פי 1000 יותר מיסטר נייס גאי

הרבה אנשים חושבים שאהבה, כתיבה או אוויר הרי ירושלים הם כמו סם. האנשים האלה, כמובן, מעולם לא עשו סמים. הם גם בטח לא ינסו את הסקאנק, הדבר הבא בתחום בסמי הפיצוציות. הסקאנק (יעני, הבואש) הוא ג'וינט מסריחול במיוחד ממשפחת הקנבינואידים הסינתטיים (יענו, THC דמיקולו), אחיהם הצעיר של הנייס גאי והמבסוטון, שמרוסס על תפרחת גנרית של צמחים ומעושן כג'וינט.

או כך הקומפלקס הצבאי־תעשייתי היה רוצה שנאמין! אני לקחתי שאכטה מהסקאנק הזה ואני אומר לכם שמדובר באורניום מועשר מהכור בבושהר. או בישבנים של לטאות קימודו בעונת ייחומן. כך או כך, פאף אחד מהדרקון הזה הפיל אותי כפיל בחנות "קטורת – לא למאכל אדם" באלנבי. החברים אומרים שחייכתי, אבל אני הרגשתי שתופסים לי את שרירי הפנים באטבי כביסה.

"בייסיקלי", מסביר ט', ג'אנקי־מאנקי של הסקאנקי החדש, "אחרי פאף קטן החברים מתלבשים על הרצפטורים הקנבינואידים cb1 ו־cb2 ומתחילים לשדר בפול פאוור. בכך הם נבדלים מ־THC הרגיל גם בעוצמתם וגם בכך שהם חוסמים את רצפטור הגאבה, המרגיעון של המוח, מה שגורם למשתמש להרגיש פאניקה במיידי. זה חזק פי כמה מוויד רגיל. הייתי רוצה לדייק יותר, אבל אני אומר לך את הדברים האלה אחרי שכבר עף לי המוח".

בשנים האחרונות עוד ועוד תרכובות "הרבל אינסנס" (לא להתבלבל עם "הרבל אסנס", שמפו לא מפיל בעליל) מוצאות מחוץ לחוק – ובמקביל תרכובות חזקות בהרבה וטהורות בפחות מחליפות את פלח השוק של אחינו הבדואים, שגם אותם נישל הביבי מעבודה. "אומרים שכל התעשייה הזאת מגיעה מלונדון", אומר הבואש, "אבל מי יודע? כל מה שאני אומר לך מבוסס על קריאה על החומרים האלה בפורומים שונים ומשונים. אין לי מידע אמיתי על הסקאנק, אני לא יודע ממה הוא עשוי ומי רוקח אותו. אבל מעבר לעניין המסוכן של להכניס פנימה משהו שאין לך מושג אמיתי מה הוא, מדובר באחד הסמים הכי כיפיים שעשיתי. יאללה, אני הולך לקנות כמה ארגזים לפני שההיט שתייצרו ב־TimeOut יפיל את כל הרשת".