"בערוץ 1, למעשה, אני יכולה למנות רק שני אנשים שלא הטרידו מינית"

נרי ליבנה (64), עיתונאית "הארץ", גיבתה בשנה האחרונה את אושרת קוטלר וחשפה את ההטרדה שעברה. אנשי השנה 2017

נרי ליבנה (צילום: איליה מלניקוב)
נרי ליבנה (צילום: איליה מלניקוב)
28 בדצמבר 2017

 

נרי ליבנה

עיתונאית "הארץ", בת 64  

עיתונאית "הארץ" נרי ליבנה (64) אינה אישה שאפשר לחשוד שתשתוק אל מול עוולה, וכשהיא ראתה את ההתקפות על אושרת קוטלר בעקבות וידויה בשידור חי על ההטרדה מצד אלכס גלעדי, היא החליטה מיד לחשוף את התקרית לפני כמעט שני עשורים שבמהלכה חשף בפניה גלעדי את איבר מינו בפגישה שלהבנתה הייתה מקצועית.

"הייתה הקלה בכך שגלעדי לא התעמת עם העובדות עצמן, אבל מבחינתי כבר לא נותר שם רגש. זה קרה לפני 19 שנה ודיברתי על זה כבר בעבר", אומרת ליבנה היום. "החשיפה בהחלט חוללה הרבה רעש. הייתי צריכה לקנות הרבה בגדים עבור ההופעות בטלוויזיה, ויש לי כיום שפע של חולצות שחורות. בהתחלה הייתי מודעת אך ורק לגלי התמיכה העצומים שהפתיעו אותי לטובה. גברים ונשים לחצו לי ידיים ברחוב, חלקם נישקו אותי, אבל אחרי הכל, מכיוון שיש לי יצר התאבדותי מסוים, עשיתי חיפוש של השם שלי וקראתי פוסטים איומים למדי. זעזעו אותי במיוחד פוסטים של נשים שאפשר לכנות אותן משת"פיות של גברים. נשים שייחסו לי פתיינות, אנשים נכנסו לקטע של האשמת הקורבן, אף שאני לא רואה את עצמי כקורבן. בגלל תגובות מהסוג הזה שהופנו לאושרת קוטלר ושניסו לצייר  אותה כשקרנית, הרגשתי מחויבת לספר את הסיפור שלי, שהוא לא סיפור יחיד במינו. מכתבים שקיבלתי מעשרות רבות של נשים שפנו אליי מאז סיפרו דברים חמורים בהרבה. בערוץ 1, למעשה, אני יכולה למנות רק שני אנשים שלא הטרידו מינית".

>> לפרויקט המלא 

עוד אנשים שעשו לנו את השנה: 
שרון שפורר
הנשים שהתלוננו נגד אלון קסטיאל
הדס שטייף

איך את ממליצה לנשים להתמודד עם הטרדות?
"אומרים עליי שאני אישה חזקה. אני לא לחלוטין מאמינה בזה, כי בדרך כלל מי שמגדיר נשים חזקות הם גברים, אבל פשוט לא מתאים לי להיות קורבן, אני חייבת להגיב על המקום. אני ממליצה על הדרך שלי, אבל יודעת שהיא לא אפשרית לכל אחת. אני מקווה שתרמתי במשהו למאבק, אף שאני יודעת שלי, לאושרת קוטלר ולדנה ויס קל יותר לדבר כי לנו יש רשת תמיכה מקצועית ומשפחתית שאין, למשל, לפקידה במשרד הפנים בעיירה בצפון הארץ שהבוס שלה מטריד אותי והיא יודעת שהיא לא יכולה להתפטר".

מה את מקווה לראות בשנה הקרובה?
"השינוי צריך להתחיל בבתים שיהיה בהם שוויון ערך בין האימא והאבא, או האימא והאימא, או האבא והאבא. אני לא יכולה להעלות על הדעת שאחד הילדים שלי יטריד מינית, ובכלל, יש לי דעה טובה בסך הכל על גברים, כי יש להם בדיוק את אותן חרדות דחייה כפי שיש לנשים ולרוב הם פשוט לא נמשכים למי שלא רוצה אותם. זו מהפכה שלוקחת זמן, בעיקר בחברה שהיא חברה שוביניסטית מעצם קיומו של הצבא, שם גברים נהרגים ונשים לא. זו חברה היררכית מאוד, שלא לדבר על החלקים הדתיים בחברה שרואים בנשים משהו נחות. אני מאמינה בדור הצעיר, שצריך להיות טוב יותר מקודמו.
"יש פה שיעור שאנשים צריכים ללמוד על מה זה בכלל יחסים תקינים, מה נחשב חיזור ומה נחשב הטרדה. אני יודעת שהעמדה הפמיניסטית הרווחת רואה בהכל אותו הדבר, אבל יש להבדיל בין מי שאומר 'איזה תחת יש לך', לבין מי שחושף לך את התחת ולבין מי שאונס אותך".