המתמודדים הבולטים לראשות העיר תל אביב עונים על כל השאלות הקשות

עדכון 03/10/18: מאז פרסום הכתבה הסירה מיטל להבי את מועמדתה והחליטה "למקד את העשייה במועצת העיר". ציפי ברנד החליטה לחבור לאסף זמיר. שתי הסיעות "הורים זה לב" בראשותה ו"רוב העיר" בראשותו ירוצו יחד, בעוד ברנד תשמש כמספר 2 של זמיר.

לחצו על השאלה לצפייה בתשובות המועמדים

#1 האם יש לך תוכניות לקידום דיור בר השגה ואם כן, מהן?
#2 מהי לדעתך הבעיה הכי גדולה בעיר עכשיו ואיך את מתכננת לפתור אותה?
#3 מה בנוגע לחנייה? מה התוכנית שלך לשנים הבאות?
#4 איך תקדם שבילי אופניים נוחים בכל העיר
#5 מה עם כמות המירוצים המוגזמת שסותמת את העיר בימי שישי?
#6 האם תקדמי מיסוי כניסת כלי רכב לעיר?
#7 איך תילחם בהפיכתה של תל אביב לעיר לעשירים בלבד?
#8 למה אין פיקוח על מחירי ותנאי השכירות בעיר?
#9 מה תעשו כדי לפתור את בעיית התחנה המרכזית החדשה (שמיקומה הנוכחי מזהם ופוגע בתושבים)?
#10 האם יש סיכוי להתחשבות גדולה יותר בשעות ההפרדה בבריכות לדתיים? כיום ישנה הפרדה של שעה בשבוע בשעות הלילה.
#11 מה לדעתך הדבר שהכי חסר לתל אביבים בעירם?
#12 מה יהיה עם דרום תל אביב?
#13 מה התוכנית שלך לגבי שיפור מוסדות החינוך הפורמלי בדרום העיר ויפו?
#14 מה יש לעשות כדי למנוע את רצח האישה הבאה ביפו?
#15 מתי תהיה תחבורה ציבורית בשבת?
#16 איך תקדם את התיירות בעיר?
#17 האם יש לך עיר אהובה שאינה תל אביב, בארץ או בעולם, שמהווה דוגמה לעיר אידיאלית עבורך?
#18 רמת הניקיון בעיר אינה מספקת. האם יש סיכוי לשיפור אמיתי במצב?
#19 איך מורידים את עלות המחייה בתל אביב?

#1
האם יש לך תוכניות לקידום דיור בר השגה ואם כן, מהן?

רון חולדאי- "ודאי. אני פועל מתוך תפיסת עולם הרואה במגוון האנושי יסוד חשוב לעיר איכותית. זה בעיניי גם סוד הקסם של תל אביב־יפו. אחד ההישגים הכי חשובים שלנו הוא ההצלחה לשמור ולפתח את היכולת של עירנו להיות מקום שמכיל פסיפס אנושי המייצג את כל הגוונים בחברה הישראלית. זה לא קורה מאליו ואחד הכלים להשיג זאת הוא מתן פתרונות דיור מגוונים לאוכלוסיות שונות. לכן יזמנו כבר לפני כעשור עבודה מקצועית שהגדירה בפעם הראשונה בארץ את המושג "דיור בר השגה" כדי שישמש מודל למדינת ישראל כולה. מאז, בכלים המצומצמים העומדים לרשותנו, אנחנו מייצרים מלאי דירות בנות השגה בפרויקטים שונים (כיום יש כבר מאות דירות בגני שפירא, יד אליהו, מידטאון, מגדל הצעירים, שוק סיטונאי, שוק עלייה, יפו ועוד) וישנן תוכניות לעוד אלפי יחידות בתוכניות עתידיות כמו צפון מערב העיר.

נוסף על כך אנו מבצעים ומכינים תוכניות למגוון פעולות משלימות לגיוון פתרונות הדיור בעיר, ובכלל זה יצירת מלאי של דירות קטנות (הורדת שטח הדירה הממוצע בעיר), חלוקת אלפי מלגות דיור לסטודנטים בדרום העיר ויפו, הובלת נושא שכירות הוגנת, תוכניות לדיור בר השגה למקצועות מועדפים כמו מורים וסגל רפואי, יצירת מודל ייחודי לדיור שיתופי ועוד ועוד. מדובר ביעד המוגדר ומוטמע בחזון העיר ובתוכניות העבודה שלנו לשנים הבאות".

אסף זמיר- "בעשור האחרון בתפקידי כסגן ראש העירייה הייתי ממובילי הפרויקט הראשון בארץ לדיור בר השגה, שאומץ על ידי ערים נוספות בארץ. הובלתי גם פרויקטים נוספים כגון סבסוד שכר דירה לסטודנטים, הקמת מערך סיוע לשוכרי דירות וייעוץ משפטי לשוכרים, שהקמנו בתוך יחידת הצעירים. גם בעתיד אמשיך לקדם פרויקטים של דיור בר השגה בעיר מתוך אמונה שתל אביב צריכה להישאר עיר שכל סוגי האוכלוסייה גרים בה".

ציפי ברנד- "אפעל לביצוע החלטה שלפיה בכל תוכנית שכוללת יותר מ־200 יחידות דיור יוקצו 10 אחוז מהדירות לדיור בהישג יד, כפי שתוכנית המתאר מאפשרת לעירייה לקבוע.
כמו כן, לתפיסתי מינהל ההנדסה לא צריך לאפשר הקלות ליזמים בנושא שטחי הבנייה ומספר הדירות בלי שאלו יקצו שטח או שווי כספי שיופנה לקרן ייעודית לדיור בהישג יד.
שטחים ציבוריים בבעלות העירייה הם משאב של כולנו ולכן כל שטח כזה שמיועד למגורים – חובה לייצר בו תמהיל שיכלול בתוכו דיור בר השגה. בכל פעם שמעניקים ליזמים זכויות בנייה לגובה ומאפשרים להם לבנות מגדלים צריך ואפשר לחייב אותם לספק בתמורה תמהיל כזה או אחר של דיור ציבורי.

עירייה בראשותי תפעל לכך שתתבצע בנייה מרקמית יעילה, הן במגרשים הפרטיים ובמגרשי מדינה בעיר. הכוונה היא לבנייה של בניינים בגובה שלא יעלה על תשע קומות עם דירות של שניים־שלושה חדרים ובשילוב פעילות ציבורית או מסחרית בקומת הקרקע. יש אינסוף מחקרים שמוכיחים כי בנייה כזו יכולה לייצר צפיפות וכמות דירות זהות לזו של מגדלים, עם תחזוקה ובנייה זולות יותר. בנייה מסוג זה תאפשר בהכרח מגוון דירות במחירים שפויים יותר, גם בלי שאלו יוגדרו "דירות בהישג יד".

אסף הראל- "אני משער שכולם יגידו שיש להם תוכניות לדיור בר השגה – לכן צריך לדבר על מעשים ולא על תוכניות. עירייה שלא בנתה דיור בר השגה 20 שנה לא תבנה אותו גם ב־20 השנים הבאות".

מיטל להבי- "אפשר לבנות יותר דיור בר השגה בעיר אם מציבים את זה כתנאי למתן זכויות מקסימליות או הקלות בנייה ליזמים. העירייה צריכה ליזום דיור בר השגה על קרקעות עירוניות ולפעול לקידום תכנון ביוזמתה באזורים שבהם ערך הקרקע נמוך, כדי לייצר יחידות דיור מוזלות. הפרויקטים צריכים להתבצע גם בשכונות חזקות כדי לעודד אינטגרציה".

לחזרה לרשימת השאלות

#2
מהי לדעתך הבעיה הכי גדולה בעיר עכשיו ואיך אתה מתכנן לפתור אותה?

רון חולדאי- "תל אביב-יפו מתמודדת עם שלושה אתגרים גדולים. הראשון – העדרה של תחבורה ציבורית יעילה במטרופולין. בעניין הזה סמכויותינו מוגבלות כעירייה, אך אנחנו פועלים מול משרד התחבורה לקידום שלושה קווי רכבת קלה – הקו האדום שנמצא בביצוע והקווים הסגול והירוק, שכבר יצאו למכרז. זאת כמובן בנוסף לפעילות שלנו להפחתת השימוש ברכב פרטי בעיר. האתגר השני הוא הקלה ביוקר המחייה ויוקר הדיור, עליו פירטתי קודם. האתגר השלישי הוא טיפול באזורים בעיר אליהם נשלחו רבבות זרים.

האתגרים הללו חורגים מסוגיות עירוניות רגילות – מקורם בסוגיות לאומיות שבעירנו באות לידי ביטוי בעוצמה גבוהה במיוחד. האתגר שנוצר אמנם נובע ממדיניות ממשלתית חסרה או לקויה, אך איננו מתנערים מאחריות, ובמסגרת הסמכויות שנתונות לנו אנו פועלים בכל אחד מהנושאים, כפי שמפורט כאן בהרחבה בסעיפים אחרים".

אסף זמיר- "אין בעיה אחת הכי גדולה בעיר, אלא מספר בעיות ואתגרים שעל העיר יהיה להתמודד עמם בשנים הקרובות, ובהם בטיחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים, צמצום הפערים החברתיים בין דרום העיר ויפו למרכז ולצפון, התחנה המרכזית החדשה, היעדר תחבורה ציבורית אפקטיבית, קושי במסגרות חינוך לגיל הרך והטיפול באוכלוסיית הפליטים ומהגרי העבודה".

ציפי ברנד- "הבעיה הראשונה היא שהעירייה פועלת כחברה עסקית שמטרתה צבירת הון ולא פועלת לשרת את תושביה. בעיה נוספת היא התחנה המרכזית, שעליה אפרט בהמשך".

אסף הראל- "יש לעיר שתי בעיות מרכזיות. הכללית יותר היא בעיית זהות. למי תל אביב אמורה לדאוג קודם: לאנשי המשרדים שבאים לעבוד בה, לתושבי הפריפריה והתיירים שבאים לבלות בה או לתושבים שגרים כאן? לצערי העיר התבלבלה בשנים האחרונות ומרוב התלהבות מתזרים המזומנים שמגיע מתיירים, עסקים ואורחים, שכחו את התושבים.

הבעיה השנייה והבוערת היא המדרכות שהפכו לאזור מסוכן. ילדים, מבוגרים ולמעשה כל אזרחי העיר נפגעים בקביעות מרוכבי אופניים, שרק רוצים לא להידרס בעצמם. התחבורה בעיר בכאוס בגלל סדר עדיפויות שגוי. לרגעים נדמה שמי שמצביע בבחירות הן המכוניות ולכן הן שולטות במרחב. הסדר הבריא בכל עיר צריך להיות – הולכי רגל במקום הראשון, אחר כך תחבורה ציבורית ורוכבי אופניים, ורק בסוף מכוניות פרטיות".

מיטל להבי- "תל אביב־יפו גדלה להיות עיר עולם על חשבון הצרכים ותחושת השייכות של התושבים. עיקר הבעיה היא שאין הקשבה ואין חמלה. העיר שנוסדה על ידי תושבים הפכה מעיר חברתית שעוצמתה בהון האנושי שלה, לעיר תחרותית שמתחרה על הכיס שלנו ומודדת אותנו לפי העומק שלו. כשאבחר, אעודד תהליכי שיתוף ציבור פיזי וחברתי, אעמיק את השותפות עם נציגי התושבים, אעודד לוקאל פטריוטיות ואפעל כדי לחזק את הדמוקרטיה המקומית ואת כוחה של מועצת העיר. כשנפעל בשיתוף ובשקיפות, אין לי ספק שהדברים יזרמו לכיוון נכון וצודק יותר באופן טבעי".

לחזרה לרשימת השאלות

#3
מה בנוגע לחנייה? מה התוכנית שלך לשנים הבאות?

רון חולדאי- "אנחנו צריכים להבין שעידן הרכב הפרטי הולך ומסתיים ובשל כך גם מדיניות החניה נדרשת להתאים את עצמה. לצערי מדינת ישראל מפגרת בכל הנוגע לפיתוח תחבורה ציבורית יעילה ולכן מדיניות החניה שלנו נועדה להעדיף ככל הניתן את תושבי העיר על פני אלו הבאים מחוץ לעיר. אנחנו פועלים להורדת חניה מתחת לפני הקרקע כדי לפנות את המרחב הציבורי על ידי בניית חניונים תת קרקעיים באזורים שבהם קיימת מצוקה – חניון הבימה, חניון גבעון, חניון קצה השדרה, רמת החייל ועוד. אני מקווה שנצליח להוריד עוד ועוד כלי רכב פרטיים מהכביש באמצעות פתרונות אלטרנטיביים כמו הליכה ברגל, אופניים, תל־אופן, אוטותל וכמובן תחבורה ציבורית".

ציפי ברנד- "אין פתרון קסם לחנייה – העיר מצטופפת. על העירייה לעזור בפתרונות לתושבי העיר על מנת שישתמשו כמה שפחות ברכבים פרטיים, תוך הבנה שכל עוד אין תחבורה ציבורית בשבת – לא תעלם הבעלות על הרכב הפרטי. לפיכך העירייה צריכה לפעול בין היתר להגביל את כניסת היומיומיים לעיר באמצעות רכבים פרטיים; להשקיע בתחבורה ציבורית בתוך העיר כולל בשבתות (כפי שהעירייה ידעה להשקיע באוטותל ותל-אופן); לאפשר לתושבים חנייה בלילה בחניונים של מוסדות ציבור; לשמור על בטיחות מדרכות העיר כדי לעודד הליכה רגלית; להכפיל את ההשקעה בסלילת שבילי אופניים; ולוודא שהשירותים הציבוריים והעירוניים בכל שכונה נמצאים במרחק סביר שלא מצריך שימוש ברכב.

כמו כן, על העירייה להקשות את מדיניות החנייה לבאים מבחוץ. לדוגמא, באמצעות שמירת מכסות בחניוני אחוזות החוף לתושבים ותושבות בלבד. בנוסף, על העירייה לעשות מבצע רענון ולבטל את תווי החנייה שאינם של תושבי העיר – מדובר באלפים".

אסף הראל- "אני משער שכולם יגידו שהם בעד להפחית את כמות המכוניות ולעבור לתחבורה ציבורית. צדקתי? עכשיו מה שיפה בסיפור הזה, זה שחולדאי מבטיח את זה כבר 19 שנים! אפשר למצוא ציטוטים שלו נגד מכוניות באותה כמות של חניונים שהוא בנה בעיר. דיבורים לחוד ומעשים לחוד. הבעיה בתל אביב אינה החניה אלא המחסור במדיניות תחבורה אמיתית. כשתהיה פה תחבורה ציבורית טובה – אנשים לא יצטרכו מכוניות פרטיות. זה נורא פשוט, אבל זה דורש מדיניות".

מיטל להבי- "יש להכשיר יותר מקומות חניה ציבוריים, בעיקר במפלס תת הקרקע כדי לפנות מקום ברחוב, וכן לאפשר חניה חינם לתושבים בחניוני אחוזת החוף וחניה מוסדרת בשעות הלילה באדום־לבן וברחובות עם נתיבי נסיעה כפולים. במקביל אפעל להוספת מקומות חניה לכלים דו גלגליים בדגש על חניונים רבי קיבולת לאופניים ויותר עמדות קשירה ברחובות ובחצרות. אקדם רפורמה מקיפה בנושא תווי החניה על מנת להגביל את כמות תווי החניה לשני תווים לבית אב לכל היותר באזורי מחסור".

לחזרה לרשימת השאלות

#4
איך תקדם שבילי אופניים נוחים בכל העיר?

רון חולדאי- "כשהצבנו לפני כמעט 20 שנה חזון להפיכת האופניים לכלי תחבורה לגיטימי בעיר חשבו שאנחנו משוגעים. על ידי יצירת תשתית של רשת שבילי אופניים ברחבי העיר, הקמת מערך השכרת האופניים תל־אופן ופעולות נוספות לעידוד הרכיבה – המהפכה קרתה ושינוי ההתנהגות הוריד אלפי כלי רכב מהכבישים ומהחניות בעיר. אנו מודעים לכך שהשינוי המבורך הביא עמו גם בעיות חדשות, בוודאי לנוכח כניסת האופניים החשמליים, שבעיניי הם אופנועים לכל דבר. העומס על המדרכות ובמיוחד הסכנה להולכי הרגל הוא דבר בלתי נסבל ואנחנו נחושים לשנות זאת. ההיררכיה ברורה – הולכי הרגל הם בראש סדר העדיפות על המדרכה, לכן אנחנו משקיעים וממשיכים להשקיע עשרות מילוני ש"ח בכל שנה כדי להרחיב ולשפר את תשתית שבילי האופניים ויצירת הפרדה פיזית ברורה בין המשתמשים".

אסף זמיר- "שבילי האופניים בעיר חייבים להיסלל מאספלט ובגובה הכביש. כל דבר אחר הופך את ההליכה ברגל לבלתי אפשרית במקומות מסוימים ואת הרכיבה ללא יעילה. בסופו של דבר גם הולכי הרגל וגם רוכבי האופניים בעיר צריכים לקבל עדיפות על פני הרכב הפרטי וזה אומר שבמקומות שבהם אין ברירה יש לסלול שבילים על חשבון נתיבי תנועה".

ציפי ברנד- "בעיר שטוחה כמו תל אביב צריך לעודד צמצום רכבים פרטיים על ידי מעבר לאופניים, אבל הדבר דורש תשתית של שבילי אופניים אמיתיים ולא כאלה שמצוירים על המדרכות. שבילי האופניים צריכים להיות במפלס גובה נפרד מהמדרכה באופן מוגן מפני מכוניות. עשרות המיליונים שהשקיעה העירייה בשיפוץ אבן גבירול והקמת שביל אופניים כל כך לא תקני הם עוול לעיר ולתושבים. בכל מקום שבו יש שביל על המדרכה הייתי מורידה אותו".

אסף הראל- "בתור המועמד היחיד שבאמת מתנייד רק עם אופניים וטוסטוס אני מבין לעומק את הבעיה ואת התוכניות הנפלאות של שלל ארגוני האופניים, שהעירייה לא מאמצת בגלל מחסור במדיניות תחבורה".

מיטל להבי- "השימוש באופניים ככלי תחבורה הוא מבורך וכדי לעודד את המגמה הזו אנחנו צריכים לדאוג לתוספת תשתיות לטובת רכיבה בטוחה ורציפה. אדאג להרחבת ההגדרה של רחובות ואזורים ממותני תנועה, כדי להקנות לרוכבי האופניים זכות לנוע על הכביש בבטיחות במקום על המדרכה. כמדיניות, שבילי האופניים שיוקמו בעיר ייסללו תוך הפרדה מהולכי הרגל, וככל הניתן על חשבון נתיבי נסיעה כאמצעי נוסף להאטת התנועה בעיר, תוך הקפדה על רציפות השבילים גם בצמתים".

לחזרה לרשימת השאלות

#5
מה עם כמות המירוצים המוגזמת שסותמת את העיר בימי שישי?

רון חולדאי- "תל אביב-יפו הפכה בשנים האחרונות לעיר פורחת כתוצאה ממגוון רחב של פעולות אותן ביצענו לשיפור איכות החיים בה, ובין היתר גם מההכרה שהיא מקבלת כמקום המפתח תרבות וספורט ברמה בינלאומית. זה כולל גם הפקה ואירוח של אירועי דגל כמו אירועי ספורט בינלאומיים, אירועי תרבות המוניים, מצעדים ועוד. 

מילת המפתח בעיניי היא איזון: איזון בין הצרכים הנובעים מהרצון לפיתוח מרכזיותה של העיר לבין איכות חיי התושבים. מעבר למאמץ שנעשה לצמצום המטרדים הנובעים מכל אירוע ואירוע, אנחנו בוחנים את עצמנו כל הזמן וכל אירוע שמאושר נבחן לעומק. אירועים רבים לא מבוצעים או מבוטלים עקב החשש לפגיעה מוגזמת בתושבי העיר. מדובר בסופו של דבר במספר ימי שישי מצומצם במשך השנה ובכל מקרה אנחנו נמשיך לבחון בצורה מאוזנת ואחראית את הדברים גם בעתיד".

ציפי ברנד- "אני מכירה את הכעס של תל אביבים על המירוצים וחייבת וידוי: אני אוהבת את המירוצים ואוהבת כשהעיר קצת חסומה בפני רכבים פרטיים. עם זאת, בתור חברת המועצה היחידה שנלחמה על הפעלת מערכת החינוך בימי מירוץ, ברור לי שצריך לוודא שהאירועים האלו לא מפריעים לתפקוד העיר".

אסף הראל- "אפשר פשוט להעביר את חלקם לשבת בבוקר. עוד רעיון מהפכני, אני יודע, אבל אם זה עבד עם הג'ירו זה יעבוד גם פה".

מיטל להבי- "הגישה שלי בנושאים אלה היא שהמהות צריכה לבוא לפני הנראות. תל אביב-יפו היא עיר תוססת ומעניינת שמתקיימים בה אירועים רבים לאורך כל השנה. העירייה בראשותי תמצא את הדרך לאזן בין הצרכים של העיר לבין הצרכים של התושבים, על מנת להמשיך ולקיים אירועים במרחב הציבורי שמעניקים לעיר את אופייה המיוחד, מבלי לפגוע בהתנהלות היומיומית של התושבים".

לחזרה לרשימת השאלות

#6
האם תקדמי מיסוי כניסת כלי רכב לעיר?

רון חולדאי- "אני תומך ומקדם כל צעד שנועד להפחית את מספר כלי הרכב הפרטיים הנכנסים. לצערי, אין בידי ראש עירייה סמכות לפעול בתחום הזה אך עיריית תל אביב־יפו בראשותי תמכה, יזמה והכינה תוכניות לכך, לרבות הטלת אגרת גודש".

אסף זמיר- "בסוף חייבים לקדם מערכת שתפחית את כניסת הרכבים לעיר, אבל היא חייבת להגיע עם תחליף ציבורי ראוי כי לא נכון לייצר מנגנון שיצמצם את כמות האנשים הנכנסים לעיר. תל אביב־יפו היא לב המטרופולין והיא בנויה מכך שנכנסים ויוצאים ממנה מדי יום אנשים שלא גרים בה".

ציפי ברנד- "כן. הדבר נעשה בערים מרכזיות בעולם, כמו לונדון, ובאזורים עמוסים צריך לאסור כניסת מכוניות ולגבות היטל".

מיטל להבי- "הטלת אגרות ומסים אינה פתרון קסם ולא תפתור את בעיית גודש התנועה, אלא כחלק מסל פתרונות שצריך להכיל קודם כל חלופות ראויות, זמינות ויעלות להתניידות. ככל שיהיו יותר אמצעי תחבורה ציבוריים יעילים לצד שינוי בשיטת המיסוי שמעודדת בעלות ואחזקת רכב פרטי – כך ניתן יהיה לשקול גם פתרון כמו אגרת גודש".

לחזרה לרשימת השאלות

#7
איך תילחם בהפיכתה של תל אביב לעיר לעשירים בלבד?

רון חולדאי- "ראשית, תל אביב-יפו רחוקה מלהיות "עיר לעשירים בלבד" ואנחנו דואגים שהיא תישאר כזאת. היא עיר הטרוגנית מאוד וקרוב ל-40 אחוז מאוכלוסייתה נחשבים חלשים לפי מדדים סוציו-אקונומיים. אבל כמו בכל עיר גדולה במדינות הקפיטליסטיות-ליברליות בעולם – העלייה במחירי הדיור משפיעה בהדרגה על הרכב האוכלוסייה. זו תוצאה בלתי נמנעת של שיטה כלכלית שמקדמת שוק חופשי ומדיניות ממשלתית שבעשורים האחרונים הרחיבה והעמיקה את הפערים החברתיים.

אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לעצור מגמות אלו ולהשאיר בעיר את כל גווני האוכלוסייה. הגדרנו את נושא הקלת יוקר המחייה והדיור בפרט כיעד בכל תוכניות העבודה העירוניות: אנו פועלים להגדלה מתמדת של היצע הדיור ובנייה חדשה; קידום פרויקטים של פינוי-בינוי שהתושבים המקוריים יוכלו להישאר בהם גם לאחר סיום הבנייה; יצאנו בדרישה שאין לה תקדים באף עיר בישראל – לכלול כמה שיותר דירות קטנות בפרויקטים חדשים; ייזום דיור בר השגה ושכירות מוזלת בבניינים חדשים, במענקי דיור ומעונות לסטודנטים; ומאמץ להוזלת יוקר המחייה בכל דרך עירונית אפשרית: ארנונה מגורים הנמוכה ביותר בכל גוש דן, שירותים עירוניים חינמיים כמו חניה וחניונים בכל העיר, אופניים שיתופיים, רכבים שיתופיים, מחסן ציוד עירוני (תל וקח), הנחות על חוגים ואירועי תרבות ופנאי (דיגיתל) ועוד ועוד".

אסף זמיר- "עיריית תל אביב־יפו משפיעה על יוקר המחיה בתחומים שבאחריותה, זה אפשרי, העיר משתנה. יותר משפחות צעירות בוחרות להישאר בעיר ולגדל בה את ילדיהם. כשאני למדתי בתיכון היו 2,500 תלמידים בכיתה י"ב, היום יש 7,000 תלמידים בכיתה א' וזה דורש התאמות לשינויים בנושאי דיור, תשתיות, חינוך, מחירים של שירותים ציבוריים ותרבות וחיזוק התחבורה הציבורית בעיר.

צריך להוביל מהלכים לטיפול בעלויות מזון ושתייה הנמכרים במבנים עירוניים ובחוף הים, בעלויות של פעילויות קהילתיות וחוגים, במחירי מתקני הספורט העירוניים ועוד ועוד. אמשיך להוביל קו שדוחף לדיור בר השגה בכל הפרויקטים החדשים הנבנים בעיר כדי לשמור על האפשרות של קהלים מגוונים להמשיך לחיות בעיר. אבל הדברים הדרמטיים ביותר שניתן לעשות הם הפחתת תקני חניה באזורים צפופים כדי לעודד מגורים של אוכלוסיות נטולות רכב, הגדלת היצע הדירות בעיר וקידום תכנון עירוני מוצלח לאזורים שמחוץ למרכז העיר וחלק מהדרום ומיפו".

ציפי ברנד- "בכל תכנית בנייה של יותר מ-200 יחידות דיור שמקודמת בעיר יוקצו כ-10 אחוז לדיור בר השגה. צריך להשקיע משאבים בתשתיות בשכונות הדרומיות – תאורה, ביוב, מדרכות. כמו כן, אגדיל את ההשקעה בחינוך הציבורי בעיר, המהווה את הנטל השני בגודלו על התושבים. וחשוב מכל, אשתף את התושבים בשינויים העומדים להתרחש בשכונות עוד בשלבי התכנון. לדוגמא, הכוונה לבנות את מרכז בת שבע בתחנה, בין אם מדובר בדבר טוב או רע, לא יכולה להיות החלטה שמתקבלת בקומה ה-12 של בניין העירייה. זה צריך להיעשות בשיתוף התושבים ותוך בדיקה אם זה עונה על הצרכים שלהם".

אסף הראל- "בשני שלבים: הראשון, לבנות הרבה יותר דירות. יעד של 5,000 דירות בשנה הוא ריאלי אם מחשיבים התחדשות עירונית (ציפוף מרחבים קיימים תוך שמירה על המרקם העירוני), תהליך שתל אביב רחוקה מלהצטיין בו. מדינת ישראל עומדת להכפיל את עצמה ב־30 השנים הקרובות ותל אביב חייבת להיות חלק מהצמיחה הזאת, אבל – וכאן מגיע העיקרון השני – 20 אחוז מהדירות חייבות להיות בנות השגה, שזה אומר דירות קטנות יותר (כיום גודל דירה חדשה ממוצעת הוא 136 מ"ר!) ובמחיר מפוקח (הן לשכירות ארוכת טווח והן לקנייה)".

מיטל להבי- "תל אביב־יפו שינתה את פניה בשנים האחרונות והפכה לעיר שמעודדת ומקדמת פרויקטים לעשירון העליון ופחות פרויקטים עממיים. אפעל לתעדוף של פרויקטים שמבוססים על יזמות קטנה כמו תמ"א 38, כלכלה שיתופית ומקומית ולזירוז הליכי הרישוי בעירייה, וזאת מתוך מחויבות לפעול עם הפנים לתושב ולטובתו. המשמעות היא גם הקלה ביוקר המחיה ככל שהדברים תלויים בתשלומים הנגבים על ידי העירייה. עוצמתה של תל אביב־יפו הוא במגוון האוכלוסייה שלה ולכן עלינו להבטיח שיוכלו להתגורר בה גם מי שאינם נמנים עם העשירון העליון של מדינת ישראל".

לחזרה לרשימת השאלות

#8
למה אין פיקוח על מחירי ותנאי השכירות בעיר?

רון חולדאי- "החוק הישראלי אינו מאפשר לעירייה פיקוח על מחירי או תנאי השכירות. תקופה ארוכה פעלנו לקידום חקיקה ראשית בנושא וכתוצאה מכך נולד חוק שכירות הוגנת, שנותן מענה מסוים אך חלקי ביותר ביחס למה שלטעמנו היה צריך להיות. הקמנו בעירייה גם את מרכז הסיוע לשוכרי דירות שנותן סיוע משפטי לשוכרים, והוכן חוזה שכירות הוגן מומלץ שאומץ על ידי שוכרים ומשכירים רבים. מי שאומר שיש לו פתרונות בנושא ברמה המוניציפלית כנראה לגמרי לא בקיא ולא מבין את חלוקת הסמכויות בין מערכות השלטון בישראל".

ציפי ברנד- "כמו שצריך לפעול לטובת דיור בר השגה, במיוחד כאשר מדובר על קרקעות עירוניות, כך צריך לחתור לאפשרויות עירוניות של שכירויות לטווח ארוך בתוכניות שהן על קרקע עירונית או מרובות ביחידות דיור. כמו כן, יש צורך לבדוק את מדיניות העירייה כלפי Airbnb  עסקי והשלכותיו על שוק השכירות ולהפסיק את עצימת העין מהפיכת עשרות דירות בעיר למלונות דה פקטו. מדובר על דירות שבאופן קבוע אינן נמצאות בשוק השכירות ולא משלמות מסים וארנונה כנדרש. במקום זה אנחנו מקבלים בנייני רפאים לאורך רחובות מרכזיים בעיר, תופעה שגורמת לעיר נזק כלכלי וחברתי גדול. הפתרון צריך לכלול גם עידוד משכירים לשכירות הוגנת, שפויה וארוכת טווח".

אסף הראל- "כי הנהגת העיר לא שוכרת דירות, לא מחפשת דירות ביד2 ולא מבינה מה זה לגור בשכירות בעיר. שוק חופשי זה בריא. ג'ונגל זה מסוכן".

מיטל להבי- "סיעת מרצ תל אביב־יפו בראשותי קידמה בקדנציה האחרונה חוזה שכירות עירוני אחיד שנועד להסדיר את זכויות השוכרים והמשכירים, להקנות יציבות לדיירים ולמתן את עליית המחירים. לצערנו, חוק שכירות הוגנת אושר בכנסת ללא סעיף שמתייחס לפיקוח על המחירים. כדי להביא להוזלת מחירי השכירות נפעל לקידום חקיקה ארצית ובמקביל להגדלת מצאי הדירות להשכרה בעיר".

לחזרה לרשימת השאלות

#9
מה תעשו כדי לפתור את בעיית התחנה המרכזית החדשה (שמיקומה הנוכחי מזהם ופוגע בתושבים)?

רון חולדאי- "המציאות המטרידה הנובעת מפעילותה של התחנה המרכזית החדשה בלב שכונת נווה שאנן היא דבר בלתי נסבל ונמשיך לנסות לשכנע את מי שאמון על כך בממשלת ישראל לפעול לשינויה. כעירייה קבענו בתוכנית המתאר העירונית, שהוכנה על ידנו ואושרה סופית לפני כשנה, את העברת המרכז התחבורתי למקום אחר. העירייה אף ייעדה קרקע לשם כך ליד צומת חולון. עם זאת יש לזכור כי מדובר במבנה בבעלות פרטית, עם עשרות בעלי חנויות שפועלים כבית משותף, וכל עוד משרד התחבורה מכריז עליו כמרכז תחבורתי לא נראה שינוי גדול. לכן אנו נמשיך ללחוץ על גורמי הממשלה ומשרד התחבורה להעביר את המרכז התחבורתי מהשכונה".

אסף זמיר- "אני מאמין שאני אהיה ראש העיר שיצליח לפנות את התחנה המרכזית. כיום לא נעשים ניסיונות אמיתיים אלא משלימים עם המצב הקיים, אבל התחנה המרכזית איננה גזרת גורל. לתפיסתי המפתח נעוץ בשיתוף פעולה בין העירייה לבין משרד התחבורה, שכיום איננו מיטבי, ואני אפעל לשפרו".

ציפי ברנד- "ביום הראשון בתפקיד אקבע פגישה עם שר התחבורה ישראל כץ ואפעל למען מתווה שיעביר את התחנה למתחם הלוגיסטי של העירייה בצומת חולון. חוץ מאדישות של ראש העיר, אף אחד לא יודע להסביר לי למה זה לא קרה עד עכשיו. התחנה המרכזית החדשה היא המפגע הכי גדול בעיר. מכל המובנים והבחינות הוא גם מזהם וגם יוצר סביבה לא בטוחה. זו טעות היסטורית ענקית שחייבים לתקן. המצב כמו שהוא היום לא יכול להימשך. אני מודעת לריבוי הבעלויות במבנה התחנה אבל אני משוכנעת שגם רוב הבעלים של החנויות הנטושות היו שמחים לראות שינוי ייעוד. אני מציעה להרוס את התחנה ולבנות שכונת מגורים במקומה".

אסף הראל- "לזכותה של עיריית תל אביב־יפו יש לומר שהיא מנסה להילחם בבעיית האוטובוסים. היא אמנם לא מצליחה, אבל זה כבר סיפור אחר. יש כנראה גבול לגודל המלחמה שהעירייה הזאת תנהל עבור תושבי הדרום. הבעיה המרכזית היא מה שהעירייה מתכננת ליום שאחרי. לפי תוכנית המתאר משנה שעברה, במקום התחנה מתוכננים לקום מגדלי משרדים שירמסו את האוכלוסיה המקומית ויהרסו את המרקם העירוני – וזאת תוכנית שאדאג לשנות. הריסת התחנה תהיה מפגע שאזור כה חלש לא יכול לעמוד בו. התחדשות עירונית זה הפתרון ליום שאחרי".

מיטל להבי- "התחנה המרכזית היא מפגע חברתי וסביבתי ויש לפנותה ממיקומה הנוכחי בהקדם האפשרי, כחלק מרכזי משיקום דרום העיר כולו. כראש עיריית תל אביב-יפו אפעל לעצירת הארכת הסכם החכירה של התחנה המרכזית עם חברת נצבא, ובמקביל לקידום תכנית לפינוייה ולהקמת מסוף חלופי בצומת חולון".

לחזרה לרשימת השאלות

#10
האם יש סיכוי להתחשבות גדולה יותר בשעות ההפרדה בבריכות לדתיים? כיום ישנה הפרדה של שעה בשבוע בשעות הלילה.

רון חולדאי- "המדיניות שלנו דוגלת בהכלה ובשוויון לכל תושב באשר הוא. בעיניי מרכז קהילתי צריך לשרת את כולם, ולכן אנו נמנעים מהקמת מרכזים עבור סקטורים מסוימים. אני מעדיף להוסיף עוד מרכזים לכולם כפי שעשינו ועושים בשנים האחרונות בכל רחבי העיר. מובן מאליו שבמקומות בהם קיים ציבור דתי אנחנו מנסים להתחשב – כל עוד הדבר לא בא על חשבון הכלל".

ציפי ברנד- "צריך להתחשב בכולם. כאישה חילונית אני לא מכירה את הבעיה, אבל אשמח לבחון את הנושא. העיר הזאת שייכת למגוון קהילות, וצריך לדאוג להבטיח שתישאר כזו".

אסף הראל- "אני מודה שאני לא מכיר את הסוגיה ואשמח לקרוא עליה, אבל אם כבר דיברתם על בריכות, מה נסגר עם מחירי הכניסה המטורפים לבריכות במרכז העיר? 90־100 ש"ח לאדם? משפחה של שני הורים ושני ילדים צריכה לשלם 400 ש"ח על שבת בבריכה? זה מטורף. ולמה יש פה כל כך מעט בריכות? אנחנו במזרח התיכון. חם פה! תל אביב צריכה יותר בריכות! ובמחירים שפויים!".

מיטל להבי-"סיעת מרצ תל אביב־יפו שמה לעצמה למטרה להשאיר את המרחב הציבורי נגיש וזמין לכלל האוכלוסייה ולא למגזר מסוים, תוך התחשבות מרבית בכל התושבים החיים בעיר. אופיה של העיר הוא חילוני כמעט מיום היווסדה – כך היה וכך ימשיך להיות, ואני לא רואה שום סיבה לשנות את הסטטוס קוו הקיים".

לחזרה לרשימת השאלות

#11
מה לדעתך הדבר שהכי חסר לתל אביבים בעירם?

רון חולדאי- "זה יהיה יומרני מצדי להגדיר מה חסר לתל אביבים. תשאלו אותם. אין תל אביבי טיפוסי וחוסר של אחד הוא העודף של האחר. כראש עירייה אני משתדל לזהות את החוסרים והמצוקות שמשפיעים על הכלל – כמו תחבורה ציבורית, יוקר מחייה ודיור, אוכלוסיית הזרים ועוד".

אסף זמיר- "תחבורה ציבורית איכותית ויעילה".

ציפי ברנד- "אני לא יכולה לדבר בשם כולם, אבל לי חסר שקט מדי פעם. אולי זה בגלל שיש לי ילדים? חסרים גם תחושת ביטחון על המדרכות, צל טבע עירוני, ושותפות התושבים בהחלטות הנוגעות לעתיד שכונתם".

אסף הראל- "בעיקר חסר לנו ביטחון סביב השאלה מה הולך להיות מהמקום הזה. האם תוך 20 שנה העיר לא תהפוך לעיר של עשירים, קפיטליסטית, חזירית ודורסנית שרק רוצה תיירים ומשרדים? אנשים לא מודעים לזה אבל יום יום מתנהלת כאן מלחמה על אופיה של העיר ולצערי, הכסף הגדול מנצח בכל החזיתות".

מיטל להבי- "אני מסתובבת ופוגשת אנשים יום-יום, בכל רחבי העיר, והטענה העיקרית שעולה מהמפגשים איתם היא התחושה שהעירייה עובדת נגדם ולא עבורם. יש בהחלט תחושה שהתושבים והעירייה לא נמצאים באותו צד ואת זה צריך לשנות".

לחזרה לרשימת השאלות

#12
מה יהיה עם דרום תל אביב?

רון חולדאי- "מי שמגדיר "דרום תל אביב" כמקשה אחת כנראה אינו מכיר באמת את העיר ובעיותיה. מדובר בשכונות ואזורים שונים, עם מאפיינים ייחודיים לכל מקום ועם בעיות ואתגרים שונים. כאשר מדברים היום על המצב ב"דרום תל אביב" מתכוונים בעיקר לאותם אזורים בשכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה שלמרות ההשקעה שלנו נקלעו למצוקה קשה עקב העובדה שממשלת ישראל שלחה אליהן לפני כעשור רבבות זרים מבלי לקחת אחריות על התוצאה.

כראש עירייה אין בידי כל סמכות או אפשרות להעביר את אותם זרים למקום אחר או לפזרם. ההבטחות של ממשלת ישראל שהנה או טו טו היא מוציאה את הזרים מהארץ אינן ממומשות. תושבי שכונות אלה מתלוננים – ובצדק – על המצוקה הקשה ולכן אנחנו כבר שנים כמעט ללא סיוע משקיעים סכומי עתק – מעבר לתקציב הרגיל – ומתגברים ככל יכולתנו את כלל השירותים העירוניים בשכונות הללו. עם זאת יש לציין שהתעלמות של הממשלה מעשרות אלפי הזרים שנמצאים פה אינה מעלימה אותם ואת צרכיהם. אם לא נטפל בצרכיהם הבסיסיים כמו בריאות וחינוך – מעבר לחובתנו המוסרית לכך – הדבר יחזור אל כולנו כבומרנג ורק יעמיק תופעות של אלימות ופשע".

ציפי ברנד- "דרום העיר הוא העתיד שלנו. שם פוטנציאל הדיור והבנייה הגדול, שם הצורך להשקיע בחינוך, ושם היכולת להראות שתל אביב יכולה להישאר אנושית ולהצטופף מבלי להדיר את התושבים הוותיקים שלה ואת הקהילה הזרה. יש הרבה מה לעשות בשיקום השכונות – זה מתחיל בתשתיות, בהוספת תאורה בלילה להגברת תחושת הביטחון ובניקוז הביוב.

אבל צריך למנוע ג'נטריפיקציה, כלומר למנוע מצב שבו תושבים ותיקים נאלצים לעזוב את השכונות ולא יכולים לגור בהן בגלל כניסת הון ויזמים. כשהעירייה מחלקת מלגות לסטודנטים לבוא לגור בשכונות הדרומיות היא הייתה יכולה במקום זאת לחלק את אותן המלגות ל"בנים ממשיכים" ולטפח את השכונה על ידי עידוד אלה שנולדו בה וחיו בה לחזור אליה. בנוגע להקצאת כספים ליוזמות שונות, עדיף להקצות כספים עירוניים ליוזמות של תושבים מקומיים מאשר ליוזמות חיצוניות שבאות "להציל" לכאורה את השכונה".

אסף הראל- "עם ההנהגה הנוכחית זה ברור – ג'נטריפיקציה, מגדלים ועוד שכונות לעשירים".

מיטל להבי- "בדרום העיר צריך לטפל בצורה מסיבית מצד אחד ובעדינות והרגישות הראויה מצד שני, מתוך מקום שרואה ומתעדף בראש ובראשונה את התושבים הוותיקים. יש לפעול תוך שמירה על המרקם העירוני הקיים ותוך תמיכה בחוסן הקהילתי המקומי כדי לצמצם את תופעת הג'נטריפיקציה. כראש עיריית תל אביב־יפו אפעיל תוכנית שיקום מקיפה שתכלול טיפול בהיבטים פיזיים, כמו השקעה נרחבת בתשתיות ופינוי התחנה המרכזית, לצד השקעה בהיבטים חברתיים כמו טיפול יסודי בדרי הרחוב, מכורים לסמים ונשים בזנות".

לחזרה לרשימת השאלות

#13
מה התוכנית שלך לגבי שיפור מוסדות החינוך הפורמלי בדרום העיר ויפו?

רון חולדאי- "אנו נותנים קדימות גדולה לתגבור מערכת החינוך בשכונות דרום העיר ויפו. ההשקעה שלנו היא מקיפה – החל מתוכניות לחיזוק האוריינות וטיפוח החשיבה בגני הילדים, הארכת יום הלימודים בכל 24 בתי הספר היסודיים בדרום וביפו בעלות של כ-17 מיליון שקל בשנה, פתיחת בית ספר על-יסודי ערבי חדש ביפו, הקמת בית ספר על-יסודי חדש בהשקעה של כ-90 מיליון שקל בשכונת נווה עופר, שדרוג ושיפוץ מוסדות החינוך, תוספת משמעותית של שעות לימוד ופיצול כיתות מעבר לשעות שניתנות על ידי משרד החינוך.

בכל מוסדות החינוך בדרום העיר ויפו פועלים מנהלים וצוותים המחוייבים לקידומם של התלמידים, לשיפור ההישגים הלימודיים וההתמדה. הישגי התלמידים והזכאות לבגרות זהים בכל העיר ועומדים על אחוזים גבוהים. כך לדוגמא אחוז הזכאות לבגרות בתיכון עירוני ט' ביד אליהו, הקולט אליו תלמידים משכונת התקווה וממזרח העיר, עומד על יותר מ-95 אחוז, בבית הספר אורט סינגלובסקי יש 85 אחוזי זכאות לבגרות ובתיכוניים ביפו – עירוני ז' ועירוני לב אג'יאל – 88 אחוז".

אסף זמיר- "בחמש השנים האחרונות, כמחזיק תיק החינוך בעירייה פעלתי לחזק את החינוך בדרום העיר וביפו באמצעות שורה ארוכה של פעולות ובינהם הארכת יום הלימודים עד לשעה 16:00 בבתי הספר היסודיים בדרום העיר ויפו, הקמת תיכון חדש לאוכלוסייה הערבית ביפו, התחלת הקמת תיכון חדש בדרום מערב העיר, הקמת בית ספר דו לשוני ביפו, הקמת כיתת מחוננים ראשונה בבית ספר בדרום העיר אי פעם והיד עוד נטויה".

ציפי ברנד- "אין לי עדיין תוכנית מלאה בנושא הזה. אני חושבת שבראש ובראשונה חייבים לעודד חינוך ציבורי חזק, בין היתר הקמת תיכון עיוני גם בדרום העיר. יפו צריכה רפורמה, עם תוכנית פעולה, מטרות והצבת יעדים. אחת הבעיות של יפו היא ריבוי בתי הספר הייחודיים והפרטיים. מצד אחד יש המון אוכלוסיות שונות שרוצים לתת מקום לכולם ומצד שני כל מי שבעל יכולת כלכלית הולך לבית ספר פרטי שתואם את הנישה שלו. הבסיס לקהילה היא החינוך הציבורי, זה מאוד חסר ביפו וזה מה שמעיב על בניית קהילה".

מיטל להבי- "כעירייה עלינו לקחת אחריות מלאה על חינוך ילדי העיר מלידה ועד בגרות. בתי הספר בעיר כולה לא צריכים להיות שטאנץ של העתק־הדבק אלא להעצים את הייחודיות של כל ילד ולמצות את הפוטנציאל הטמון בו. לצורך כך אפעל להקמת בתי ספר ייחודיים בכל רחבי העיר, בדגש על דרום העיר ויפו, עם שילוב של החינוך הבלתי פורמלי בתוך מוסדות החינוך הפורמלי ועידוד המעורבות של הקהילה המקומית בפעולות העשרה בבתי הספר".

לחזרה לרשימת השאלות

#14
מה יש לעשות כדי למנוע את רצח האישה הבאה ביפו?

רון חולדאי- "מקרי הרצח שאירעו ביפו לאחרונה מדירים שינה מעיניי. בנושא הזה אני נמצא בקשר ישיר עם מפקד המחוז של המשטרה מצד אחד ופועל באמצעות המישלמה ליפו והשירותים החברתיים לפעילות מוגברת בכל הנוגע לטיפול באלימות במשפחה ביפו וחיזוק המנהיגות הקהילתית ביפו על מנת לייצר הסברה נכונה ומודעות. זהו אתגר גדול עבורנו ולא נפסיק להשקיע ולהתאמץ כדי לנסות להציל את הקורבן הבא".

ציפי ברנד- "זאת שאלה מורכבת והפתרון לה אינו מיידי. הבעיה המרכזית היא שלפי קולות התושבים אין משילות ביפו. רק כשיש דגל אדום מופיעה העירייה או המשטרה. לעירייה כגוף מתאם יש את כוח האדם, הידע והמשאבים לקחת אחריות ולהפוך את נושא המוגנות של נשים ביפו לפרויקט דגל עירוני. הפתרון יכול להיות פשוט כדוגמת הוספת לחצן מצוקה באפליקציה העירונית. המטרה היא לחבר בין הרווחה והמשטרה והדגש צריך להיות על העצמה נשית והחזרת המוגנות לנשים".

מיטל להבי- "זו שאלה שבבסיסה חוזרת למקום של מהות לפני הנראות, וכדי למנוע את רצח האישה הבאה יש לבצע פעולות מניעה מראש ובכלל זה: 1. יותר חינוך והסברה במסגרת תוכניות הלימוד לנוער ביפו למניעה מראש של אלימות במשפחה. יותר הקשבה והתייחסות לתלונות של נשים על אלימות הן במינהל הרווחה והן במשטרה – כחלק ממהלך הוליסטי שמטרתו למנוע מראש את הרצח הבא.

2. יותר מסגרות תומכות לקהילה המקומית – הן להעצמת נשים בקהילה, הן להעשרה של פעילויות לנוער והן באמצעות סדנאות לגברים בשיתוף עם מובילי דעה בקהילות היפואיות, כדי להביא לצמצום בהיקף הפשיעה ולהפחתת היקף מקרי האלימות. בכלל זה גם הקמה של מרכז גישור לפתרון סכסוכים משפחתיים, וכן בית מוגן לנשים ערביות".

לחזרה לרשימת השאלות

#15
מתי תהיה תחבורה ציבורית בשבת?

רון חולדאי- "תחבורה ציבורית בשבת תהיה כאשר הדבר יוחלט על ידי ממשלת ישראל. אני אמשיך להוביל את הדרישה והלחץ לשינוי הדבר, כי ללא הפעלת תחבורה ציבורית בשבת יש קושי גדול בשכנוע אנשים לזנוח את הרכב הפרטי. מעבר לכך, איסור תחבורה ציבורית בשבת מונע מאוכלוסיות חלשות את חופש התנועה בכל ימות השבוע. במקומות שאנחנו יכולים להשפיע – בשירותי התל אופן, האוטותל העירוניים וכן מוניות השירות – אנחנו פועלים שיפעלו בשבת ויתנו מענה לפחות לתנועה ברחבי העיר".

אסף זמיר- "זה נושא שבנפשי. כשאכנס לתפקיד אני מתכוון לפעול בצורה קדחתנית כדי שתהיה בעיר תחבורה ציבורית בשבת. כבר לפני שבע שנים הצבעתי בעד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בישיבה שנערכה בנושא וזה אחד הדברים שאני מתכוון לקדם. במציאות הפוליטית הקיימת בישראל הדבר לא יקרה מעצמו ומשרד התחבורה מתנגד התנגדות עיקשת, ולכן אני מאמין שהגיע הזמן שהעירייה תהיה יותר פרואקטיבית ותוביל הפעלה עצמאית בשבתות וחגים.

אחרי שקו כזה יהיה עובדה יהיה קל יותר, בעיניי, לקדם את הסדרת הרגולציה סביב הנושא. זה המקום להזכיר את ההצדקה לתחבורה ציבורית בשבת מלכתחילה. מותר להפעיל רכב בשבת, מותר לתדלק בשבת – כך יוצא שמי שנפגעים מהיעדר תחבורה ציבורית בשבת הם רק אותן אוכלוסיות שאין להן רכב. קשישים, בני נוער, תיירים ואנשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך. עיר מטרופולינית אמיתית חייבת לקדם מדיניות שתפחית את האינטרס של תושביה להחזיק רכב פרטי. היעדר תחבורה ציבורית בכל כך הרבה ימים בשנה מפחיתה באופן דרמטי את יכולתה לעשות כן.

ציפי ברנד- "מחר יכולה וצריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת, בשכונות ובמקומות שזה מתאים לאופי האוכלוסייה והפעילות. כפי שהעירייה מסבסדת חברות השכרה של אופניים וכלי רכב שפועלות בשבת, כך היא יכולה לסבסד ולתמוך במיזמים שמאפשרים תחבורה ציבורית בשבת. נפעל בשירות העירייה להקצות כספים למיניבוסים פעם בשעה בשבת למקומות אסטרטגיים עד שישתנה המצב במדינה".

אסף הראל- "אם אני נבחר? ב־30.10.19. תנו לי שנה להתארגן על זה ואפשר יהיה להגיע לים מכל מקום בעיר. אם אני לא נבחר? אז ב־30.10.24 אחרי שאבחר בבחירות הבאות".

מיטל להבי- "בקרוב מאוד! הרפורמה שקידמתי בכנסת להסדרה והרחבה של מערך מוניות השירות לכל האזורים בעיר עתידה להביא להפעלת יותר קווים בפריסה לאזורים שאינם משורתים כיום, כולל בסופי שבוע ובלילות. בקדנציה האחרונה פעלתי רבות מול משרד התחבורה והשר עצמו על מנת לקדם את הנושא, ואני שמחה שהמאמצים העלו פרי ושהרפורמה עתידה לצאת בקרוב לדרכה. אם השר ישתהה מעבר לשנת 2019, אזי העירייה צריכה לקחת על עצמה לסבסד קווי שירות (כמו לאורך רצועת החוף וביפו) שיש להם רישיון הפעלה ושאינם מופעלים היום בגלל חוסר כדאיות כלכלית של המפעילים".

לחזרה לרשימת השאלות

#16
איך תקדם את התיירות בעיר?

רון חולדאי- "הפעילות הענפה שלנו לקידום התיירות בעיר מניבה עוד ועוד תוצאות: בשנת 2017 תל אביב־יפו הייתה היעד התיירותי הצומח ביותר בעולם, ובשנת 2018 אנחנו שוברים את כל השיאים עם יותר לינות ויותר מבקרים מאי פעם. כדי להכין את העיר להתמודדות עם גל התיירות המבורך הוריתי לפני שנה על הכנת תוכנית אב לתיירות ל־20 השנים הבאות. התוכנית תושלם בעוד כחודשיים ותשמש מצפן תיירותי לקברניטי העיר".

אסף זמיר- "לפני עשר שנים, כשסיעת רוב העיר נבחרה למועצה בפעם הראשונה, אחד הסעיפים במצע הבחירות שלנו היה לעודד תיירות גאה בעיר. שיטות השיווק, הגדרת הלקוחות הפוטנציאליים והתאמת השיווק לקהל המטרה כמו שידענו לעשות הפכו את תל אביב ליעד תיירות גאה מוביל בעולם. אין לי ספק שעם הידע הזה נצליח להפוך את תל אביב־יפו לבירת תיירות טרנדית ומשגשגת לתיירים עירוניים מרחבי העולם".

ציפי ברנד- "אם יש תחום אחד שאין לי לגביו ביקורת על רון חולדאי, זה תיירות. הוא עודד את התיירות, אולי אפילו יותר מדי – על חשבון תושבים. למזלו ולמזלנו יש לעיר אינספור מנועים תיירותיים, בעיקר היותה פלורליסטית ופתוחה. צריך לחשוב לא רק איך מעודדים תיירות, אלא גם איך היא לא פוגעת באיכות החיים של התושבים".

אסף הראל- "לפי המודל של אברהם הוסטל – תיירות צעירה, זולה ומעורבת חברתית".

מיטל להבי- "תל אביב-יפו היא העיר עם המגוון התיירותי הגדול ביותר בישראל.  כדי לעודד תיירות ולהוזיל את מחירה אפעל להרחבת שירותי התחבורה הציבורית בלילות ובסופי שבוע 24/7; הדבר יאפשר פריסה של שירותי תיירות מחוץ למרכז העיר, שבו תפוסת המלונות המלאה מאפשרת העלאת מחירים. על מנת להביא יותר תיירים לכל חלקי העיר יש לאפשר להם תחבורה זמינה סביב השעון וכמו כן להנגיש עבורם את המידע הרלוונטי גם באנגלית בצורה פשוטה וברורה".

לחזרה לרשימת השאלות

#17
האם יש לך עיר אהובה שאינה תל אביב, בארץ או בעולם, שמהווה דוגמה לעיר אידיאלית עבורך?

רון חולדאי- "לא. אני לומד דברים טובים מערים שונות בעולם ומביא לתל אביב-יפו את כל מה שאני מוצא מתאים. אבל הקשר הזה הוא לא רק של חילופי ידע מקצועיים – עם ערים מתקדמות כמו פריז, ברלין, אמסטרדם, לונדון ופרנקפורט יש גם חיבור על בסיס ערכים משותפים. לפני כמה שנים עיריית פריז התירה לנו לערוך מסיבת חוף תל אביבית על גדות הסיין. פעילי BDS וגורמים אנטי-ישראליים דרשו מראשת העיר, גב' הידלאגו, לבטל את האירוע – ואף איימו בפיגועים אם הוא יתקיים כמתכונן.

הידאלגו, ידידת אמת של ישראל וגם חברה אישית שלי, סירבה. בגילוי דעת מנומק שפרסמה היא השוותה בין פריז לתל אביב-יפו כשתי "ערי מגדלור" המקדשות ערכים של סובלנות, פלורליזם, חופש ויצירה. מבלי להתכוון הידאלגו השתמשה בדימוי שדיזנגוף כבר השתמש בו, שקבע כי לתל אביב יש תפקיד שהוא גדול ורחב יותר מתפקיד סטנדרטי של עיר: לשמש מגדלור ערכי – פנימה לתוך ישראל, ולעתים אפילו החוצה לעולם הגדול. אני מחויב למורשת הזו של דיזנגוף ואנחנו משתדלים ליישם אותה יום יום, שעה שעה".

אסף זמיר- "העיר האהובה עליי בעולם, מחוץ לישראל, היא פריז. אני שואב ממנה השראה רבה בעבודתי. יש לה רוח, אופי וייחודיות והיא מפתחת אותם ושומרת עליהם בקנאות. היא עיר שמקדשת תרבות ואמנות ויש בה work-life balance בריא מאוד".

אסף הראל- "פעם הערצתי את ניו יורק, היום המודל הוא הרבה יותר ברלין. אני חושב שחולדאי והדור שלו עדיין מעריצים את ניו יורק: הם רוצים מגדלים, וול סטריט, תיירים, אקשן, כסף. הדור שלנו הבין שעיר יותר רגועה וקצת יותר ענייה יכולה להיות הרבה יותר נעימה למגורים".

מיטל להבי- "תל אביב-יפו היא הבית שלי והעיר האהובה עלי בעולם כולו. אני מאוהבת בעיר, בשוק, בחוף הים, ובעיקר באנשים. אין סיבה שתל אביב-יפו לא תהיה המודל האידיאלי של עיר שטובה לתושביה, רואה אותם, מקשיבה להם ומשתפת אותם. אני מתמודדת לראשות העיר בדיוק בשביל להפוך את החזון הזה למציאות. תל אביב יפו שלנו תמשיך להיות בירה עולמית, אבל לצד זאת תעצים את הקהילות המקומיות, תחזק את הכלכלה המקומית ותחזק את הלוקל-פטריוטיות וההון האנושי כנכסים עירוניים מרכזיים".

לחזרה לרשימת השאלות

#18
רמת הניקיון בעיר אינה מספקת. האם יש סיכוי לשיפור אמיתי במצב?

רון חולדאי- "הניקיון בעיר הוא משימה חשובה ביותר בעיניי, בלתי פוסקת וסיזיפית. אנו משקיעים סכומי עתק, עושים סקרים, בוחנים את עצמנו כל הזמן, משתפרים ומגיעים לתוצאות גבוהות. נמשיך להשתפר ולשמור על תל אביב יפו נקייה. חשוב לזכור כי תל אביב-יפו היא ליבו של המטרופולין העמוס במדינה. כמיליון אנשים מגיעים אליה מבחוץ כל יום – יותר מכפול ממספר התושבים – ולכן קיים קושי בדמות כמות פסולת חריגה, חוסר אכפתיות של מי שאינו תושב ועוד, היוצר אתגר שלא מקובל בערים אחרות".

מיטל להבי- "הטיפול בחזות העיר ובניקיונה צריך להיות יומיומי ורציף ולא רק לפני בחירות. כיום יש אזורים בעיר שאינם מקבלים שירותים ראויים ושאין בהם אמצעים תברואתיים לשמירה על ניקיון, בהיעדר פחי אשפה בבניינים וברחובות. העירייה בראשותי תפעיל צוות
ניקיון שיפעל 24/7 וייתן מענה מיידי לכל בעיה, מניקיון ועד צינור מים שהתפוצץ".

לחזרה לרשימת השאלות

#19
איך מורידים את עלות המחייה בתל אביב?

ציפי ברנד- "זה אחד היעדים הכי חשובים לטעמי. אני מאמינה שבאמצעות תכנית עבודה מסודרת לבנייה שפויה, שחלקה ציבורית, תוך יצירת אפשרות לשכירות הוגנת ובטוחה, נוכל להחזיר לצעירים את האפשרות לגור בתל אביב ולהבטיח שגם קהילות שאינן עשירות תוכלנה לגור בתל אביב-יפו".

מיטל להבי- "יוקר המחיה לא בנוי רק משכר הדירה, אלא מורכב גם מהוצאות אחרות שמושתות על כולנו: מסים, מזון, בילוי, פנאי וכו'. הפתרון צריך להיות משולב: עירייה, עסקים ותושבים. על מנת להקל על התושבים נפעל למתן הקלות לבתי העסק בעיר בעלויות השונות המושתות עליהם (רישיון עסק, היטלים, ארנונה, אגרות וכו'), כחלק ממהלך כולל של הוזלת השירותים הניתנים לתושב".

לחזרה לרשימת השאלות