שנה לבחירות לעירייה: 5 הצעות לשיפור הרווחה בעיר

אף אחד לא אוהב את תל אביב כמונו, אבל היא יכולה להיות מושלמת. אספנו 7 הצעות שיכולות לשפר את החיים של כולנו בתחום הרווחה

(מתוך "לא רק בלונדינית")
(מתוך "לא רק בלונדינית")

כמו כל ביקורת בונה גם אנחנו רוצים לפתוח בצד החיובי: תל אביב עיר מהממת. היא כיפית ויפה, יש בה אינספור אפשרויות בילוי ותעסוקה, היא זוהרת בבוקר כשאנשים יוצאים לג'וגינג בפארק, פורחת אחרי הצהריים כשהורים אוספים את ילדיהם מבתי הספר – ומלאת חן לפנות בוקר, כשהרחובות מתמלאים בליינים שחוזרים עם מבט מזוגג. והנה בא האבל: תל אביב רחוקה מלהיות מושלמת. היא אמנם הכי טוב שיש לנו כאן בארץ, ניצבת גבוה מעל שאר האופציות המדכדכות. ובכל זאת, תמיד אפשר לשאוף ליותר. בתל אביב יש עדיין בעיות גדולות בכל מה שקשור לתחבורה, לתכנון עירוני, לשילוב אוכלוסיות, לתמיכה בחלשים. הרבה פעמים היא קשה מאוד: היא יקרה בטירוף, היא מקשה על אוכלוסיות מסוימות להישאר בה, היא לא מקבלת ופתוחה לכולם ויש ערבים שלא תוכל למצוא בה הופעה טובה אחת. היא מצטיינת ביחסי ציבור, היא נראית יופי כלפי חוץ – אבל אין מה לעשות: אם תעלו בשמונה בבוקר על קו 25 אתם תקללו את הרגע שבו עברתם לעיר המזוינת הזאת. זה יקרה לכם גם כשתרצו לשכור דירה ליד האוניברסיטה, או כשתנסו לרכוב על ציור האופניים על המדרכה באבן גבירול, מה שבטעות מכונה "שביל אופניים". בעוד שנה מהיום יתקיימו הבחירות לראשות העירייה. עוד לא בטוח מי יתמודד על אחד התפקידים הנחשקים במדינה, אבל ברור לנו דבר אחד: מי שיקבל בסוף את הג'וב, חדש או ישן, לא יוכל לנוח על פרחי הצאלון שנשרו בשדרה. הוא או היא יצטרכו להבין שלעיר יש עוד הרבה מה ללמוד משכנותיה בחו"ל. כדי שראש העיר הבא לא יתבלבל, ויידע בדיוק מה צריך לעשות, הכנו רשימה רחבה של הדברים שהיינו רוצים לתקן בתל אביב. יש כאן דברים שעולים כסף, יש כאן דברים שהם לא באחריותה הבלעדית של העירייה. אבל כולנו כבר יודעים שכשהיא רוצה, תל אביב יכולה לעשות הכל. זה עניין של סדר עדיפויות מול פרויקטים אחרים והכסף שמושקע בהם (אהמ, אוטותל), ורצון להשקיע במה שעושה טוב לתושבים גם אם אפשר להאשים בו את הממשלה, גם אם הוא לא סקסי כמו "לילה לבן". ובבקשה אל תחשבו שאנחנו חלק מתעשיית הדכדוך, להפך, אנחנו רוצים רק להרים. אף אחד לא מושלם, אבל העיר שבה אנחנו גרים יכולה להיות ממש קרובה לזה.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
הצעות לשיפור התמיכה בתרבות
הצעות לשיפור החינוך
הצעות לשיפור התכנון
הצעות לשיפור התחבורה

1. לחזק את התמיכה בדרי הרחוב שנכנסו לדירה

לעומת ערים אחרות, תל אביב היא מגדלור של ממש בטיפול בדרי הרחוב. העיר שמראש נאלצת עם שיעור ניכר של חסרי בית מנסה לסייע להם בתהליך שיקומי ובמסגרות שהייה, ובעזרת מענק ממשלתי חלקם מגיעים לדירה. אלא שכפי שיודעים העוסקים בתחום, אחת התופעות המוכרות בנושא היא החזרה לרחוב – חוסר היכולת להחזיק מעמד במסגרת החדשה והשקיעה חזרה להתמכרויות גורמים לכך שגם הכניסה לדירה אינה בהכרח תחנה סופית. העובדים הסוציאליים בעיר (ובמדינה כולה, האמת) קורסים תחת עומס התיקים, ולעתים לא מצליחים להמשיך ללוות את אלה שכבר מצאו פתרון מגורים. צוות ייעודי של עובדים סוציאליים שיוקדש אך ורק להם יוכל, לטענת גופים שמתנדבים עם דרי הרחוב, לסייע בבעיה. בעירייה אומרים: "לפני כ־25 שנה הקימה העירייה יחידה לטיפול בדרי הרחוב, שבה גם עובדים סוציאליים. הטיפול כולל הגנה וחילוץ מהרחוב, מיצוי זכויות ושיקום שכולל שילוב בגגונים, בדירות או במוסדות ייעודיים וליווי בניסיון השתלבות בתעסוקה. בשנים האחרונות חלו שתי מגמות עיקריות בנושא: עלייה ניכרת בהיקף המגיעים לעיר וכן אחוז גבוה של דרי רחוב הסובלים ממחלות פיזיות ונפשיות או מהתמכרויות. מגמות אלו מביאות לכך שקיים קושי לחלק מהאוכלוסייה להשתלב בדיור לאורך זמן. בשל אלה העירייה פועלת מול הממשלה לתגבור כוח האדם".

2. להקל על כל הסטודנטים, גם בארנונה

הנתונים מראים שיוקר המחיה בעיר מקשה על צעירים להיכנס אליה. שכבת בני העשרים תופסת נתח שהולך ומצטמצם מאוכלוסיית העיר. זו אמנם קלישאה אבל כזו שתופסת במציאות – הצעירים הם שהופכים את תל אביב למה שהיא. הסטודנטים הם אלה שממלאים את הברים, המסעדות והמועדונים (וגם אלה שעובדים בהם), הם אלה, שצובעים את הים ואת הרחוב. ולהם, כך נראה, פשוט יקר מדי לגור בתל אביב. כבר כיום ניתנת הנחה בארנונה לסטודנטים, אך רק אם הם כמעט שלא עובדים (לפי מבחן ההכנסה). טוב יעשה ראש העיר אם ימצא את הדרך לשלוח מסר שסטודנטים וצעירים הם התושבים שהוא רוצה לראות בעיר בדמות העדפה בארנונה, גם במחיר הפסד כספי זניח יחסית. בעירייה אומרים: "ההחלטה לגבי הנחות בארנונה
נמצאת בידי משרד הפנים. העירייה מעניקה הטבות לסטודנטים תושבי העיר: עם תחילת שנת הלימודים פותחת העירייה מוקד שירות בקמפוס האוניברסיטה, מתוך מטרה להנגיש לסטודנטים את כלל השירותים הניתנים על ידי העירייה. היא מחלקת מאות מלגות דיור לסטודנטים המתגוררים בדרום העיר, קידמה הקמת מעונות באוניברסיטה ובמכללה האקדמית ביפו, הקימה מרכז סיוע לשוכרים במזא"ה 9 עבור צעירים, הקימה מרחבי לימוד לסטודנטים בתקופות מבחנים, חילקה הנחות במפעלי תרבות של העירייה, וקידמה פרויקטים לדיור בר השגה".

גם הוא מקל על הסטודנטים. מתוך "בית ספר לרוק"
גם הוא מקל על הסטודנטים. מתוך "בית ספר לרוק"

4. להילחם בסחר בכלבים

תל אביב היא אמנם עיר טובה לכלבים, ולא במקרה היא מתגאה בשיא של "הכי הרבה כלבים
לתושב". הכלבייה שלה גדולה ומתוחזקת, השירותים הווטרינריים טובים, יש בה גינות כלבים (גם אם היינו שמחים ששעות הפעילות בהן יוגבלו פחות) ובמקומות רבים מותר לנו להיכנס יחד איתם. אלא שבצל החגיגה הזאת פורחת בישראל כולה תעשייה אכזרית של סחר בכלבים, שגורמת לכך שהכלביות מתפקעות מכלבים נטושים – אם כאלה שהורבעו לשם מכירה ולא נמצא להם בית, ואם כלבים שלא אומצו כי הועדף עליהם כלב קנוי. אף שמדובר בתקלה שראוי שתטופל ברמה הארצית, לראש העיר יש בהחלט היכולת לצמצם את התופעה הטרגית, למשל בהעלאה נוספת של אגרת הרישוי של כלב בעיר. כבר כיום האגרה גבוהה משמעותית לכלבים שאינם מסורסים ומעוקרים מזו של כלבים שכן עברו את ההליך. העלאת האגרה עוד יותר גם תרתיע את מי שמתכנן להשתמש בכלב שלו למטרות מסחר, וגם תאפשר לממן את התוצאות העצובות של התופעה.

בעירייה אומרים: "על פי חוק המדינה בנושא גובה אגרת הרישיון לכלב מעוקר או מסורס הוא 53 ש"ח לשנה, ומחיר האגרה לכלב שאינו מעוקר או מסורס הוא 373 ש"ח. יצויין כי בעיר יותר
מ־80 אחוז מהכלבים מעוקרים או מסורסים".

אילוסטרציה: שאטרסטוק
אילוסטרציה: שאטרסטוק

3. להוביל לשילוב מבקשי מקלט בתעסוקה

אפשר להגיד בוודאות שלהיות מחוסר עבודה במשך שנים זה מצב קשה ולא בריא, לא משנה
מה הרקע שלך ומאיפה הגעת. אף שפיתוח תעסוקתי הוא לא באחריות הישירה של העירייה, גם כאן טוב תעשה אם תגדיל ראש ותלחץ על הרשויות לאשר למבקשי המקלט לעבוד בשטחה. ואם כבר, אז שתקים מרכזים לפיתוח אפשרויות התעסוקה שלהם, ואגב לאו דווקא בדרום העיר. זה יאפשר למבקשי המקלט לתרום לחברה מצד אחד, ומצד שני תרחיק אותם ממצוקה כלכלית, שכמו במקרה של כל אזרח תל אביבי שמחזיק בתעודת זהות כחולה, עלולה לדרדר לפשע. נכון, בטיפול במבקשי המקלט עיריית תל אביב־יפו מובילה בארץ וטובה מרשויות אחרות וממשרדי הממשלה. בזמן שהמנהיגים הסיתו נגדם, ראש העיר הנוכחי הבין שמבקשי המקלט כאן כדי להישאר, וששילובם בחברה ומתן תמיכה סוציאלית עבורם הוא לא רק המעשה
ההומני אלא גם לגמרי האינטרס של התושב התל אביבי הוותיק.

בעירייה אומרים: "למרבה הצער המדינה אוסרת על מבקשי המקלט לעבוד, וזאת בניגוד
לעמדת העירייה הטוענת כי במקרה שייתנו להם לעבוד, הדבר יוריד את רמת הפשע שבו
הם מעורבים וישפר את איכות חייהם ואת איכות חיי תושבי דרום העיר".

מחאת הפליטים. צילום: אורן זיו
מחאת הפליטים. צילום: אורן זיו

5. להוסיף ברזיות ולתקן את הקיימות

זה לא שאנחנו מאשימים את העירייה בכך שחם פה בטירוף (אבל אם נתקטנן אפשר גם להאשים אותם בזה). ובכל זאת, חוץ מהצל שכבר הוזכר כאן קודם, יש לעירייה כלים לסייע לנו להתמודד עם החום שרק הולך ועולה עם השנים. למשל בפריסה של ברזיות ברחבי העיר, שיעזרו לנו (וגם לכלבינו) להרוות את צימאוננו במרחב הציבורי בלי לחכות לפיצוצייה הקרובה שתיקח לנו חמישה ש"ח לפחות על הבקבוק. תושבי שכונות רבות בעיר יעידו שאצלן הברזיות הן חלום רחוק: בנווה שאנן, למשל, שכונה גדולה יחסית מבחינה גאוגרפית, רק שלוש ברזיות, בפלורנטין השכנה רק שתיים נוספות, ואם חשבתם שבצפון העיר המים נשפכים… כמים, דעו
לכם שגם בתל ברוך צפון צמאים עם ברזייה אחת לרפואה; בצהלה יש שתיים נוספות. גם הברזיות שכן עומדות, יודעים הצמאים, לא עובדות ברובן. וזה כבר לגמרי באחריות העירייה.
בעירייה אומרים: "ברחבי העיר ישנן מאות ברזיות שאותן העירייה מתחזקת ומתקינה, בדגש על השטחים הציבוריים הפתוחים ובאזורים המשמשים אתרי בילוי ופנאי לציבור הרחב. כמו כן, מתוכננת הוספת ברזיות במקומות נוספים בעיר על פי תוכנית העבודה".