שנה לבחירות לעירייה: 3 הצעות לשיפור החינוך בעיר

אף אחד לא אוהב את תל אביב כמונו, אבל היא יכולה להיות מושלמת. אספנו הצעות שיכולות לשפר את החיים של כולנו בתחום החינוך

החול הוא בשבילי. בית הספר אל מוסתקבאל ביפו. צילום: עיריית תל אביב
החול הוא בשבילי. בית הספר אל מוסתקבאל ביפו. צילום: עיריית תל אביב

כמו כל ביקורת בונה גם אנחנו רוצים לפתוח בצד החיובי: תל אביב עיר מהממת. היא כיפית ויפה, יש בה אינספור אפשרויות בילוי ותעסוקה, היא זוהרת בבוקר כשאנשים יוצאים לג'וגינג בפארק, פורחת אחרי הצהריים כשהורים אוספים את ילדיהם מבתי הספר – ומלאת חן לפנות בוקר, כשהרחובות מתמלאים בליינים שחוזרים עם מבט מזוגג. והנה בא האבל: תל אביב רחוקה מלהיות מושלמת. היא אמנם הכי טוב שיש לנו כאן בארץ, ניצבת גבוה מעל שאר האופציות המדכדכות. ובכל זאת, תמיד אפשר לשאוף ליותר. בתל אביב יש עדיין בעיות גדולות בכל מה שקשור לתחבורה, לתכנון עירוני, לשילוב אוכלוסיות, לתמיכה בחלשים. הרבה פעמים היא קשה מאוד: היא יקרה בטירוף, היא מקשה על אוכלוסיות מסוימות להישאר בה, היא לא מקבלת ופתוחה לכולם ויש ערבים שלא תוכל למצוא בה הופעה טובה אחת. היא מצטיינת ביחסי ציבור, היא נראית יופי כלפי חוץ – אבל אין מה לעשות: אם תעלו בשמונה בבוקר על קו 25 אתם תקללו את הרגע שבו עברתם לעיר המזוינת הזאת. זה יקרה לכם גם כשתרצו לשכור דירה ליד האוניברסיטה, או כשתנסו לרכוב על ציור האופניים על המדרכה באבן גבירול, מה שבטעות מכונה "שביל אופניים". בעוד שנה מהיום יתקיימו הבחירות לראשות העירייה. עוד לא בטוח מי יתמודד על אחד התפקידים הנחשקים במדינה, אבל ברור לנו דבר אחד: מי שיקבל בסוף את הג'וב, חדש או ישן, לא יוכל לנוח על פרחי הצאלון שנשרו בשדרה. הוא או היא יצטרכו להבין שלעיר יש עוד הרבה מה ללמוד משכנותיה בחו"ל. כדי שראש העיר הבא לא יתבלבל, ויידע בדיוק מה צריך לעשות, הכנו רשימה רחבה של הדברים שהיינו רוצים לתקן בתל אביב. יש כאן דברים שעולים כסף, יש כאן דברים שהם לא באחריותה הבלעדית של העירייה. אבל כולנו כבר יודעים שכשהיא רוצה, תל אביב יכולה לעשות הכל. זה עניין של סדר עדיפויות מול פרויקטים אחרים והכסף שמושקע בהם (אהמ, אוטותל), ורצון להשקיע במה שעושה טוב לתושבים גם אם אפשר להאשים בו את הממשלה, גם אם הוא לא סקסי כמו "לילה לבן". ובבקשה אל תחשבו שאנחנו חלק מתעשיית הדכדוך, להפך, אנחנו רוצים רק להרים. אף אחד לא מושלם, אבל העיר שבה אנחנו גרים יכולה להיות ממש קרובה לזה.
עוד כתבות שיעניינו אותך:
הצעות לשיפור התמיכה בתרבות
הצעות לשיפור הרווחה
הצעות לשיפור התכנון
הצעות לשיפור התחבורה

1. להוריד את שכר החינוך בבתי הספר היחודיים

אף שהאחריות הכוללת על בתי הספר מוטלת על משרד החינוך, מינהל החינוך בעירייה הוא זה שקובע את הטון בבתי הספר בעיר, ובחלק גדול מהמקרים זה לטובה. לכן הופתעו רבים כשהעירייה קיבלה השנה את החלטת החינוך שלפיה אסור לערוך מיונים לבית הספר לאמנויות. החל משנת הלימודים הבאה יוכלו להתקבל תלמידים אליו רק בהגרלה, כפי שנהוג בבית הספר לטבע, שגם בו נאסרו המיונים לפני כשנתיים. מובילי המהלך טענו שבמשך שנים הפכו בתי הספר ל"חממה של האליטות", שכן רק מי שיש לו את המשאבים מהבית יכול להיערך למבחני הקבלה, מה שפוגע בסיכויי ילדים לא עשירים ללמוד בבתי הספר הייחודיים. אף שאיסור על המבחנים הוא צעד חיובי בדרך לשוויון, שכר הלימוד אליהם עדיין עומד על כעשרת אלפים ש"ח בשנה, מה שהופך אותם מבתי ספר לילדים מוכשרים ועשירים לסתם בתי ספר לעשירים. אנחנו אומרים, אם כבר התחיל תהליך, לא כדאי כבר לסיים אותו?

תלמידים (צילום: Shutterstock)
תלמידים (צילום: Shutterstock)

בעירייה אומרים: "שכר הלימוד בבתי הספר הללו נקבע על ידי משרד החינוך. בשנתיים האחרונות הוא ירד משמעותית ועומד בממוצע על כ־500,4 ש"ח לשנה. הורים הבוחרים להעביר את ילדיהם לבית הספר מודעים לגובה שכר הלימוד הנדרש. העירייה מסבסדת את לימודיהם של ילדים ממשפחות ברמה סוציו־אקונומית נמוכה כך שהמחיר לא ימנע מהילדים מללמוד בהם".

2. להוסיף בתי ספר חזקים בדרום העיר וביפו

כדי להבין את המצב החמור של התיכונים ביפו מספיק להסתכל על המספרים. חלק מבתי הספר שם מככבים בדירוג הנושרים (בעירוני י"ב, למשל, %51.3 נשרו בשנה שעברה) ומגרדים את התחתית בשיעורי הזכאות לבגרות (%30 באותו בית הספר). השנה נפתח ביפו בית ספר על יסודי חדש, אל מוסתקבאל, שאמור להעניק היצע רחב יותר לילד היפואי, לצד מסלולים ייחודיים כמו פסיכולוגיה ומדעי הטכנולוגיה. זהו צעד חיובי שמסמל שינוי מדיניות שחל בעירייה בעשורים האחרונים: אם בשנות ה־90 היא הובילה מדיניות של אינטגרציה ושילוב ילדי דרום העיר וצפונה, גם במחיר חיוב הצפוניים ללמוד באזורים אחרים בעיר, כעת היא מעדיפה להשאיר את הדרומיים החזקים בדרום, ואת היפואים החזקים ביפו. אמנם הרברס יצא לפועל בשל ההתנגדות לרעיון מצד הורי התלמידים הצפוניים, שבתי הספר שבאזורם הוצפו בתלמידים מכל רחבי העיר (כי רק אצלם היו בתי ספר עיוניים טובים), אבל התוצאה לדעת רבים חיובית; ישנם מחקרים שמצאו שסיכויי תלמיד מהדרום להצליח בלימודים גבוהים יותר דווקא אם יישאר ללמוד באזור מגוריו ולא בבית ספר שבו ירגיש נחות. אפשר לקבל את הגישה הזאת, אבל רק אם בהתאם מקימים עוד מוסדות לימוד איכותיים בדרום. כשמרכזים את כל ילדי מבקשי המקלט במוסדות חינוך בשכונות שקשה בהן גם ככה, ולא מוסיפים בתי ספר חדשים וטובים – זה נראה כמו סגרגציה של הילדים מחד, ומעורר את זעם השכנים מאידך.

בעירייה אומרים: "צר לנו על קביעת עובדות שאין להן אחיזה במציאות. בכל מוסדות החינוך בדרום העיר ויפו מנהלים וצוותים המחויבים לקידום התלמידים. הישגי התלמידים והזכאות לבגרות זהים בכל העיר ועומדים על אחוזים גבוהים. כך לדוגמה אחוז הזכאות לבגרות בתיכון עירוני ט' ביד אליהו, הקולט אליו תלמידים משכונת התקווה וממזרח העיר, עומד על יותר מ־95 אחוז, בבית הספר אורט סינגלובסקי 85 אחוז ובתיכוניים ביפו (עירוני ז' ועירוני לב אג'יאל) 88 אחוז. העירייה משקיעה רבות בקידום בתי הספר העיר, לרבות תוכניות לחיזוק האוריינות, הארכת יום הלימודים בכל בתי הספר היסודיים ביפו, פתיחת בית ספר על יסודי חדש ביפו, תכנון בית ספר על יסודי עיוני חדש בנווה עופר ועוד".

בית הספר הדמוקרטי (פייסבוק)
בית הספר הדמוקרטי (פייסבוק)

3. להקים מעונות יום עירוניים לפעוטות

נתון מרעיש עבור כל מי שעוד לא שם: שכר הלימוד בגן פרטי בתל אביב נע בין 500,3 ל־000,4 ש"ח בחודש; משהו בסדר גודל של שכר דירה. בקטנה. את הסכום הזה נדרשים הורים לשלם עד שילדם מגיע לגיל 3 המיוחל, אז הוא זכאי לחינוך מסובסד )וגם זה, כידוע, חידוש של השנים האחרונות(; אם הם מוגדרים מעוטי יכולת או אם מדובר במשפחות חד הוריות, הם יכולים להירשם לגנים מסובסדים של ויצ"ו ונעמת לפני גיל 3 .נכון, העירייה לא מחזיקה באחריות לחינוך הילדים בגילים האלה, אבל טוב תעשה אם תקים מערך חינוך כולל ומקיף מגיל אפס עד 6 ותנסה לקדם כך את מעמד העיר כמקום למשפחות צעירות. זה לא אתגר פשוט, ודאי בעולם שבו העירייה גם כך מתקשה לאתר לוקיישנים לגנים ציבוריים מעל גיל 3, אבל זו לא משימה בלתי אפשרית.

בעירייה אומרים: "הפעלת מעונות יום לגילי 0־3 אינה באחריות העירייה. בהתאם להחלטות הממשלה, העירייה מחויבת לתת לגילים אלה מענה של שירותי חינוך, טיפת חלב ורווחה במקרי סיכון וסכנה, ואכן מספקת אותם. בימים אלה גם מקודמת תוכנית להקמת מסגרות לילדי הקהילה הזרה בגילי 0־3 ,שעליה הוחלט עם ממשלת ישראל. נוסף על כך מקצה העירייה נכסים עירוניים לשימוש עמותות וארגונים המפעילים מעונות לגילי 0־3: נעמ"ת, ויצו, אמונה ועוד".