דיבורים בעלמא

קרב עז מתחולל בימים אלה בוועדת המכרזים של העירייה לקראת ההחלטה על גורל הבית ברחוב שד"ל 4. עתידו של הנכס העירוני שנמצא במיקום אטרקטיבי בלב העיר, ליד שדרות רוטשילד, עורר דיון סוער כבר בקדנציה הקודמת, כשחברי אופוזיציה נזעקו לאחר שנודעה להם ההחלטה כי הוא יימסר לחברת אופטיקה שהציעה להקים בו מוזיאון לתולדות המקצוע. לאחר שהצעה זו הוכשלה, ביקשה מכללת עלמא, שפועלת זה שנים בבניין עירוני אחר באותו רחוב, לעבור לבניין החדש והמרווח.

מנגד הגיעה הצעה משותפת של בית העם, מוסד של עשייה חברתית, ושל קפה נחמה וחצי – להעביר למבנה את הפעילות של בית העם, שעזב לפני כמה שנים את הבניין בשדרות רוטשילד 69 וכרגע פועל ללא בית, ולפתוח בקומה הראשונה סניף נוסף נחמה. לטענתם, הצעתם זכתה ליחס מזלזל מצד אנשי אגף הנכסים בעירייה וכלל לא נלקחה בחשבון.

יפעת סולל, עורכת דין המתמחה בקואופרטיבים וחברת דירקטוריון של בית העם, מעלה טענות קשות: "בשלב הראשון הגשנו הצעה והיא כלל לא נבחנה, עד שאיימנו לפנות לבית המשפט. ההליך השני היה אמור להיות זהה להליך הקודם ונקבע כי עליו להסתיים תוך שישה שבועות – עוד לפני הבחירות לעירייה. למרות ההחלטה הזו, נדחה ההליך ושונו התנאים שמופיעים בו, באופן שהקשה על בית העם להגיש הצעה דומה לזו שהגיש בהליך הראשון. למרות זאת הגשנו הצעה טובה יותר וגם כלכלית יותר מעלמא. אבל אז הופתענו לגלות שההצעה שלנו לא הונחה כלל על שולחן הוועדה. עוד הופתענו לשמוע שנמסר לחברי הוועדה שנדרשנו להמציא מסמכים שלא הומצאו. לא היה מסמך שנתבקשנו להגיש או להציג ולא הגשנו או הצגנו".

סולל כתבה ליו"ר הוועדה פנקס כי "לאור ההתנהלות התמוהה של פקידי העירייה, אין לנו אלא להניח כי קיים אינטרס נסתר להעדפת גורם אחר על פני בית העם, באשר נעשה פעם אחר פעם נסיון להכשיל את העברת הנכס האמור לידי הציבור, שזקוק לו יותר מכל".

לאחרונה הצליחו חברי אופוזיציה היושבים בוועדת המכרזים העירונית לעצור את ההחלטה על השכרת הבניין למכללת עלמא. בשתי הישיבות האחרונות ירד הנושא מסדר היום לאחר שחברת המועצה שלי דביר (עיר לכולנו) דרשה בשתיהן כי גורמים מבית העם יבואו להציג את עמדתם לפני שההחלטה מתקבלת.

"אני ממש לא יודעת עבור איזו תוכנית הייתי מצביעה אבל אני יודעת שהתנאי הבסיסי לקבלת החלטה לא מולא, ולא שמענו את הצדדים", מסבירה דביר. "לי כחברת מועצה וחברת הוועדה יש זכות ואפילו חובה לשמוע את שני הצדדים, לשאול שאלות ושתינתן לי הזדמנות להבין מה התוכניות ואיך הן מתיישבות עם הגדרת ייעוד הבניין ותוכניות העירייה למקום. זכות הטיעון זה משהו מאוד לגיטימי. אני לא מוכנה שהדבר הזה יונחת עלינו מלמעלה, וזו הייתה ההרגשה בוועדה. אנחנו דורשים להחזיר את ועדת המכרזים לידי הציבור".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה ניהלה עם עמותת בית העם דיונים רבים והוגנים, אולם העמותה לא עמדה בדרישות הבסיסיות של העירייה. העמותה נדרשה להציג שני מסמכים עקרוניים ומשמעותיים: דוח כספי מסודר של העמותה לשנים קודמות והוכחת יכולתה לתשלום דמי שכירות בגובה ההצעה. שני המסמכים הנ"ל לא הוצגו על ידי העמותה עד היום".

מאנשי בית העם נמסר כי תגובת העירייה שקרית: "לא נתבקשנו להציג דבר שלא הגשנו. יתרה מכך, ההצעות שהגשנו הן הגבוהות ביותר ומנהל מחלקת הנכסים הסתיר אותן מחברי ועדת המכרזים ואף העביר להם מידע כוזב, שלפיו ההצעה של בית העם היא באותו גובה של ההצעות האחרות. מאחר ששמענו מיו"ר ועדת המכרזים שהמסמך לגבי ההצעות הגבוהות שלנו לא הונח בפני חברי הוועדה, הגיע מנכ"ל בית העם, ערן בריל, פיזית אל ישיבת הוועדה והניח את המסמך שהוסתר בפני חבריה. נציין כי בית העם לא קיבל כל תשובה על טענותיו – לא מוועדת המכרזים ולא מהיועצים המשפטיים – ואין זו הפעם הראשונה".