כריסמס של "שומרי הגלקסיה" מצחיק ומרגש. זה לא מספיק
שלא תבינו לא נכון: בטח שלא כל סרט חייב סצינת סקס, אבל במשך עשרות שנים הן היו חלק מהותי מהוליווד, גם מהחלקים הכי מיינסטרימיים שבה – אז הבחירה הזאת של מארוול ללכת על צניעות למקסימום (הסצינות בוודאי לא חייבות להיות גרפיות) מעידה על איזשהו אקלים תרבותי בו היא פועלת או ליתר דיוק בוחרת לפעול. סצינות סקס גם תמיד יכולות לעזור להפוך את הגיבור לקצת יותר אנושי: אי אפשר לראות אף אחד רק בפעולה 24/7, מה עם קצת אתנחתא? מה יותר אנושי ממיניות?
אז האם "שי-האלק", שכן נותנת לחיי המין של ג'ניפר וולטרס מקום מאוד חשוב בסיפור, היא קוריוז או התחלה של משהו? צריך לזכור שבתור התחלה, קהל היעד שלה שונה מהרגיל. עד עכשיו מארוול פעלו בעיקר בשיטה של להגיע למקסימום קהלים עם כל דבר ודבר שהם עשו, אבל ב-14 השנים שחלפו נוצר נתח קהל משמעותי שהתבגר עם הסרטים האלה וישמח לקבל משהו קצת יותר בוגר מאותו יקום.
גיבורי העל של מארוול לא נוטים להביע את הצרכים האישיים שלהם – הם עסוקים בלשים את עצמם אחר כך ואת הישרדות היקום. יש יותר מדי פשע למנוע ורודנים גלקטיים להפיל מכדי להתפנות לעיסוקים האישיים שלהם (או המקצועיים – כמה מדע כבר היה בחיים של ברוס באנר לאחרונה? מה ד"ר סטריינג' עושה עם הדוקטורט שלו?). אבל הפעם יש לנו הגיבורה שלנו היא קודם כל עורכת דין בשנות השלושים לחייה ורק אחר כך גיבורת על. היא לא ממש רוצה את כל זה, היא רוצה חיים נורמטיביים ולמצוא בחור שימצא חן בעיניה – כמובן שהפעם זה מאט מורדוק, הידוע יותר בשם דרדוויל. בהתאם, סצינת הסקס שם היא הרבה פחות גרנדיוזית מהפרכוסים ב"איירון מן" הראשון והרבה יותר אמינה מסצינת הסקס ב"נצחיים". היא אנושית וקטנה גם אם שני המשתתפים בה לא בדיוק 100% אנושיים, כמו שהיא צריכה להיות.
https://www.youtube.com/watch?v=tuj7DnpUWIk
כמובן שלטענת קווין פיגי שום תוכן באף סרט של ה-MCU לא נבלם בשל דירוג הגיל, אלא פשוט לא היה צורך בדירוג למבוגרים בלבד (חוץ מדדפול, כמובן, שנבנה כמותג עם אופי אחר לגמרי). אולי זה נכון שהוא מעולם לא היה צריך לצנזר אף תסריט, אבל ברור שהתסריטאים מצידם גם ידעו מה מצופה מהם להביא ומה מצופה מהם להשאיר בחוץ. מארוול טורחת להזכיר לנו בכל שנה שהם כאן לטווח הרחוק ויישארו כל עוד יש מי שיצרוך את התכנים שלהם. אפשר רק לקוות שהם לא יוסיפו רק לבנות על הנוסטלגיה של הקהל אלא גם יהיו מוכנים להשתנות ביחד איתו.