היסטוריה מקוצרת של דמויות אוטיסטיות בסרטים

"רואה החשבון" ו"נפלאות החושים" הם עוד שני סרטים שעוסקים בדמויות אוטיסטיות, ובפועל - שמשתמשים בקשיים שלהן בשביל להפוך אותן לגיבורים רומנטיים או לגיבורי אקשן

מתוך "איש הגשם"
מתוך "איש הגשם"
25 באוקטובר 2016

"רואה החשבון" (בן אפלק) יודע לדבר עם מספרים, אבל לא עם בני אדם. הוא גאון ואוטיסט, חצי איש חצי מחשב, בדומה לדמויות שגילמו כריסטיאן בייל ב"מכונת הכסף", ג'וש הארטנט ב"משוגעים מאהבה" (2005) ויו דנסי ב"Adam"י(2009). בעוד סרטים תיעודיים על אנשים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי – כמו "החיים, סרט מצויר" ו"תפקוד גבוה" שהוקרנו בפסטיבל דוקאביב – מציגים תמונות קשות של התמודדות מפרכת עם החיים, הקולנוע העלילתי נוטה לעשות רומנטיזציה שלהם, ומציגם כדימוי לקשיי התקשורת בעידן המחשב שבו אנו חיים, ולכן קל לנו להזדהות איתם.

לאונרדו דיקפריו בן ה־19, שזכה במועמדות הראשונה שלו לאוסקר על גילום נער אוטיסטי ב"מה עובר על גילברט?" (1993), היה יוצא דופן בהציגו תמונה לא מרוככת ושוברת לב של אוטיזם. רוב הסרטים בוחרים לספר על גברים בעלי יכולות מתמטיות נדירות ומאיירים את האוטיזם שלהם כסוג של אקסצנטריות אטרקטיבית, שהרי כל הגאונים נתפסים כאקסצנטריים במידה כזו או אחרת. לא במקרה הם זיכו את כוכביהם במועמדויות לאוסקרים. ולא פעם מלוהקות לצדם נשים יפות וסבלניות – כמו אנה קנדריק ב"רואה החשבון" ורוז בירן ב"Adam" – שמוסיפות לגיבורים הלא חרמנים נופך רומנטי טהור ונטול מתח מיני. "אני רואה שאת עצובה אבל אני לא יודע מה לעשות", אומר אדם ולא מביט בעיניה של בת'. "אתה יכול לחבק אותי", היא מציעה. "כן", הוא עונה, ולא זז ממקומו. "אדם, אני רוצה שתחבק אותי".

מתוך "מה עובר על גילברט"
מתוך "מה עובר על גילברט"

בימים אלה מוקרנת בארץ גם הדרמה החקלאית הצרפתית הנעימה "נפלאות החושים", שהופכת את פייר, הלוקה בתסמונת אספרגר (בנג'מין לוורן בהופעה שובת לב), לגיבור רומנטי. לפייר יש זיכרון פנומנלי והשליטה שלו במחשבים מדמה אותו לקוסם ומגיד עתידות, אבל הוא מבוהל מהעולם ואינו יודע איך לתקשר עם אנשים, עד שהוא פוגש אלמנה במצוקה והופך לאביר שלה. בחברת לואיז היפה, שהתייאשה מגברים טיפוסיים, עיניו מתלחלחות ומעידות על רגשות עמוקים שנמצאים שם, גם אם הוא נרתע ממגע פיזי, ולכן האיחוד הרומנטי נזקק להרבה שדות מנצנצים בשמש. שמו העברי של הסרט, דרך אגב, נועד להזכיר לנו את "נפלאות התבונה" – הביוגרפיה ההוליוודית הרומנטית והמזויפת של המתמטיקאי זוכה הנובל שלקה בסכיזופרניה.

ביוגרפיה קולנועית שהואשמה באי דיוקים הוקדשה גם לאלן טורינג, המתמטיקאי שפיצח את מכונת הצופן של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה, נחשב לאבי המחשב ומת בגיל 41 אחרי שהורשע בקיום יחסים הומוסקסואליים, שהיו אסורים בבריטניה של שנות ה־50. ב־2005 המתמטיקאי יואן ג'יימס כלל אותו בספרו על 20 דמויות היסטוריות שהפגינו תכונות של תסמונת אספרגר, וכך הוא גם אופיין ב"משחק החיקוי" (2014). התסריט זוכה האוסקר לא לגמרי מצליח להבהיר איך זה שלאדם אובססיבי שמתקשה לנהל שיחה פשוטה ומתנהג כבתול היו כמה מאהבים. הסרט מזכיר אותם, אך מתמקד בידידותו האפלטונית עם עמיתה יפהפייה (קירה נייטלי). תצוגת המשחק העילאית של בנדיקט קמברבץ', שעושה מטעמים מקשיי התקשורת של הגאון שבוכה רק כשלוקחים ממנו את המחשב, כמעט מצליחה להשקיט את התהייה הזאת.

בנדיקט קמברבאץ'. מתוך "משחק החיקוי"
בנדיקט קמברבאץ'. מתוך "משחק החיקוי"

בגבר ביישן שלא שולח ידיים יש משהו רומנטי. אישה על הספקטרום בקונטקסט רומנטי זה סיפור הרבה יותר בעייתי, ולכן אין כמעט סרטים על אוטיסטיות. סיפורה של חוקרת בעלי חיים שפיתחה בתי מטבחיים "הומניסטיים" שבהם הפרות הולכות אל מותן בשלווה, נשמע כמו נקודת מוצא מאוד לא מפתה, אבל "טמפל גרנדין" (2010) המבוסס על ספריה של גיבורתו מתאר ביושר יוצא דופן את התמודדותה העקשנית עם העולם, ואת האופן שבו הפכה את פחדיה מדלתות חשמליות ליתרון משום שהבינה מתוך הזדהות כיצד החיות חוות את העולם. הסרט שזכה בשבעה פרסי אמי, בהם אחד לקלייר דיינס המופלאה, מרגש מאוד בתארו גם את התמיכה שקיבלה ממשפחתה, ואין בו קמצוץ של רומנטיקה. בסצנה בלתי נשכחת היא באה עם אמה לכנס על אוטיזם, קמה ממושבה כדי להגיד לדובר המומחה שעל הבמה שאין לו מושג על מה הוא מדבר, ומסבירה כיצד בשביל אוטיסטים חיבוק מפחיד, אבל גלגול על הרצפה או כניסה לתוך "קופסת חיבוק" (פרי פיתוחה) מרגיעים.

נדמה שאי אפשר לכתוב על אוטיסטים בקולנוע בלי להזכיר את "איש הגשם", הדרמה הסכרינית מ־1988 שזכתה באוסקרים לסרט, לבמאי, לתסריט ולאוטיסט. הסרט מספר על סוחר מכוניות אנוכי בשם צ'רלי (טום קרוז) שאחרי מות אביו נודע לו שיש לו אח אוטיסט בשם ריימונד (דסטין הופמן), והוא מוציא אותו מהמוסד בתקווה להשתלט על הכסף שהאב הוריש לו. השניים יוצאים למסע שבמהלכו ריימונד, שנאחז בשגרה של פעולות והרגלים, מטריף את דעתו של צ'רלי עד שהוא מגלה שהוא גאון במספרים. צ'רלי מנצל את יכולותיו לגריפת רווחים בשולחן הבלאק ג'ק בלאס וגאס, שם הרעש, הצבעים וההמונים אינם מוציאים את ריימונד משלוותו, משום שזה לא מתאים לסיפור. הופמן מספק הופעה מרשימה, אבל זה בעצם הסיפור של צ'רלי וכיצד הפך לאדם טוב יותר כשלמד לקחת אחריות על אחיו הלא נוח. ברגע זכור לשמצה, צמד חליפות זהות מטשטשות לכאורה את ההבדלים ביניהם כמו היו תאומים.

"רואה החשבון" ו"נפלאות החושים", מחמישי (27.10) בקולנוע