עמלה ולמה?

בתי הקולנוע ברחבי הארץ הוצפו בחודש שעבר בצופים, כאשר הרשתות השונות הציעו כרטיסים לסרט בעשרה ש"ח בלבד במסגרת יוזמת "יום הקולנוע". אבל ההצהרה "כרטיס בעשרה ש"ח" הייתה למעשה טעות בפרסום. למחיר יש גם להוסיף גם ארבעה ש"ח עמלה על הזמנה באינטרנט כמובן, כך שמחירו הלכה למעשה עמד על 14 ש"ח. ככה עובדת השיטה: הזמנת באינטרנט, שילמת עמלה.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) ניצלה את יום הקולנוע כדי להגיש הצעת חוק שתבטל את גביית העמלות המנופחות הללו שלא ברור מה הצידוק שלהן. "לא ברור למה מיועדת העמלה בכלל, זה רק מפני שאפשר", היא מסבירה בשיחה עם Time Out. "יום הקולנוע המחיש את האבסורד הזה בעיניי. הרי הזמנת כרטיסים באינטרנט היא יותר מהירה ונוחה וחוסכת בכוח אדם לבתי הקולנוע, אז למה עמלה? זה דומה למקרה של הוספת העמלה על חלב סויה בבתי קפה. יש בארץ תחושה שאם זה חדש או מיוחד אז יש לגיטמציה לקחת על זה עוד כסף".

ההצעה של זנדברג לא מתייחסת רק לכרטיסי קולנוע אלא גם להופעות מוזיקה למשל. באתר מיסטר טיקט מוסיפים עשרה ש"ח לכל הזמנה – הופעה מחו"ל ב־200 ש"ח או הופעה קטנה בבר שעולה רק 40 ש"ח. אתרים אחרים ידרשו אפילו יותר. שאול מזרחי, מנהל מועדון הבארבי, לא מתנגד לחלוטין להצעת החוק, אבל לא חושב שצריך לוותר על העמלות לחלוטין.

"יכול להיות שהזמנה באינטרנט חוסכת לי תור בכניסה למועדון, אבל היא לא חוסכת כוח אדם או כסף. אני עדיין אצטרך לשלם כסף על מערכות מחשוב למכירה מוגנת", הוא מסביר ומתריע: "ההצעה של זנדברג נפלאה, אבל אם היא תעבור כמו שהיא הכרטיסים יתייקרו בעשרות אחוזים. הייתי משנה את ההצעה מאיסור מוחלט להגבלה של גובה העמלה. אנחנו לוקחים שישה ש"ח להזמנה, אבל משרדי המכירה גובים מכל לקוח עמלה של כ־15 ש"ח ובמקביל מקבלים בין שבעה ל־13 אחוזים ממחיר כל כרטיס שנמכר דרכם. זו חזירות. היה אפילו משרד שדרש תוספת של עשרה ש"ח כדי לאפשר ללקוח להדפיס את הכרטיס שהוא הזמין. זה מופרך לחלוטין".