דירוג הרווחה של ה־OECD קובע: תל אביבים, מסתבר שדווקא טוב לכם

החיים בתל אביב גורמים לחלקנו לחשוב שבהשוואה לערים מפותחות בעולם מצבנו יכול להיות טוב יותר. דירוג הרווחה העדכני שפרסם OECD (הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) דווקא מציב את מחוז תל אביב במקום לא רע בכלל בתחומים כגון ביטחון ובריאות, אך לעומת זאת, אנחנו מדורגים במקום נמוך בתחום המעורבות החברתית האזרחית. נשמע מוזר? כדאי לבחון את המספרים מקרוב. 

"מתוך הבנה שהעיר משפיעה על ערים סמוכות לה ומושפעת מהן, הדירוג לא מתייחס לערים עצמן אלא למחוזות", מסביר איל צאום, יועץ בכיר לפיתוח ומיתוג עירוני וכותב הבלוג מיתוג ערים ומדינות. על פי נתוני המדרג שפורסם החודש, במחוז תל אביב, המונה כמיליון ו־350 אלף תושבים, מרוויחים מעט מדי כסף ביחס להוצאות, אבל אחוז המועסקים גבוה מאוד. מצב הדיור לא טוב (ציון 2.2 בלבד) והטיפול בזיהום האוויר ירוד (ציון 1.9). השירותים כאן די נגישים (ציון 7.6) ולחלק גדול מאיתנו יש על מי לסמוך בעת צרה (ציון 7.4 במדד הקהילה). עד כאן הנתונים לא מפתיעים, אבל מתברר שאנחנו חיים במקום בטוח (8.6 בסעיף הביטחון), בריא (ציון 8.7) ומשכיל (ציון 9.3). הגיוני? תלוי את מי שואלים ובעיקר את מה מודדים (ואת מה לא).

"הדירוג מאפשר לנו להשוות סוגיות חברתיות וכלכליות מרכזיות בין ערים שונות בקרב מדינות החברות בארגון", ממשיך צאום. "זה למעשה דירוג שמאפשר לך לבדוק את העיר שלך לפי הפרמטרים שרלוונטים עבורך, כגון דיור, נגישות לשירותים, חינוך וסביבה".

אנחנו אוהבים להיתלות באילנות גבוהים: נושאים עיניים אל התרבות הניו יורקית העשירה, אל מערך התחבורה היעיל בלונדון ואל המחיה הזולה בברלין. אפשר להתווכח אם קיים בסיס אמיתי להשוואה או שמדובר בפנטזיה, אז לשם הבדיקה פזלנו גם לכיוון וינה (אוסטריה) ואיזמיר (טורקיה), שתיהן ערים תאומות של תל אביב, האחרונה היא תזכורת לכך שאנחנו עדיין חיים במזרח התיכון; ואולי דבר מאלה לא משנה: מדד שביעות הרצון הכללית מהחיים (ציון 8.9) מראה שאף על פי שיש כאלה שעוד מחפשים אזרחות רומנית, החיים בתל אביב־יפו טובים למדי, גם אם סיה לא תחזור לבקר. 

אז מה אפשר להבין מכל זה? באנו לעזור ולבאר

אבל בסופו של דבר, שביעות רצון כללית מהחיים: 8.9

המקום ה־ 46 מתוך 391 המחוזות שנבדקו: גבוה מקוויבק שבקנדה ונמוך מצפון דקוטה בארה"ב. צאום: "כשמודדים שביעות רצון מתברר שישראלים מתלוננים, אבל רק לפה הם מרגישים שייכים".